עמוד הבית | נקדן | תקנון | מי אנחנו? | צור קשר | English  


כתוב חלק שאלה או תשובה לחיפוש     
   לאינדקס השיעורים
Loading

 
אזרחות, שאלות מכיתות שונות, עמוד 11


  כתוב על האזרחות במדינת ישראל: חוק השבות וחוק האזרחות

אזרחות פירושה המעמד המוקנה לאדם מטעם המדינה והיוצר בין האדם למדנה מערכת של זכויות וחובות משפטיות. בדרך כלל קיימים שני עקרונות לפיהם נקבעת אזרחותו של אדם עם היוולדו והם:
1. עיקרון הקרקע - לפי ארץ הלידה.
2. עיקרון הדם - לפי אזרחות ההורים - שניהם או אחד מהם.
רוב המדינות משלבות את שני העקרונות בקבלת אזרחות.

חוק השבות:
בשנת 1948 קמה מדינת ישראל, בשנת 1950 נתקבל בכנסת חוק השבות ובשנת 1952 נכנס לתוקפו חוק האזרחות.
חוק השבות נותן ביטוי לאחד ממטרותיה הנכבדים של מדינת ישראל - קיבוץ גלויות. חוק זה מבקש לתת ביטוי לאמונה כי מדינת ישראל היא מדינתו של כל עם ישראל ושל כל יהודי באשר הוא.
התפיסה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית תורגמה הלכה למעשה בחוק השבות למדיניות שלפיה כל יהודי הוא בעם אזרחי ישראלי אם רק יבקש זאת, כלומר כל יהודי בתפוצות זכאי לשוב למולדתו ההיסטורית ולהתאזח במדינתו - כל זאת לא כמעשה חסד של השלטון ולא בכפוף למדיניות ההגירה שלו, אלא כמעשה המתחייב מן המטרה הלאומית שלשמה הוקמה מדינת ישראל.
פירוט סעיפי חוק השבות:
1. כל יהודי זכאי לעלות ארצה.
2. העלייה תהיה על פי אשרת עלייה, אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונות להשתקע בישראל אלא אם שר הפנים הבין שהמבקש:
א. פועל נגד העם היהודי.
ב. עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה.
ג. בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
יהודי שבא לישראל ולאחר ובוא הביע את רצונו להשתקע בה רשאי בעודו בישראל לקבל תעודת עולה.
כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תוקפו של חוק זה וכל יהודי שנולד בארץ ישראל לפני תחילת תוקפו של חוק זה ואחרי דינו כדי מי שעלה לפי חוק זה.
הזכויות של יהודים לפי חוק זה מוקנות גם לנכד ולילד של יהודי, לבן זוג של יהודי, ולבן זוג של ילד ושל נכד יהודי להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון. יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר והוא אינו בן דת אחרת.

חוק האזרחות:
חוק השבות לא פתר את כל הבעיות הכרוחות ברחישת אזרחות כגון איבוד אזרחות, ויתור על אזרחות, אפשרות של אזרחו תכפולה, אזרחותם של תושבי המדינה שאינם יהודים ועוד.
ביחס לכל אלה נקבע חוק האזרחות ב-1952.
חוק האזרחות קובע 4 דרכים לרכישת האזרחות בישראל:
1. מכח חוק השבות.
2. מכוח ישיבה בישראל - מי שהיה כאן ערב הקמת המדינה יהיה אזרח ישראלי מיום הקמת המדינה וזאת בתנאי שהיה רשום כתושב לפי מרשם התושבים של 1949.
3. מכוח לידה - מי שנולד כשאביו או אימו היו אזרחים יהיה לאזרח ישראלי מלידה.
4. מכוח התאזרחות - בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית ע"י התאזרחות אם ייתקימו התנאים הבאים:
א. נמצא בישראל.
ב. היה בישראל 3 שנים מתוך תקופת 5 שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו.
ג. זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע.
ד. התשקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה.
ה. יודע ידיעת מה את השפה העברית.
ו. ויתר על אזרחותו הקדומת או הוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי.
מי שביקש להתאזרח ויתקיימו התנאים האלו יעניק לו שר הפנים אם ימצא לנכון את האזרחות הישראלית ע"י מתן תעודת אזרחות.


  מהם סדרי הממשל והמשטר במדינת ישראל?

1. המפלגות ותפקידן במדינת ישראל.
2. הבחירות לכנסת.
3. הכנסת-הרשות המחוקקת.
4. הממשלה - הרשות המבצעת.
5. השלטון המקומי.
6. מערכת בתי המשפט - הרשות השופטת.
7. נשיא המדינה.
8. מבקר המדינה - פיקוח וביקורת.
9. נציב תלונות הציבור - פיקוח וביקורת.
10. מוסדות הדת בישראל.


  מהן המפלגות ומהו תפקידן בדמוקרטיה הישראלית?

מפלגה היא ארגון חופשי וקבוע שקם לשם השגת כוח פוליטי והמבקש להגיע לשלטון, במסגרת הכללים הקבועים של בחירות.
המפלגה היא מסגרת ארגונית ורעיונית המאפשרת לכנס תחת קורת גג אחת אנשים הקרובים לדיעות מסוימות.
חשיבותן של המפלגות במדינה הדמוקרטית גם בכך שהם יוצרות את המנגנון המפעיל את המשטר הדמוקרטי, מנגנון הכולל רוב המסוגל לשלוט ואופיזיציה הזכאית לבקשר את השלטון והמסוגלת להחליף את הרוב בשלטון. לכל מפלגה יש מצע רעיוני שאיתו היא פונה לציבור. למרות מידותיה הקטנות של מדינת ישראל היא בעלת מערכת רוב מפלגתית מגוונת ביותר.


  מהן הבחירות לכנסת?

הבחירות לכנסת מתקיימות כל ארבע שנים, הכנסת יכולה להחליט לקיים בחירות מוקדמות. הבחירות מהוות את התהליך שבאמצעותו נבחרים נציגים למלא כהונה ציבורית בקולותיהם של אלה הזכאים להצביע. להצבעה בבחירות יש חשיבות והשפעה.
ההצבעה משמשת להבעת תמיכה בשלטונות וכן מעניקה לאזרחים ביטוי פעיל להזדהותם עם המשטר הקיים. הבחירות בישראל נערכות במסגרת של תרבות פוליטית דמוקרטית המדגישה את חשיבותם הרבה של עקרונות הדמוקרטיה.
שיטת הבחירות לכנסת היא:
1. כלליות - לכל אזרח מגיל 18 ומעלה הזכות לבחור בכנסת.
2. ארציות - הבחירות נערכות בכל הארץ בעת ובעונה אחת. כל שטח המדינה חשב לאיזור בחירה אחד.
3. ישירות - הבוחרים מצביעים באופן ישיר בעד אחת מהרשימות המתמודדות בבחירות, והנבחרים נקבעים באופן ישיר לפי תוצאות ההצבעה.
4. שוות - קולו של אזרח בוחר שווה לקוחו של אזרח בוחר אחר. השיוויון מתבטא גם בזכות להיבחר כלומר שיוויון בסיכויי ההתמודדות של רשימות המועמדים.
5. חשאיות - החשאיות מציינת את אופן ההצבעה - ההצבעה היא סודית ולשם כך נקבעים סידורים המבטיחים ששום אדם מהזולת ידע כיצד הצביע אותו אדם. ההצבעה מתקיימת בתא ההצבעה המסתיר את הבוחר מעיני כל אדם, והבוחר מניח את פתק ההצבעה במעטפה אדומה.
6. יחסיות - מספר המקומות בכנסת שתקבל כל רשימת מועמדים (מפלגה) הוא יחסי למספר הקולות הניתנים לה בבחירות. היחסיות פירושה יותר קולות - יותר מקומות בכנסת. לדוגמה רשימה המקבלת 10% מהקולות תקבל 10% מהמושבים בכנסת. הסטייה היחידה קיימת באחוז החסימה שפירושו רשימה שאינה זוכה ל-1.8% מהקולות אינה משתתפת בחלקת המקומות בכנסת. המטרה בקביעת אחוז החסימה - להביא לצמצום מספר הסיעות בכנסת כדי למנוע פיצול יתר של סיעות הכנסת ולאלץ סיעות קטנות שיש להם קרבה רעיונית לרוץ ברשימה משותפת כף שהסיעות הקטנות ביותר בכנסת יהיו בעלי שני חברי כנסת לפחו.


  מדוע היו אנשים שהתנגדו לשפה העברית?

בזמן שאליעזר בן יהודה ניסה להחיות את השפה העברית היו המן אנשים שהתנגדו לזה כי טענו שהעברית היא שפת הקודש שמשתמשים בה רק ללימודי קודש ולא רצו להפוך אותה לשפה של חול.


  כיצד הסביר אליעזר בן יהודה את הצורך בחידוש השפה העברית בארץ ישראל?

אליעזר בן יהודה טען שזו השפה שתאחד את עם ישראל וזו השפה שכולם יוכלו לדבר אחד עם השני, וזו השפה שתייחד אותנו משאר העמים.


  בנו של אליעזר בן יהודה, איתמר, כונה הילד העברי הראשון, מדוע?

איתמר – הילד העברי הראשון
איתמר היה הבן הבכור (הראשון) של אליעזר ודבורה בן-יהודה.
קוראים לו 'הילד העברי הראשון', כי הוא נולד בירושלים והשפה שלו הייתה עברית מהיום שהוא נולד.


  בנו של אליעזר בן יהודה, איתמר,(כונה הילד העברי הראשון), חייו היו קשים מאוד, מדוע?

חייו של איתמר בנו בל אילעזר בן יהודה היו קשים מכיוון שהוריו חייבו אותו לדבר רק בעברית וזה גרם לך שהוא לא יכל להתחבר לילדים האחרים כי הילדים האחרים לא דיברו עברית.


  מהי מדינה ריבונית?

מדינה ריבונית היא מדינה עצמאית. למוסדות השלטון שלה יש סמכות לנהל את ענייני הפנים ואת ענייני החוץ של המדינה ואין שום גוף מעליהם שיכול לשנות או לבטל את החלטותיהם.
הסמכות הריבונית חלה גם על החלטות לגבי האוכלוסיה וגם על שטח המדינה.


  מה היא סמכות בענייני הפנים?

במדינה מתנהלים חיי האוכלוסיה בהתאם לחוקים ולסדרים שנקבעו על ידי מוסדות השלטון של אותה מדינה. לשלטון יש סמכות לחוקק חוקים, לגבות מיסים, לגייס לצבא, לחבר המנון, לקבוע דגל וכדומה.




כרגע באתר 171 מבקרים