עמוד הבית | נקדן | תקנון | מי אנחנו? | צור קשר | English  


לאינדקס הערכים


 נושאים קשורים
 עור (איבר)

 תמונות
מבנה העור



מבנה העור. רקמת העור מורכבת מ-3 שכבות:
  1. האפידרמיס (אפיתל).
  2. הדרמיס.
  3. ההיפודרמיס (רקמת חיבור).
האפיתל של העור נקרא אפידרמיס. האפידרמיס מכסה את כל שטחו החיצוני של הגוף ובעל שלושה תפקידים עיקריים:
  1. שכבה מגנה מפני חדירת חיידקים, וירוסים ופגיעת חומרים כימיים.
  2. שכבה מפרישה - בלוטות זיעה ובלוטות חלב.
  3. שכבה סופגת - החדרת חומרים (רפואיים וקוסמטיים) אל מתחת לפני השטח.
האפידרמיס מתחלף בכל 28 יום. בגיל 50-60 תהליך התחדשות האפידרמיס יכול לקחת 40 יום. אצל ילדים וצעירים, בשלבי קפיצות הגדילה, התהליך קצר יותר ויכול להימשך 14יום בלבד. שכבת האפידרמיס מורכבת מ-4 שכבות, כאשר באזורי המרפקים, הבירכיים, כפות הידיים וכפות הרגליים ישנה שכבה חמישית. חשוב לציין כי באפידרמיס אין כלי דם בכלל. ישנם רק תאים. להלן פירוט השכבות:
  1. השכבה הבאזאלית/הבסיסית (השכבה האדומה בתרשים)- שכבה מפותלת ועליה מספר סוגים של תאים:

    1. תאים "סתומים" ופרימיטיביים שנקראים "תאי גזע".
    2. תאי מלאנוציטים. מלאנוציט = תא המפריש מלאנין.
    3. תאי לנגרהנס, המוכרים לנו בשם מאקרופאז'ים, שהם נציגי מערכת החיסון על פני העור על מנת למנוע חדירה של זיהומים.
    4. הסוג הרביעי של התאים הוא תאי מרקל (Merkel cells), המשתתפים בחישה של מגע.

  2. השכבה הקוצנית (השכבה החומה בתרשים) - עם קבלת הסיגנל/איתות בצורת חלבון, תאי הגזע המצויים בשכבה הבזאלית מתחילים להתפתח ולנדוד כלפי מעלה בתהליך שנקרא "אמיגרציה". תאי הגזע עולים כלפי מעלה ומתקבצים באזור העליון של האפידרמיס הנקרא "השכבה הקוצנית". בשכבה הקוצנית תאי הגזע מתחילים לעבור מיטוזה ולכן השכבה הקוצנית נקראת גם "אזור חלוקת התאים". בשכבה הקוצנית יש כמות רבה יותר של תאים בשל העובדה ששם תאי הגזע עוברים חלוקה.בשכבה הקוצנית לא רואים בתאים את אברוני התא.
  3. השכבה הגרגירית (השכבה הירוקה בתרשים) - לאחר חלוקת תאי הגזע הם ממשיכים לנדוד כלפי מעלה באפידרמיס ונראים שטוחים ומסודרים יותר, בעלי גרעין וניתן לראות את כל אברוני התא (כמו גרגירים) ומכאן שמה. בשכבה זו תאי הגזע שהתפתחו מתחילים לפעול להשגת תכליתם שהוא ייצור קרטין. כל תא בעור תפקידו לייצר קרטין שהיא שכבה עבה של חלבון. התאים בשכבה הגרגירית יודעים לייצר קרטין.
  4. השכבה הקרנית (השכבה התכלת הכהה בתרשים) - כמויות הקרטין המיוצרות ע"י התאים בשכבה הגרגירית מופרשים כלפי מעלה לשכבה הקרנית. בשכבה הקרנית מצויים גם תאים מתים, אשר מתו אחרי שהפרישו קרטין. כמובן שניתן למצוא בשכבה הקרנית גם כמות גדולה של חלבון קרטין. אדם שאין לו מספיק קרטין - העור שלו יבש. אצל חולי הסבוריאה/פסוריאזיס ישנה הפרשת יתר של קרטין.
  5. השכבה הנוצצת/השקופה (השכבה התכלת בהיר בתרשים) - שכבה שניתן למצוא אותה ב-4 אזורים בגוף בלבד: מרפקים, ברכיים, כפות ידיים וכפות רגליים. בשכבה זו מתקבצים ונאגרים כל התאים המתים, אחרי שהפרישו קרטין, לשכבה לא עבה במיוחד. בתאים אלו המצויים בשכבה השקופה אין גרעין ואברוני תא אלא רק קרום העוטף כמות של ציטופלאסמה.
מספר נקודות נוספות:
  1. מלנוציט = התא המפריש מלנין הוא הקובע את כהות העור. אדם נולד עם מספר קבוע של תאי מלנוציט. מלנוציט אינו עובר מיטוזה. אצל לבקנים קיימים תאי המלנוציטים, אך הם אינם מפרישים את חלבון המלנין. ככל שאדם כהה יותר יש בגופו יותר מלנוציטים. אדם שזוף = חשיפת יתר לשמש ולקרני UV ולכן ישנה פעילות יתר של המלנוציטים וייצור מוגבר של מלנין מאותו מספר קבוע של מלנוציטים לצורך הגנה על הגוף.
  2. במלנומה - מתקיימת חלוקה של תאי המלנוציט וזה בעצם סרטן העור.
ההיפודרמיס = רקמת החיבור בהיפודרמיס ניתן למצוא:
  1. כלי דם.
  2. תאים בשם "פייברובלסטים" - המפרישים חלבון אלסטין וחלבון קולגן המעניקים לעור את גמישותו. בכל רקמת חיבור בגוף קיימים פייברובלסטים המייצרים קולגן.
  3. כלי עצב - המעניקים תחושה וכאב.
  4. תאי מאסט (המפרישים היסטמין כתוצאה מאלרגיה) - נמצאים ברקמת החיבור של העור ושל מערכת העיכול בלבד.
  5. תאי שומן - נמצאים ברקמת החיבור של העור על מנת להגן על חום הגוף.
הרכב זה של כלי דם, עצבים, קולגן ואלסטין קיים בכל רקמת חיבור בגוף ולא רק ברקמת החיבור של העור.

שכבת הדרמיס (האמצעית שבשלוש שכבות רקמת העור) מחולקת לשני חלקים:
  1. חלק עליון (הקרוב לשכבה המפותלת של האפידרמיס) הנקרא פפילרי.
  2. חלק תחתון - הנקרא רטיקולרי. ההרכב של הדרמיס העליון והתחתון זהה ומכיל בשניהם:
  3. כלי דם.
  4. עצבים.
  5. פייברובלסטים (אלסטין + קולגן).
בדרמיס התחתון/הרטיקולרי - ישנם גם תאי מאסט. בדרמיס אין תאי שומן (לתקן את הטעות המופיעה בספר בעמ' 40). אמנם הרכבי הדרמיס העליון והתחתון דומים, אך בדרמיס התחתון/הרטיקולרי - יש קצת יותר מכל דבר, כלומר, בדרמיס הפפילרי פחות פייברובלסטים, כלי דם ועצבים. הדרמיס הרטיקולרי וההיפודרמיס דומים מאוד בהרכבם. יש המתייחסים לדרמיס הרטיקולרי כרקמת חיבור (גם משרד העבודה). ברקמת חיבור = יש כלי דם. במעבר מהאפידרמיס להיפודרמיס - עוברים לרקמת החיבור בה כלי הדם. ברגע שתאי הגזע "הסתומים" מתקדמים ומתפתחים ומבינים שתפקידם לייצר קרטין, רק אז הם נקראים קרטינוציטים. ומכאן:
  1. בשכבה הבאזאלית/בסיסית - הם נקראים תאי גזע. לא נכון לומר שבשכבה הבאזאלית קיימים קרטנוציטים!!
  2. בשכבה הקוצנית ובשכבה הגרגירית - הם נקראים קרטינוציטים.
ניתן למצוא תאי עצב בשכבות הדרמיס וההיפודרמיס. ישנם עצבים המצליחים לקלוט מגע/כאב מעל פני השטח (כלומר, מעל האפידרמיס). העצבים מגיעים עד לשכבה הבסיסית/הבאזאלית באזור המפותל. באפידרמיס = אפיתל = אין תעי עצב, אין עצבים. האזורים שיכולים להיות בו קולטני תחושה הם הדרמיס וההיפודרמיס. ישנם שלושה סוגים שונים של תחושות: חום, קור, מגע, לחץ. רצפטור = חיישן. רצפטור המזהה חום, צריך להיות ממוקם בשכבה גבוהה על מנת להגן על הגוף מכוויות חום. חיישני מגע (כאב, דקירה, דגדוג) מפוזרים לאורך כל השכבות. חיישני לחץ - יימצאו בשכבה התחתונה על מנת שלא להכניס ל-STRESS את המערכות.

להלן פירוט מיקום החיישנים על פני השכבות:
  1. אפידרמיס = אפיתל - שכבה חסרת חיישנים.
  2. דרמיס פפילרי (עליון) - חיישני חום = רופיני וחיישני מגע = מייסנר ומרקל.
  3. דרמיס רטיקולרי (תחתון) - חיישני קור = קראוס וחיישני מגע = מייסנר ומרקל.
  4. היפודרמיס - חיישני לחץ = פצ'יני וחיישני מגע = מייסנר ומרקל.






כרגע באתר 137 מבקרים