עמוד הבית | נקדן | תקנון | מי אנחנו? | צור קשר | English  




תשובות לספר אנשים ויישובים


עמוד 22, שאלה 1
תשובה: 3 אזורים צפופי אוכלוסין: שוויץ, צרפת, איטליה. 3 אזורים דלילי אוכלוסין: חצי האי סיני, אלסקה, יערות גשם.

עמוד 22, שאלה 2
תשובה: הגליל זהו אזור בצפיפות בינונית דרגה 2. עמקי הצפון זהו אזור בצפיפות בינונית בדרגה 2. רמת הגולן זהו אזור דליל אוכלוסין בדרגה 1. מישור החוף הצפוני זהו אזור בצפיפות בינונית בדרגה 2. מישור החוף התיכון זהו אזור צפוף אוכלוסין בדרגה 3. מישור החוף הדרומי זהו אזור צפוף אוכלוסין בדרגה 3. יהודה והשומרון זהו אזור בצפיפות בינונית בדרגה 2. צפון הנגב זהו אזור דליל אוכלוסין בדרגה 1. הרי הנגב זהו אזור דליל אוכלוסין בדרגה 1. הרי אילת זהו אזור דליל אוכלוסין בדרגה 1.

עמוד 22, שאלה 3
תשובה: אלסקה זוהי דוגמה לאזור צפוף אוכלוסין הנמצא באתר האינטרנט של הספר. התנאים במקום הם: אקלים קר מאוד, רוחות עזות, לילות ארוכים וקשים, כמות משקעים קטנה, זמן רב ללא גשם, קרחונים אדירים שמכסים שטחים נרחבים באלסקה, קרקע קפואה, רעידות אדמה שחלקן עזות מאוד. באלסקה אין תנאי חיים אשר מתאימים לבני אדם או בעלי חיים.

עמוד 22, שאלות 4-א'
תשובה:
אזורי המדבריות החמים אזורי הקטבים אזורי יערות הגשם האזורים ההרריים
3 מדינות השוכנות באזור העיר עומאן (בנווה מדבר), הנסיכות אבו-דאבי ואזור הסאהל. יבשת אנטרקטיקה, אלסקה, גונו (עיר הבירה של אלסקה). גשר שהוקם בלב יער הגשם, הכביש טורס אמנוזיה, ויערות הגשם הטרופיים. העיר פוטוסי בבוליביה - העיר הגבוהה בעולם, עיר הנופש אינטרלקן בשוויץ, הרי ההימאליה.
מיקום האזורים עומאן-בנווה מדבר, סאהל- ביבשת אפריקה, אבו דאבי- באזור מדברי על חוף המפרץ הפרסי. אנטרקטיקה- באזור הקוטב הצפוני, ג'ונו- באזור הקוטבי באזור קטן ומבודד, ואלסקה באזור הקוטבי. אזור המיקומים הם ברזיל: הגשר בברזיל, הכביש טורס אמנוזיה בברזיל ויש את יערות הגשם. העיר פוטוסי-שוכנת בערי האנדים, אינטרלקן- שוכנת בעמק הרי האלפים, ההימאליה- שוכנים בצפון הודו.
תנאי הטבע המקשים על ההתיישבות החום, היובש, לפעמים הקרקע בנויה מסלעים, צמחים ובע"ח בכמות מועטה.מחסור חמור במים, כמות משקעים, וטמפרטורות גבוהות. טמפרטורות נמוכות מאוד ושורר חום קיצוני מאוד, אזור הקטבים הם מדבריות קרים ללא משקעים, (אם כן אז מעט מאוד), השטחים הנרחבים המכוסים בקרחונים, השמש שכמעט נראית בכמה חודשים בשנה, הצמחים ובעלי החיים המצויים בכמות מועטה מאוד באזורי הקטבים. אקלים טרופי המאופיין בטמפרטורות גבוהות בכל עונות השנה שמלווה בגשמים, נהרות גדולים ועשירים במים, חלקים גדולים משטחם משתרעים במישור, תנאי טבע אלו מאפשרים צמחיה מגוונת והרבה מאוד בעלי חיים. המדרונות התלולים המקשים על סלילת דרכים והמעבר, הטמפרטורות באזורי ההרים נמוכות יחסית לטמפרטורות השוררות באזורים הנמוכים, צמחייה שהולכת ומתמעטת, שעולים לגבוה האוויר מדלדל וכמות החמצן קטנה, הקרקע נסחפת במורדות ההרים כלפי מטה.
תופעות הקשורות לאדם ולמעשיו השטחים הנרחבים והריקים במדבר מאפשרים פעילויות צבא ואימונים צבאיים, או אחסון חומרים מסוכנים עקב הידיעה שאין אזור מאוכלס מסביב שאפשר לסכן. בני האדם מתקשים להסתגל לתנאי טבע כאלה, ויש כאלה שסבורים שהם האזורים הקשים ביותר לקיומו של האדם. קרקעות מועטות מאוד שאפשר לבצע בהם פעילויות חקלאיות. אזור זה מאופיין בדלילות בגלל שתנאי טבע אלו מקשים על בני האדם ופעילותו בגלל הצמחייה הסבוכה, הטמפרטורות הגבוהות והגשם בכל השנה ובאים חרקים וטפילים תושבי האזורים ההרריים מסתגלים במשך הזמן לדלילות האוויר, ומסגולים לתפקד היטב בגובה הרב, כמו האינדיאנים החיים בהרי ההימאליה.
הגורמים לריכוז אוכלוסיה באזור יש אזורים שמצויים בהם מים (מעיינות, מי תהום), אזורים שמצויים בהם אוצרות טבע (נפט, והמכירות הגדולות שמפיק), נופי המדבר שמושכים אליהם תיירים ומבקרים ויש מקומות שרוכזו למתן שירות למבקרים מסוג זה אז יש גם פרנסה מסוימת. כמו כן באזורים אלה יש ריכוז אוכלוסיה קטן מאוד באזור. עד שנות ה-50 היו נוודים וציידים באזור והם עסקו בציד, בדיג, וגידול בעלי חיים. כיום רובם מתגוררים בצפון סקנדינביה וצפון אמריקה ביישובי קבע. יש בעיה כי כדי שיהיה עבודות חקלאיות באזור צריך קרקע פנויה שאינה מכוסה בצמחיה ובשביל זה צריך לכרות עצים והאוכלוסייה מסרבת להמשיך ולכרות עצים ולשרוף אותם כי זה פוגע וגורם לשיטפונות והצפות וזיהום אוויר. האוכלוסייה באזור הקימה את יישוביהן בבין העמקים באזורים ההרריים. והם מתפרנסים מגידול בעלי חיים שמסוגלים להתאקלם באזור קשה, המדרגות שבנו התושבים מאפשרים קרקע לגידולים חקלאיים.
תהליכי שינוי המשתנים באזור המדבר נסוג והצטמצם עקב התנאים הקשים לעומת מקומות שונים בעולם שמתרחש תהליך הפוך. כיום התפתח ענף התיירות בקטבים בעקבות גילוים של אוצרות טבע ונפט, ובגלל זה האוכלוסייה הולכת וגוברת בעיקר באלסקה (אחת ממדינות ארצות הברית). כיום המדינות באזור ממשיכות לכרות את העצים מכיוון שהם זקוקות להכנסות המתקבלות מן הכריתה, המדינות אחראיות לבעיות שנוצרות מן הכריתה של העצים (זיהום אוויר, התחממות כדור הארץ והכחדה של בעלי חיים וצמחים). לקראת השנים האחרונות מתפתח ברבים מאזורי ההרים ענף התיירות ואיתו מתרחשים שינויים באזורים דלילי אוכלוסין אלה.


עמוד 22, שאלות 4-ב'
תשובה: המאפיינים המשותפים לאזורי דלולי האוכלוסין בעולם זה כמות המשקעים המועטה שיש, הטמפרטורות הקיצוניות בלא מאפשרות קיום חיים סדיר באזור, כמות המים המועטה והחסרה כדי להתקיים, בעלי חיים וצמחים בכמות קטנה ובמגוון מצומצם, התפתחות התיירות בשנים האחרונות וגידול האוכלוסייה בגלל מציאת נפט ומכירתו ובגלל ההצלחה החדשה בענף התיירות.

עמוד 22, שאלה 5
תשובה: צפון אפריקה זהו אזור דליל אוכלוסין בגלל הטמפרטורות הגבוהות וכמות המשקעים הקטנה והמחסור במים, אלסקה זהו אזור דליל אוכלוסין בגלל הטמפרטורות הנמוכות וכמות המשקעים הקטנה שטחים המכוסים קרחונים, מערב אמריקה הדרומית זהו אזור דליל אוכלוסין בגלל הטמפרטורות הגבוהות וכמות המשקעים הקטנה והמחסור במים, צפון קנדה זהו אזור דליל אוכלוסין בגלל, מרכז אוסטרליה זהו אזור דליל אוכלוסין בגלל הטמפרטורות הגבוהות וכמות המשקעים הקטנה והמחסור במים, האי בורנאו זהו אזור דליל אוכלוסין בגלל הצמחייה הסבוכה בעלת הקומות שגדלה באזור ושאין קרקע מתאימה לגידול חקלאי באזור, האי גינאה החדשה זהו אזור דליל אוכלוסין בגלל הצמחייה הסבוכה בעלת הקומות שגדלה באזור ושאין קרקע מתאימה לגידול חקלאי באזור, ארץ האש זהו אזור דליל אוכלוסין בגלל המדרונות התלולים המקשים על המעבר והטמפרטורות הנמוכות באזורי ההרים והאוויר המדלדל כאשר עולים לגובה.

עמוד 23, שאלה 6
תשובה: א- לפי האטלס צפיפות האוכלוסייה מתרכזת בעיקר ליד ימים ופחות בלב היבשת לדוגמה : הודו .
ב- בעבר אנשים נהגו להתיישב ליד נהרות כדי שיהיה להם מקום מים קרוב , פרנסה [בדייג] וקרקעות פוריות. כיום אותם תנאי טבע יכולים לגרום לשטפונות והצפות [סכנת חיים]
ג- לדעתי הגורמים שהייתה להם את ההשפעה הגדולה ביותר על הקמת העיר שלי [פ"ת] הם גורמים היסטוריים.

עמוד 23, שאלות 6-א'
תשובה: המיקומים של אזורי האוכלוסייה הגדולים והצפופים בעולם הם: העיר ז'נבה בשוויץ, העיר פריז בצרפת, העיר דלהי הצפופה-בירת הודו, העיר פירנצה באיטליה (עתיקה מאוד בת מעל אלפיים שנה), גורדי השחקים בעיר שיקגו שצפון מזרח ארצות הברית, העיר שנגהי בסין שחיים בה 14.5 מיליון תושבים (בערך).

עמוד 23, שאלות 6-ב'
תשובה: לדעתי נהר שופע מים שבעבר היה גורם חשוב להקמת הישוב כרגע עלול להוות קושי להתפתחות היישוב מפני שפעם היו משתמשים בנהר הזה ומנצלים אותו כי בכל יישוב חייב להיות מקור מים מסוים. וכיום הוא כבר ישן מידי ומזוהם בוודאי עקב מפעלי תעשייה שצמחו באזור או אולי פעולות מסוימות של התושבים אשר גרמו לזיהום וכרגע הוא מהווה סכנה לתושבים ומהווה קושי להתפתחות האזור.

עמוד 23, שאלות 6-ג'
תשובה: לדעתי הגורם להשפעה הגבוהה ביותר עבור הישוב שלי זה שטחיה נרחבים של חיפה, הטמפרטורה הנוחה בחיפה, המיקום שעליה העיר נמצאת נוח לתושבים ואפשר שיהיה שם גשם ובחלקה שלג, וזה גורם לכמות משקעים נוחה. התעשייה המצליחה בעיר הביאה לפרנסה ומשכית תושבים.

עמוד 23, שאלות 7-א'
תשובה:
האזור הצפון מזרחי של ארצות הברית האזור המזרחי של סין
מיקום האזור כולל את אזור החוף ואזור האגמים הגדול. האזור המזרחי של המדינה.
משך ההתיישבות באזור כ-30 אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית מתגוררת שם. כ-80 אחוז מתושביה של סין.
כיום רוב התושבים הם עירוניים או כפריים? כיום התושבים עירוניים. כפריים (כיום יש בה תנופת פיתוח גדולה).
תנאי טבע אופייניים תנאי הטבע נוחים עם טמפרטורות מתאימות, משקעים במידה טובה, תיירות ופרנסה נוחה וטובה. שפע של גשמים נהרות וימות, שטחים נרחבים, מישוריים, ופוריים, יש מחצבים רבים כמו פחם ברזל ונפט, חוף ים מפורץ, ועוד...
הגורמים לצפיפות אוכלוסייה באזור הגורם הוא שעקב ניצול תנאי הטבע ואוצרות הטבע הביא אנשים וזה הביא להתפתחות אזור זה לאזור מפותח מאוד כיום. השלטון הקים מפעלי פיתוח ענקיים והיא משיכת אנשים שזה הביא להתיישבות ופיתוח האוכלוסייה לכפי שהיא כיום.


עמוד 23, שאלות 7-ב'
תשובה: המאפיינים המשותפים לשני האזורים זה ששניהם יש תנאי טבע נוחים, שפע של מים ואקים נוח וטוב לסביבה המקיפה אותו, לשניהם יש מפעלים ואזור פיתוח, שניהם תופסים חלק גדול באוכלוסיה של האזור. ההבדלים בניהם זה שבאזור הצפון מזרחי של ארצות הברית הם עירוניים והאזור המזרחי של סין הם תושבים כפריים, באזור הצפון מזרחי של ארצות הברית משך את התושבים אוצרות הטבע המיוחדים ובאזור המזרחי של סין משך את התושבים מפעלי הפיתוח של הממשלה.

עמוד 23, שאלות 8-א'
תשובה: שם האזור שאני גרה בו זה חיפה.

עמוד 23, שאלות 8-ב'
תשובה: האזור שאני גרה בו זה אזור צפוף אוכלוסין, יש בו הרבה תושבים אך לא כמו בהודו.

עמוד 23, שאלות 8-ג'
תשובה: הגורמים לצפיפות האוכלוסייה באזור שלי זה העירוניות שבה והחנויות הרבות והקניונים, האזור שמטפח את עצמו והאזור המפותח שדואג לתושבי וכמו כן גם אקלים נוח ומתאים.

עמוד 47, שאלה 1
תשובה: א- המרכיבים המיצגים את העולם כולו בציור הם: כדור הארץ והכוכבים.
המרכיבים המייצגים כפר בציור הם: הבתים שמצויירים מסביב לכדור בארץ.
ב- הקשר בין גלובליזצה לבין הכפר הגלובלי הוא שתהליך הגלובליזציה גורם להיווצרות כפר גלובלי בעולמינו.
ג- מאפיינים בחיי היום-יום המעידים על כך שגם אנחנו חיים הכפר גלובלי הם:
* אינטרנט
* טלפון
* דואר
* תחבורה משוכללת
ועוד...
ד- כל אמצעי העברת הון , מידע , אנשים , מוצרים ורעיונות מקצה אחד לקצה שני.

עמוד 47, שאלות 1-א'
תשובה: הקשר בין המושגים גלובליזציה והכפר הגלובלי הם: גלובליזציה זה בעצם מושג שמתאר תהליך כלל עולמי של העברת מידע, או רכילות או לימודים כשגבולות המדינה לא מפריעים לנו לתקשר זה עם זה וכפר גלובלי זה מטפורה של יישוב קטן והכוונה שלו זה שאנחנו מדברים זה עם זה דרך התקשורת אנחנו יכולים לדבר על הכול כאילו האדם נמצא לידי, אז הכוונה זה כאילו כפר קטן שמכיל את כל העולם. הקשר בניהם זה שכפר גלובלי וגלובליזציה זה ששניהם מאפשרים תקשורת כלל עולמית בין אנשים, ושדרכו אפשר להכיר ולדבר על הכול.

עמוד 47, שאלות 1-ב'
תשובה: הנה כמה מאפיינים בחיי היומיום שלי שמראים שגם אני גרה בכפר גלובלי:האופן שבו אני יכולה לדבר עם חברות שלי שאני לא על ידן, האופן שבו אני מתעדכנת במה שקרה בארץ ובאזור שלי דרך הטלוויזיה, העיתונים והמידע שאני קראת בהם על אנשים שאני מעריצה ומה עבר עליהם במשך השבוע ("סלבריטי"), האינטרנט שדרכו אני מתעדכנת במשחקים שונים זה מזה מדי שבוע, תקשורת עם חברות שלי דרך המחשב, עזרה בלימודים או בשיעורים שמאוד מסייעים לי. ויש עוד מלא דברים שמראים שאנו חיים בכפר גלובלי.

עמוד 47, שאלה 2
תשובה: הכפר הגלובלי שלנו, לפי המחשבה שלי: מהיכן הגיעו האנשים לכפר? הגעתי מיבשת אסיה (ישראל), מה יהיו הגילאים של תושבי הכפר? גילי הוא 14 ומטה (הספר לכיתות ח'), מה תהיה דתם של תושבי הכפר? אני שייכת לבני דתות אחרות (יהודים), איך תהיה חלוקת המשאבים בין תושבי הכפר? יחיו ללא תנאי תברואה מספקים, לאנשים בכפר תהיה בעיה לתקשר זה עם זה? ידברו אנגלית (כי זו שפה עולמית).

עמוד 47, שאלה 3
תשובה: הגורמים לחיי הגלובליזציה המשפיעים על חיי היומיום שלי: שאימא שלנו עושה כסיבה היא מקצרת את עבודתה במקום לשטוף ביד היא מכניסה אותם למכונת כביסה ובמקום לחכות שיתייבשו מכניסה אותם למייבש כביסה, במקום ללכת ברגל מרחק רב ולעצור כל כמה זמן יש מכונית כיום שאנחנו חוסכים זמן, כאב, ועייפות. כאשר אבא שוטף כלים אז הוא פשוט שוטף אותם במים ללא סבון ומכניס אותם למדיח כלים אשר מסבן אותם ומשם למייבש כלים החוסך סבלנות וזמן עד שהכלים יתייבשו מעצמם. הגלובליזציה משפיעה על הכול, אם אנו רוצים לשאול את המורה שאלה בשיעורי בית אנו מתקשרים אליה וחוסכים את הזמן ואפשר גם להיכנס לאינטרנט שמאוד מסייע לנו בעזרה בשיעורי הבית, שיש חדשות אנו מתעדכנים במשך שעה של צפייה בטלביזיה מה קרה היום, ומהאירועים החשובים שקרו עם תמונות מהמקום, ומידע על מה שקרה- זה אמר שהגלובליזציה חוסכת זמן.

עמוד 47, שאלה 4
תשובה: הגלובליזציה משפיעה גם על הכלכלה, אז מה שטוב בזה לתושבי העולם זה שבעזרת התקשורת פיתחו קשרים ועשו לנו את השוק החופשי שזה התנהלות כללית המדינה שרוב הפעולות מתבצעות מיוזמה פרטית והממשלה אינה מגבילה את זה או מתערבת בזה, בזכות השוק החופשי יכול להביא לשינוי ממש גדול שבעזרתם יוכלו ליהנות מהארגונים הבין לאומיים, לבטל את תשלומי המכס, ולהצטרף להסכמים כללים בין לאומיים. עקב נושא זה של השוק החופשי נמצאו גם חסרונות לתושבי העולם וחלק מהם זה שתושבי העולם יתחילו לשלם עבור תשלומים שפעם היו בחינם, יתחילו לשלם סכום גבוה יותר עבור עבודות ששכרן עלה, וכל השירותים יתחילו להעלות מחיר.

עמוד 47, שאלות 5-א'
תשובה: ההאחדה המתרחשת בתרבות והחברה זה שעקב אתרים שמשמיעים בהם מוזיקה, מדברים על אופנה, על אומנות ועוד הרבה דברים התחילו להיווצר האהדות כלומר טעם משותף בין עמים שונים במוזיקה, באופנה, באדריכלות, במנהגי אכילה ועוד הרבה דברים שלא חשבנו עליהם, דברים שאנחנו לא שמים לב שהשתייכנו לקבוצה של המוזיקת רוק או מזרחית, או אופנת הסטייל או הפריקית. אנו משתייכים לקבוצות שאנחנו כלל לא שמים לב.

עמוד 47, שאלות 5-ב'
תשובה: ההתחזקות של תרבויות וקבוצות אוכלוסייה מקומיות בהשפעת הגלובליזציה אצלי זה: ההבדלים הקיימים בנושאי דת, מוצא, מנהגים ועוד.. הם נושאים שכל אחד מתחזק לתרבות או למנהגים או למוצא או כל דבר אחר שאליו הוא שייך, לדוגמה: אני יהודיה, המוצא שלי זה מרוקו והמנהגים שלי זה לחגוג בחגים של היהודים או לנשק מזוזה בכניסה וביציאה, וחלק גם שומרים שבת, לכל אחד יש מנהגים משלו.

עמוד 47, שאלות 5-ג'
תשובה: התהליך של האמריקניזציה בהשפעת הגלובליזציה אצלי זה: כל אחד משתייך לקבוצה אליו הוא שייך באמריקניזציה. שזה כל אחד משתייך לקבוצה שהוא רוצה ולפעמים זה מאבד את המאפיינים המיוחדים של אותו אדם, יש אדם שכל חבריו או האנשים באזור שומעים מוזיקה מסוימת והוא גם שומע אותה שהוא בכלל אוהב משהו אחר אבל זה מקובל לשמוע את זה עם החברים שלו או באזור שלו, לפעמים זה מקלקל את טבעו של האדם ומה שהוא באמת ולפעמים טוב שיש קבוצות שונות כדי שנוכל לבחור למי להתחבר ולאיזה מקום אני מעדיף.

עמוד 47, שאלות 5-ד'
תשובה: ההשתלטות של תרבות הצריכה בהשפעת הגלובליזציה אצלי זה: יש צריכה כזאת אצל המתבגרים לקנות מותגים וגברים יקרים מהרגיל כי זה הרושם שלנו על החברים איתם אנו מסתובבים, המותגים "לי קופר", "דיזל", "נייק" ו"אדידס" אלה מותגים שעולים יותר מבגדים ונעליים אחרים בגלל הפרסום שהם עושים לעצמם, וכל נער מתבגר יעדיף מותג על פני בגד רגיל, הצריכה לקנות משפיעה על כל העול וזה חלק מהחסרונות של תהליך הגלובליזציה.

עמוד 47, שאלה 6
תשובה: התהליכים המחלישים את מדינת ישראל כמדינת לאוד וכמדינת רווחה על פי אמצעי התקשורת הם: כאשרת מראים בטלוויזיה בחדשות אנשים שלא מטפלים בהם המדינה, ושאין להם כסף או פרנסה או בית אז זה מחליש את מדינת ישראל כמדינת לאום, וזה רק חלק מההחלשה, יש גם כל מדינה והעם המרבי שלה כמו בצרפת רוב התושבים צרפתים, באנגליה רוב התושבים אנגליים ובישראל רוב התושבים יהודים אך הערך הזה של מדינת הלאום הולך ומפתחת עקב זה שבגלל שנותנים זכות לכל אדם לבחור את דתו וחלקו אז אבא מסוים יכול לשלוח את הבת שלו עם כפיה לבית ספר יהודי עקב התנאים של מדינת הלאום.

עמוד 47, שאלות 7-א'
תשובה: היתרונות של ההשתייכות לאיחוד האירופי הוא: שמי שנוסע ממדינה למדינה בכלל לא צריך להראות את דרכנו כמעט ואין גבולות בין המדינות, אזרחי המדינות רשאים ללמוד, לגור, ולעבוד בכל אחת מהמדינות ללא צורך באישור כלשהו.
החסרונות של ההשתייכות לאיחוד האירופי הוא: המדינות החזקות באיחוד האירופי חושבות שהן סוחבות על גבן את המדינות החלשות (לדוגמה: בריטניה וגרמניה), והמדינות החלשות חושבות שהעלייה של האירו מעלה את המחירים בחנויות אך לא את השכר (לדוגמה: יוון ואוסטריה), פתיחת ההגירה ממדינות חלשות לחזקות הגבירה את ההגירה וכתוצאה מזה יש יציאה של כוח חזק ויוזם ממדינות אלה, קשיים אלה הופכים לדיון קשה במדינות האיחוד האירופי ובמדינות כמו איטליה ויוון נשמעים קולות שהם מעוניינים להתנתק מהחברות בארגון.

עמוד 47, שאלות 7-ב'
תשובה: היתרונות של ההשתייכות לאיחוד האירופי עבורי כבולגרית זה שנניח למדינות החזקות עם החזון והתקציבים המתאימים שהם מקבלים ישתפו גם את שאר המדינות באיחוד האירופי שאיתם בארגון, המדינות החלשות זוכות לכבוד בהיותן שייכות לארגון זה וכל זמן שלא מתאים לאזרח כלשהו להיות במדינה חדשה זו, הוא פשוט יכול לקום וללכת, לעבור דירה ולמצוא עבודה חדשה בארץ חזקה.
החסרונות של ההשתייכות לאיחוד האירופי עבורי כבולגרית זה שהמדינות החזקות כאילו "סוחבות" את המדינה שלי ושאר המדינות החלשות על גבן ואם האירו עולה ולאחרונה הוא עולה מאוד אז הוא גם עולה למדינות החלשות מבחינת המחירים אך לא מבחינת השכר.

עמוד 48, שאלות 8-א'
תשובה: בעיית סביבה המשפיעה בימנו על העולם כולו ותהליכי הגלובליזציה יכולים לעזור או לנסות לפתור אותה זה: הבעיה שאני בחרתי זה בעיית זיהום האוויר הקשה, יש זיהום אוויר ברוב המדינות בעולם, אם לא בכולן, והחור באוזון גדל וכדי למנוע את חימום כדור הארץ עלינו לפעול יחד כל המדינות וכדי לתקשר מדינה עם מדינה עלינו להשתמש בתהליכי הגלובליזציה לתקשורת כלל עולמית עם כמה וכמה מדינות בעולם שמסכימות להשתתף במסע ובתהליך מניעת החור באוזון או לפחות להקטין אותו ואת זיהום האוויר.

עמוד 48, שאלות 8-ב'
תשובה: הארגון שבחרתי שעליו אני יגיד חסרונות ויתרונות הצלחות וכישלון לעזרה למען הסביבה הוא אגודת קק"ל- קרן קיימת לישראל שבה מנסים לשמור על גנים ציבוריים ולפתח את יופייה של מדינת ישראל, ועל פיתוחה ומאמצה למען שמירת הסביבה נקייה ללא זיהומים ולנסות לעזור כמה שיותר, הצלחותיה: מניעת ייבוש אגם החולה למרות שייבשו אותו עקב התפשטות טפילים מעופפים מזיקים מאוד שגרמו למחלות ולמותם של אנשים, אז הם לא רצו שייבשו את האגם כי זהו אזור של בעלי חיים וצמחים בשפע ובמינים שונים ואם ידבירו את האזור זה ייפגע בצמחייה ובסביבה אז החליטו לייבש את האגם למרות שזהו מקור מים לכל בעלי החיים ולאחר שייבשו אותו אז המינים השונים החלו נעלמים עד שקרן קיימת לישראל התעקשה ולבסוף החזירו את עמק החולה ללא טפילים ועם סוגים שונים ומיוחדים של חיות.

עמוד 48, שאלות 9-א'
תשובה: שלוש מדינות שמפתיע אותי שהן אינן נמצאות ברשימת 30 המדינות בעלות רמת הגלובליזציה הגבוהה בעולם הם: שוויץ, יוון וסין.

עמוד 48, שאלות 9-ב'
תשובה: המדינות שהייתי מציגה במדינות עם רמת הגלובליזציה הגבוהה בעולם אם לא הייתי רואה בספר הייתי בוחרת ב: גרמניה, איטליה, וניו-יורק.

עמוד 48, שאלות 9-ג'
תשובה: ישראל כדי לעלות בדירוג הגלובליות צריכה לעבוד קשה יותר בפיתוח מוצרים חדשניים, ולהיות קצת יותר מפותחת ממה שהיא עכשיו, ולהיות בקשר עם שאר המדינות עם רמת הגלובליזציה הגבוהה ביותר.

עמוד 48, שאלות 9-ד'
תשובה: כן, כדאי לישראל להשתדל לעלות בדירוג זה על מנת שתוכל לספק לתושביה את רמת הגלובליזציה הגבוהה ביותר.

עמוד 48, שאלות 10-א'
תשובה: לדעתי, תהליכי הגלובליזציה מועלים יותר לעלום מאשר מזיקים לו כי אומנם יש נזקים לא קטנים עקב תהליך הגלובליזציה, אך יש די והותר יתרונות חיוניים שבילדם יהיה לנו קשה יותר לחיות, תהליך הגלובליזציה פותר הרבה מאוד בעיות של תקשורת בין אנשים והעברת מידע וקבלת מידע ועוד המון המון דברים.

עמוד 48, שאלות 10-ב'
תשובה: כדי למנוע או לנסות למנוע את ההשפעות השליליות של תהליכי הגלובליזציה ניתן לעזור בבעיית העשירים והעניים בכך שלא נקפח את העניים וניתן להם עבודה ופרנסה וסביבה טובה ואולי יהיה ניתן למנוע את ההשפעות השליליות של תהליכי הגלובליזציה.

עמוד 48, שאלות 10-ג'
תשובה: לא ניתן לעצור את תהליכי הגלובליזציה, כי כדי לאחד את כל המדינות שיש בהם גלובליזציה צריך תקשורת בין המדינות, טלפון או טלוויזיה, והתקשורת הזאתי זה בעצם הגלובליזציה וזה מראה שכמה שיש גלובליזציה בעולם לא ניתן לעצור אותה, וגם אם מנסים זה מאוד קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי, הגלובליזציה שינתה מאוד את פני האנושות (לדעתי) וגרמה לשינויים מיוחדים במצב התקשורתי ושינויים קיצוניים וגם אם יהיה ניתן לעצור את תהליכי הגלובליזציה לא נראה לי שתהיה הסכמה אחידה, הכוונה לא כולם יסכימו זה בטוח, הרוב יעדיף להשאיר את הגלובליזציה בוודאות!

עמוד 72, שאלות 1-א'
תשובה: ניתן להפיק מהגרף על גידולה של אוכלוסיית העולם שמאז תחיל שנות האלפיים היה שינוי ענקי ומשמעותי מאוד בגידולה של אוכלוסיית העולם וכנראה שהיה משהו שהיה אחראי לזה כי זה שינוי מאוד משמועתי שלא קורה כל הזמן.

עמוד 72, שאלות 1-ב'
תשובה: קצב הגידול של אוכלוסיית העולם: בהתחלה בשנת 1800, היה אחד מיליארד אנשים וכעבור 135 שנה היו 2 מיליארד אנשים כעבור 25 שנה היו 3 מיליארד אנשים וכעבור 15 שנה 4 מיליארד אנשים (שינוי משמעותי מאוד) כעבור 12 שנה 5 מיליארד אנשים וכעבור 11 שנה 6 מיליארד אנשים! זהו שינוי משמועתי מאוד בין ה-2 מיליארד אנשים ל-3 מיליארד אנשים.

עמוד 72, שאלות 2-א'
תשובה:
המדינה והיבשת שבה היא נמצאת שיעור הילודה שיעור התמותה שיעור הריבוי הטבעי
יפן שנמצאת באסיה 9 8 1
ישראל שנמצאת ביבשת אסיה 21 6 15
קנדה שנמצאת באמריקה הצפונית 10 7 3


עמוד 72, שאלות 2-ב'
תשובה: הארץ יפן שנמצאת באסיה נמצאת בדירוג 1 לפי קצב גידול האוכלוסייה, ארץ ישראל שנמצאת ביבשת אסיה עם דירוג 3 לפי קצב גידול האוכלוסייה, הארץ קנדה שנמצאת ביבשת אמריקה הצפונית עם דירוג 2 לפי קצב גידול האוכלוסייה.

עמוד 72, שאלות 3-א'
תשובה:
מדינות מפותחות מדינות תת מפותחות
רמת השכלה גבוהה מעמדן של הנשים נמוך
שכר גבוה ביחס למדינות לא מפותחות טכנולוגיה נמוכה
מתגוררים בערים עוסקים בחקלאות מסורתית
מערכות תשתית עבודות כפיים (ללא שימוש במכונות)
אוכלוסייה גדלה בקצב איטי ריבוי אוכלוסייה מהיר


עמוד 72, שאלות 3-ב'
תשובה: המאפיינים שלא הוספתי זה: במדינות מפותחות- עבודה במשרדים, במדינות תת מפותחות- רמת השכלה נמוכה.

עמוד 72, שאלות 4-א'
תשובה: שמותיהן של שלוש מדינות שאוכלוסייתן גדלה ביותר משלוש אחוז לשנה: אוגנדה שנמצאת ביבשת אפריקה, ליבריה שנמצאת ביבשת אפריקה, אפגניסטן שנמצאת ביבשת אסיה.

עמוד 72, שאלות 4-ב'
תשובה: שמותיהן של שלוש מדינות שאוכלוסייתן גדלה בפחות מאחוז אחד לשנה: ארצות הברית שביבשת אמריקה, גרמניה שביבשת אירופה ורוסיה שביבשת אסיה.

עמוד 73, שאלות 4-ג'
תשובה: שיעור גידול האוכלוסייה בכל אחת מיבשות העולם: ביבשת אסיה גידול האוכלוסייה איטי ואילו בחלקה הדרומי של יבשת זאת גידול האוכלוסייה מהיר . גידול האוכלוסייה המהיר ביותר ביבשת אסיה הוא במדינות אפגניסטן, ופקיסטאן. ביבשת אמריקה גידול האוכלוסייה איטי עד בינוני ואילו בחלק הדרומי של יבשת זאת גידול האוכלוסייה מהיר. ביבשת אמריקה הדרומי גידול האוכלוסייה בינוני ואילו בחלקה הצפון מזרחי גידול האוכלוסייה מהיר. גידול האוכלוסייה ביבשת אפריקה מהיר מאוד בכל היבשת במיוחד בחלקה הצפון מערבי והצפון מזרחי. גידול האוכלוסייה ביבשת אוסטרליה הוא בינוני ואילו בחלקה הצפוני הוא מהיר.

עמוד 73, שאלה 5
תשובה: מה שהיה קורה לגודלה של אוכלוסיית העולם אילו היו בעולם רק מדינות מפותחות זה: אם היו רק מדינות מפותחות בעולם אז שיעור הילודה היה ממש נמוך והיו נולדים פחות ילדים מפני שבמדינות מפותחות שיעור הילודה וגידול האוכלוסייה איטי לעומר המדינות הפחות מפותחות ששם גידול האוכלוסייה ושיעור הילודה הוא מהיר יותר משנה לשנה.

עמוד 73, שאלות 6-א'
תשובה: שמותיהן של שלוש מדינות מפותחות: איטליה, אנגליה, גרמניה.

עמוד 73, שאלות 6-ב'
תשובה: שמותיהן של שלוש מדינות פחות מפותחות: ישראל,ספרד,יוון.

עמוד 73, שאלות 6-ג'
תשובה: שמותיהן של שלוש מדינות תת- מפותחות: אוגנדה, ליבריה, אפגניסטן.

עמוד 73, שאלות 6-ד'
תשובה: הקשר בין קצב גידול האוכלוסייה לבין רמת הפיתוח במפות שבספר זה: שארצות שיש להן שיעור ילודה וגידול אוכלוסייה גבוה אז יש להן רמת פיתוח נמוכה יותר, ורצות שיש להן שיעור ילודה וגידול אוכלוסייה גבוה אז יש להן רמת פיתוח גבוהה. מסקנה: כמה שקצב הילודה והגידול האוכלוסייה גבוה יותר ככה רמת הפיתוח נמוכה יותר, וכמה שקצב הילודה והגידו האוכלוסייה נמוך יותר ככה רמת הפיתוח גובהה יותר.

עמוד 73, שאלות 7-א'
תשובה: רמת ההשכלה, מעמד הילדים במשפחה, ומעמד הנשים בחברה משפיעים על שיעור הילודה במדינות מפותחות ובמדינות תת מפותחות בכך: מייחסים חשיבות רבה לרכישת ההשכלה והכשרה מקצועית ולפני שמשתלבים במקומות עבודה צריך ללמוד הרבה עם אמצעי עזר מגוונים, רמת ההשכלה הגבוהה מאפיינת את המדינות המפותחות מאפשרת לתושבים אפשרויות רבות וכך הם משקיעים זמן בפיתוח ומעדיפים לשמור על משפחה קטנה ובמדינות תת מפותחות רמת ההשכלה נמוכה וכמעט מחצי מהתושבים אינם יודעים קרוא וכתוב והשכלת הנשים נמוכה בהרבה משל הגברים- אנשים שהשכלתם נמוכה מקבלים שכר נמוך ויכולתם להתפתח בעבודה מוגבלת וכתוצאה מזה הם יולדים משפחה גדולה בה גם הילדים עובדים כדי לפרנס את המשפחה.
מעמד הילדים במשפחה במדינות מפותחות הילדים אינם נזקקים להשתתפות בפרנסה אלא ההורים משקיעים בילדים כסף להעשרת הידע שלהם ולהרחבתו, במדינו תת מפותחות ההוצאות של המשפחה על גידול ילדים הוא נמוך ומגיל צעיר הילדים עובדים במשפחה, וככל שיש יותר ויותר ילדים ההכנסה יותר ויותר גדולה וגם במדינות הלא מפותחות זה כבוד למי שהמשפחה שלו גדולה (עם הרבה ילדים) זה גם אחד מהסיבות להרבה ילדים במדינות התת- מפותחות.
מעמד הנשים במדינות המפותחות הוא הולך ועולה, בימנו אין הבדל בין רמת ההשכלה של גברים לאלה של נשים והן שותפות להחלטות בתחום הבית, והן מקדישות זמן ועבדות מחוץ לבית, במדינות התת מפותחות מעמדן של הנשים קטן ונמוך בהרבה ממעמדם של הגברים, הנשים לא זוכות להשכלה בכלל, אומנם מצבם של הנשים התפתח לאחרונה בשנים אלה אבל עדיין למעלה מחצי אינן לומדות, אך לילדים במדינות אלה יש סיוע וחלק גדול בעזרה לאימותיהם והם עובדים יחד איתם בעבודות בית.

עמוד 73, שאלות 7-ב'
תשובה: ההשפעה של אורח החיים ורמת החיים על שיעורי התמותה במדינות המפותחות ובמדינות הפחות מפותחות זה: במדינות מפותחות ב-200 שנים האחרונות פותחו מכשירים ואמצעים טכנולוגיים שהביאו לשיפור בבריאותם של התושבים ולירידה בשיעור התמותה, מדובר בשיעורים רפואיים משוכללים מאוד ושימוש בתרופות המונעים מחלות רבות. במדינות הפחות מפותחות האמצעים הטכנולוגיים המצמצמים את שיעורי התמותה החלו במאה ה-20 והוקמו שם מערכות רפואה בסיסיות והתרחשה ירידה מהירה בשיעורי התמותה, שימוש בחיסונים לתינוקות הביא לירידה בשיעורי התמותה תוך שנים ספורות.

עמוד 73, שאלה 8
תשובה: לדעתי השפעתה של מחלת האיידס על החיים בזמביה לפי גודל האוכלוסייה, כלכלת המדינה, פיתוחה וחיי היומיום של תושביה היא: לפי גודל האוכלוסייה זה שהוא מצטמצם מאוד, אם כל גבר 5 מת בגלל מחלה אחת לא כולל מחלות אחרות אז שיעור התמותה שם גבוה, לפי כלכלת המדינה הוא בטח נמוך מאוד בגלל המטרה של החיסונים ובדיקות הדם והאמצעים הטכנולוגיים הכושלים למציאת תרופה למחלה או למניעת המחלה, ולפי פיתוחה וחיי היומיום של תושביה זה שהיא מדינה לא מפותחת בגלל שאין לה מספיק מכשירים טכנולוגיים לתושביה ומספיק תקציב כדי לממן קבוצה שתמצא תרופה ובקשר לחיי היומיום של תושביה שהם ודאי במצב לא מצוין כי חלק מהאנשים שהם מכירים נפטרים בגלל מחלה זו.

עמוד 73, שאלות 9-א'
תשובה: הבעיות המתעוררות במדינות מפותחות שקצב הגידול של אוכלוסייתן איטי הן: במדינות המפותחות קיים מחסור בעובדים ובמיוחד עובדים שיבצעו עבודות פשוטות בענפי התעשייה, השירותים, והחקלאות. הצורך בעבודה מושך אנשים עם מחסור עבודה ממדינות פחות מפותחות, הם נקראים מהגרים ובארץ "עובדים זרים", בעיה נוספת שנוצרת זה ששיעורי הילודה יורדים וכך מספר של הילדים באוכלוסייה מצטמצם מאוד, תוחלת החיים עולה ומספרם של הקשישים עולה.
הבעיות שמתעוררות במדינות פחות מפותחות שקצב הגידול של אוכלוסייתן מהיר הן: הריבוי המהיר עצמו אינו תהליך שלילי, אבל שהוא מתרחשת במדינות שתנאי החיים בם קשים הוא מחמיר את המצב בכך שהמקומות אינם מצליחים לספר מקומות עבודה ומקורות פרנסה לאוכלוסייה שגדלה במהירות, כך המספר של דורשי העבודה גודל ובעיית האבטלה עולה איתם העומס הרב גורם לעומס על מערכות תשתית ושירותים.

עמוד 73, שאלות 9-ב'
תשובה: המדינות המפותחות והמדינות הפחות מפותחות מתמודדות עם בעיות אלה: המדינות המפותחות מתמודדות עם בעיות אלה בעזרת זה לעודד את תושביהן ללדת יותר ילדים והן מעניקות הטבות למשפחות גדולות ומרחיבות את השירותים הניתנים לנשים בהריון, תינוקות וילדים, איננו יכולים לדעת אם אכן מצליחים לעודד אנשים ללדת. המדינות הפחות מפותחות מתמודדות עם בעיות אלה בעזרת זה שהמדינות הפחות מפותחות מנסים לצמצם את שיעורי הילודה בכך שהן מפעילות תוכניות לתכנון המשפחה ובמסגרת זו מבהירים לתושבים את היתרונות של משפחה מתוכננת וקטנה וזה כולל פרסום, הסברה והדרכה, בחלק מהמדינות נחקקו חוקים שמגבילים את מספר הילדים במשפחה וחוקים אלה קובעים גם גיל מינימאלי לנישואין, ומונעים הטבות ממשפחות מרובות ילדים (דומה: סין), בסין לחצו על הנשים לבצע הפלה מלאכותית והיו מקרים שחייבו את התושבים (נשים וגברים) לבצע עיקור בניגוד לרצונם.

עמוד 73, שאלה 10
תשובה: המשותף והשונה בין השלב הראשון והשלב הרביעי במודל זה: המשותף שבשניהם שיעור הריבוי בטבעי נמוכים ובשניהם בסופו של דבר האוכלוסייה נשארת בגודלה הקיים כמעט ללא שינו, השונה בניהם- שבשלב אחד שיעורי הילודה ושיעורי התמותה שניהם גבוהים ובשלב ארבע שיעורי הילודה ושיעורי התמותה שניהם נמוכים.

עמוד 73, שאלה 11
תשובה: הנה 3 מדינות המצויות בשלב הרביעי של מודל התמורה הדמוגרפית, קבעתי מקומן במודל התמורה הדמוגרפית לפי: שלושת המדינות הם: ישראל, ארגנטינה, וכווית. בחרתי ארצות אלה כיוון שכל ארץ פה היא מפותחת ולכולן יש שיעור ילודה גבוה יחסית לשאר המדינות המפותחות, בחרתי אותן גם כי המטרה זה לשכנע מדינות מפותחות להתרבות ומדינות פחות מפותחות לצמצם בילודה, לכן בחרתי ארצות אלה כי הם גם מפותחות מבחינת טכנולוגיה, השירותים והתשתית וגם מבחינת הילודה הגבוהה.

עמוד 74, שאלה 12
תשובה: א- לפי הקטע הריבוי בטבעי באוסטרליה הוא ריבוי טבעי שלילי כיוון שמבקשים מהתושבים ללדת יותר ילדים כיוון שהתמותה יותר גדולה מהילודה במדינה זו .
ב- לדעתי הכלכלה תיפגע במצב שבו האוכלוסיה הולכת וקטנה כיוון שלא יהיה כוח עבודה ואם אין כוח עבודה , אין פרנסה למדינה , וכך אנשים לא יוכלו לחיות.
ג- השר ממליץ על 3 ילדים למשפחה כדי להגדיל את האחוזים של הילודה "ואז יהיה ילד לאמא יש לאבא וילד למדינה ". וזה מגדיל את האחוזים של הילודה במדינה .

עמוד 74, שאלות 12-א'
תשובה: לפי קטע הריבוי הטבעי באוסטרליה לפי דעתי הוא שלילי מפני שאומרים בקטע שמספר המתים השנתי עלה על מספר הלידות אז מעודדים את תושבי אוסטרליה להוליד יותר ילדים גם כדי לשמור על תנאי המחייה כי במדינה שאוכלוסייתה הולכת ומתמעטת זה קצת קשה.

עמוד 74, שאלות 12-ב'
תשובה: לפי דעתי הכלכלה תיפגע במצב שבו האוכלוסייה הולכת וקטנה מפני שכשאשר הילדים גדלים הם הולכים לעבוד ולפי מה שנתון כרגע ששיעור הילודה קטן אז ודאי יש הרבה מקומות עבודה פנויים, שאם לא יעבדו בהם אז הכלכלה תרד וכך גם תנאי המחייה והאיכות שיש באוסטרליה.

עמוד 74, שאלות 12-ג'
תשובה: השר ממליץ על שלושה ילדים במשפחה מפני שכנראה הממוצע שנולד לאישה הוא אחד או שניים אז כדי להעלות את שיעור הילודה השר ממליץ הפעם על יותר מאחד או שניים, הוא ממליץ על שלושה ילדים במשפחה כדי להעלות את הילודה ואת מצב הכלכלה הקשה, כי כל פעם שיש קצת ילדים ויותר מתים אז גם הכלכלה נפגעת, אז שר האוצר ממליץ ללדת יותר ושזה משתלם יותר למי שמוליד.

עמוד 74, שאלות 13-א'
תשובה: לדעתי שיתוף פעולה בין מדינות העולם עשוי לסייע להתמודדות של המדינות הפחות מפותחות ועם המדינות המפותחות בכך שכולם יבינו את המצב של המחסור בעבודה במדינות מפתוחות ואת העבודות יתר במדינות פחות מפותחות יהיה לכולנו יותר קל, כי המדינות הפחות מפותחות לא מבינים שכשהם מולידים ילדים לא תהיה להם עבודה וזה סתם מחסור כלכלי בדיוק ההפך ממה שהם חושבים, והאנשים במדינות המפותחות לא מבינים שכאשר הם יולידו יותר ילדים יש לילדים עתיד מבטיח, תהיה להם עבודה ופרנסה, ושני סוגי המדינות יקבלו הטבות אם יולידו יותר או יולידו פחות (תלוי בסוג המדינה: מפותחת/פחות מפותחת) וככה כל מי שמקשיב למדינה שלו אך ורק ירוויח.

עמוד 74, שאלות 13-ב'
תשובה: לדעתי אם תהיה ירידה בשיעור הילוד זה לא יפתור את הבעיה אך יסייע לה להיפתר, ולא רק צריך להפחית את שיעור הילודה אלא גם צריך להעלות את שיעור הילודה במדינות מפותחות ואם שתי סוגי מדינות אלה יעבדו יחד אז יש להם סיכוי לפתור את בעיית האוכלוסייה (המלאה/הריקה) העולמית!

עמוד 74, שאלות 13-ג'
תשובה: לפי דעתי החוק שנחקק בסין: "משפחה אחת- ילד אחד" זה אולי יסייע אבל זה קצת קיצוני כי בסופו של דבר כל משפחה צריכה להוליד כמה שהיא רוצה לכל הפחות ולכל היותר ואם הם רוצים שזה ישתלם להם הם צריכים להקשיב למדינה, אך לקבוע חוק זה קצת אכזרי, כי יכול להיות שיהיה מצב שבטעות אישה נכנסה להיריון יש לה כבר ילד אחד אז היא תצטרך להפיל אותו בהפלה מלאכותית ? זה לא הוגן וקיצוני ובמיוחד מה שהיה כתוב בספר שהמדינה והממשלה שכנעה כמה אנשים לעשות עיקור כדי למנוע התרבות גדולה של ילדים במדינה, זה מאוד קיצוני ולא משנה למי.

עמוד 74, שאלות 14-א'
תשובה: המדינה שבחרתי היא ישראל, היא שייכת למדדים של המדינות המפותחות, וקבעתי זאת על פי: שיעור משתמשי אינטרנט, שיעור מחזיקי טלפון סלולארי (היא השנייה בגודלה שמחזיקה הכי הרבה טלפונים סלולאריים!), מספר רופאים, אוכלוסייה עם נגישות למים נקיים, אוכלוסייה עירונית, יודעי קרוא וכתוב, תוחלת החיים בנשים, תוחלת החיים בגברים, מספר ילדים לאישה (ממוצע) ועוד מלא דברים שקבעתי על פיהם שארץ ישראל היא מדינה מפותחת ובמילים אחרות ארץ ישראל עברה את כל המבחנים והאודישנים כדי להתקבל למדינות המפותחות.

עמוד 74, שאלות 14-ב'
תשובה: הקשיים שאיתה מתמודדת הארץ שבחרתי (ישראל) הם: בעיית זיהום אוויר, בעיית קשה של מחסור במים, בעיה של מספר תושבים עם אבטלה גבוה מאוד ועוד כמה בעיות, ישראל עושה את המיטב כדי להתמודד עם הבעיות הללו לדוגמה: מפרסמת בטלוויזיה, באינטרנט, בעיתונים, כרזות ענק בכבישים למניעת זיהום האוויר וכיצד לעשות זאת- למחזר בקבוקים, סוללות, פחיות ונייר. וגם מפרסמים פרסומות של לא לבזבז מים ומראים דוגמאות שאם נחסוך שתי דקות במקלחת נחסוך 40 ליטר מים, ושהמחסור במים חמור וחשוב שנדע את זה שלא לבזבז מים ככה סתם ללא סיבה.

עמוד 74, שאלה 15
תשובה: הנה כמה דוגמאות שישראל סובלת ממחסור של עבודה כלומר מספר עניים ואנשי אבטלה גבוה- יש אנשים שגרים ברחובות שאין להם בית עקב מצב כלכלי קשה ומחסור בהכנסת פרנסה ומחסור בעבודה.

עמוד 74, שאלה 16
תשובה: המקום שבחרתי הוא טוקיו. גידול האוכלוסייה בטוקיו הוא: חיים בה כ- 29 מיליון תושבים, שהם כרבע מאוכלוסיית יפן וטוקיו היא מן ההרים הצפופות בעולם. אנשים רבים מאוד רוצים להתגורר בטוקיו, אך שטחה של העיר מצומצם ולפיכך מחירי הקרקע בעיר גבוהים ביותר והבנייה בה צפופה. בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, הדירות בטוקיו קטנות מאוד ויקרות מאוד ורבים מתושבי העיר שאינם מסוגלים לרכוש דירות מתגוררים בדירות שכורות. רמת הפיתוח של טוקיו: מייבשים שטחים נרחבים מן הים במפרץ טוקיו, ובאזור זה מתרחשת תנופת פיתוח גדולה, הביקוש הגדול לקרקע בתחומי המטרופולין, ובעיקר בעיר המרכזית, הביא לכך שהשטחים הפתוחים – שטחי יערות וגנים – הלכו והצטמצמו. הקשיים העומדים לפני טוקיו: תושבי מטרופולין טוקיו סובלים מן הצפיפות הרבה המאפיינת את המטרופולין, תחנות הרכבת של העיר הן מן המקומות העמוסים ביותר בעולם, התחבורה הצפופה בעיר מחייבת את השלטונות לנקוט אמצעים שונים כדי שהעיר לא "תיסתם" לגמרי.
דרכי ההתמודדות של טוקיו עם הקשיים והבעיות: תושב העיר הרוצה לקנות רכב, צריך להציג בפני הרשויות אישור שיש לו מקום חניה. מי שאין לו חניה צמודה לבית, כמו מרבית תושבי העיר, נדרש לשכור מקום חניה שמחירו גבוה מאוד, דבר המקטין את מספר כלי הרכב בעיר, אנשים רבים מאוד רוצים להתגורר בטוקיו, אך שטחה של העיר מצומצם ולפיכך מחירי הקרקע בעיר גבוהים ביותר והבנייה בה צפופה ועוד.

עמוד 84, שאלה 1
תשובה: הרכב אוכלוסיה : קבוצות הגיל השונות באוכלוסיה וקבוצות המין השני [גברים,נשים] - פריט ב50.
הרכב הגילים : הרכב הגילים של האוכלוסיה - פריט ב40.
הרכב המינים : ?
אוכלוסייה הנושאת : כינוי שניתן לקבוצת הבוגרים באוכלוסיה [גילאי 15-64] - פריט ב48.
אוכלוסייה הנתמכת : כינוי שניתן לקבוצת הילדים וקבוצת הקשישים באוכלוסייה .
אוכלוסייה מזדקנת : אוכלוסיה שבה חלקה של קבוצת הקשישים הולך וגדל - פריט ב56.
אוכלוסיה צעירה : אוכלוסיה שבה חלקה של קבוצות הילדים [0-14] גדול במיוחד - פריט ב47.


עמוד 84, שאלה 1
תשובה: הסבר מושגים: הרכב אוכלוסייה- קבוצות הגיל השונות באוכלוסייה, ולשתי קבוצות המין – נשים וגברים. הרכב הגילים – נהוג למיין את האוכלוסייה במקום כלשהו בעיר, ביישוב קטן או בעולם כולו ל-שלוש קבוצות גיל: ילדים בגילאי 0-14, בוגרים בגילאי 15-64 וקשישים בגילאי 65 ומעלה. הרכב המינים – מספר הגברים ומספר הנשים באוכלוסיית העולם דומה, מספר הלידות של התינוקות הזכרים גדול במקצת ממספר הלידות של תינוקות נקבות אך יש איזון כאשר תוחלת החיים של הנשים גדולה מזו של הגברים בשנים אחדות. אוכלוסייה נושאת – כינוי שניתן לקבוצות הבוגרים באוכלוסייה (גילאי 15 עד 64). אוכלוסייה נתמכת – כינוי שניתן לקבוצת הילדים וקבוצת הקשישים באוכלוסייה. אוכלוסייה צעירה – אוכלוסייה שבה חלקה של קבוצת הילדים (0 עד 14) גדול במיוחד. אוכלוסייה מזדקנת- אוכלוסייה שבה חלקה של קבוצת הקשישים הולך וגדל. האוכלוסייה המזדקנת אופיינית במיוחד למדינות המפותחות, שבהן שיעור הילודה נמוכים, ותוחלת החיים גבוהה.

עמוד 84, שאלה 2
תשובה: ההבדלים שבהרכב הגילים בין המדינות הפחות מפותחות, המדינות התת מפותחות, והמדינות המפותחות באים לידי ביטוי בכך שבמדינות מפותחות מספר הילדים קטן, מספר הבוגרים גדול, ומספר הקשישים בינוני. במדינות פחות מפותחות מספר הילדים בינוני, מספר הבוגרים גדול, ומספר הקשישים קטן. במדינות תת מפותחות מספר הילדים בינוני (יותר גדול ממדינות פחות מפותחות), מספר הסוגרים גדול ומספר הקשישים קטן (יותר קטן ממדינות פחות מפותחות).

עמוד 84, שאלה 3
תשובה: א- המדינה שבה ניכרת השפעתה של ההגירה על הרכב המינים היא כווית , שבה מהגרים גברים מתקבלים בה בברכה ורבים מהם משתקעים בה , אחוז הגברים בה הוא 60% לעומת אחוז הנשים שבה [40%].
ב- השפעת ההגירה היא שההגירה מגדילה את אחוז הגברים במדינה , כיוון שהם באים לשם לעבוד , לעומת הנשים שהן פחות מהגרות .

עמוד 84, שאלה 3
תשובה: המדינה שבה ניכרת השפעתה של ההגירה על הרכב המינים היא: כווית. השפעתה על הרכב ההגירה הוא: שיש יותר גברים מנשים בארץ כלומר יש 60 אחוז גברים ו-40 אחוז נשים וזה הבדל די גדול יחסית לזמננו שאין הבדל כזה.

עמוד 84, שאלות 4-א'
תשובה: לפי הגרף בעמוד 78 קבוצת הגיל ילדים מוצגת בשלוש שורות, קבוצת הגיל בוגרים מוצגת בעשר שורות, קבוצת הגיל קשישים מוצגת בשלוש שורות וקבוצת הגיל קשישים מאוד מוצגת בשורה אחת.

עמוד 84, שאלות 4-ב'
תשובה: בני הגיל המהווים את תת הקבוצה הגדולה בישראל הם: הילדים בגילאים 0-4 מהווים את הקבוצה הגדולה בישראל ממין זכר. ובני הגיל שמהווים את התת קבוצה הקטנה ביותר הם: הקשישים בגילאים 75-79 מקבוצת הגברים המהווים את הקבוצה הקטנה בישראל.

עמוד 84, שאלות 4-ג'
תשובה: קבוצת הגיל שבפירמידה המעידה על כך שתוחלת החיים של הנשים בישראל גבוהה מזו של הגברים היא קבוצת הקשישים מאוד בגילאים 80 פלוס ששמה מראים שיש 3.5 אחוז קשישים מאוד בישראל ממין נקבה, ו-2.5 אחוז קשישים מאוד בישראל ממין זכר.

עמוד 84, שאלות 5-א'
תשובה:
מקסיקו איסלנד יפן
גידול האוכלוסייה שיעור ילודה גדול. ללא שיעור ילודה כמעט כי השורות אותו אורך כמעט. שיעורי ילודה נמוכים במיוחד.
האם הדיאגרמה דומה לפירמידה? צורתה של דיאגרמה זאת היא אכן צורת פירמידה: בסיסה רחב וחלקה העליון צר. הבסיס הרחב מצביע על קבוצת ילדים גדולה. הירידה ההדרגתית בשורות מצביע על שיעורי תמותה גבוהים. צורתה של דיאגרמה זאת אינה דומה לצורה של פירמידה. מפני שקבוצת הילדים והבוגרים הן בעלות אורך דומה שזה אומר שיעורי תמותה דומים וזה מעיד על מדינה שלא תגדל. לדיאגרמה זאת אין צורה של פירמידה, מאפיינה הוא בסיסה הצר שמעיד על מספר קבוצת הילדים קטן. מספר הקשישים די גדול ודיאגרמה זאת אומרת שאוכלוסייתה הולכת וקטנה.
גודלה של קבוצת הילדים מקבוצת הגברים בין 10-11 אחוז. ומקבוצת הנשים בין 9-10 אחוז. מקבוצת הגברים בין 7-8 אחוז. ומקבוצת הנשים בין 6.5-7.5 אחוז. מקבוצת הגברים 5 אחוז במדיוק. ומקבוצת הנשים 4.5 אחוז במדיוק.
גודלה של קבוצת הקשישים מקבוצת הגברים בין 1-2.5 אחוז. מקבוצת הנשים בין 1.5-2.5 אחוז. מקבוצת הגברים בין 2.5-3 אחוז. ומקבוצת הנשים בין 3-4 אחוז. מקבוצת הגברים בין 3.5-6 אחוז. ומקבוצת הנשים בין 5-6.5 אחוז.


עמוד 84, שאלות 5-ב'
תשובה: המסקנות שאני מסיקה מן ההשוואה זה שמקסיקו אופיינית למדינות התת מפותחות בגלל שיש לה יותר ילדים מקשישים והקשישים במדינה מועט מאוד וזה אופייני למדינות תת מפותחות. איסלנד זוהי מדינה אופיינית למדינות הפחות מפותחות בגלל שיש לה די הרבה ילדים (פחות משל מקסיקו) ומעט יותר קשישים (יותר משל מקסיקו), אוכלוסייה זאת לא גדלה עקב מספר ילדים ומספר בוגרים דומה ושיעורי תמותה דומים. המדינה יפן אופיינית למדינות המפותחות עקב זה ששיעורי הילודה שלה קטנים מאוד והקשישים חיים במשך זמן רב וזה מעיד על מדינה מפותחת, מדינה זו הולכת וקטנה עקב זה שיש בעיה של ילודה ויש יותר בוגרים מילדים וזה אומר שאוכלוסייה זאת הולכת וקטנה מרגע לרגע, ולמדינה זאת יש יותר קשישים מאשר ילדים באופן קיצוני במיוחד.

עמוד 84, שאלה 6
תשובה: הגורם לגידול בחלקה של קבוצת הקשישים במדינות המפותחות הוא שמהמדינה משקיעה את כספה בקשישים עקב בעיה של מחסור בילדים ונותנים להם תנאי מחייה טובים שמשאירים אותם חיים, הקשישים מהווים כיום 15 אחוז מהאוכלוסייה וצופים כי בשנת 2050 היא תגיע ל-26 אחוז שזה רבע מכלל האוכלוסייה. במדינות הפחות מפותחות משערים כי תגדל קבוצת הקשישים פי שלוש מפני שהם מהווים כיום רק 6 אחוז מהאוכלוסייה אבל קצב גידולה במדינות אלה הוא מהיר ביותר ולכן צופים שקבוצה זאת תגדל בתוך 50 שנה פי 3 ממה שהיא היום!

עמוד 84, שאלה 6
תשובה: א- הגורם לגידול בחלקה של קבוצת הקשישים במידנות המפותחות הוא התפתחות הרפואה שמעריכה את תוחלת החיים של בני האדם בעולם.
ב- צופים כי בעוד 50 שנה תגדל קבוצת הקשישים במדינות הפחות מפותחות כמעט פי 3 כיוון שקצב גידולה של האוכלוסייה במדינות אלה הוא מהיר ביותר .

עמוד 84, שאלות 7-א'
תשובה: שוחחתי עם קשיש כבן 73 והוא מספר שכרגע הגוף קצת כואב לו הוא לוקח הרבה מאוד כדורים למעלה מחמישה סוגים, הוא שם לב להתקמטות של העור וכאבי שרירים בכל מאמץ קטן, הוא אמר שההבדל בינו לבין הקשישים של פעם זה שבקשישים של פעם לא היו מטפלים כמו שמטפלים בו, והקשישים של פעם לא היה להם כדורים כדי לרפא את עצמם והמדינה לא הייתה דואגת להם לבתי אבות כמו שמקפידים היום לשמור על הקשישים.

עמוד 84, שאלות 7-ב'
תשובה: רשימת הממצאים המשותפת שלי עם חבריי זה בערך אותו הדבר, הקשישים מודעים לרמה הטובה בה הם חיים ולתנאים הטובים בבתי אבות שמקדישה להם המדינה, והכדורים שמועילים להם שתנאי מחייה כאלה לא היו פעם לבני גילם, ובני גילם פעם היו אחדים (ספורים) כי פעם שיעור התמותה היה בגיל שלהם, וכיום שיעורי התמותה ירדו וקשישים בגיל הזה יש רבים.

עמוד 84, שאלות 7-ג'
תשובה: הממצאים שדומים למה שאני כתבתי ומה שכתוב בספר זה שפעם הקשישים אחרי שנים ספורות שהיו יוצאים מהעבודה הם היו מתים וכיום אחרי עשרות שנים הם נפטרים ששזה אומר ששיעורי התמותה ירדו וגם הרפואה המודרנית מציעה לקשישים טיפולים רבים המסייעים לשמירה על בריאותם כמו שאני רשמתי שהקשישים מאריכים את חייהם בזכות מספר של כדורים המסייעים להם להיפטר מכאבים ומחלות.וכיוון שמשבר הקשישים לאחרונה עולה ויש יותר ויותר קשישים אז נוצר משבר תקציבי בשירותי הבריאות.

עמוד 92, שאלה 1
תשובה:
משפט מספר סוג ההגירה הגורם או הגורמים להגירה מרחק ההגירה
הגירה בין לאומית הגירה פנימית גורם כלכלי גורם פוליטי גורם חברתי גורם של נוחות ורווחה גורם אחר, איזה? קצר ארוך
1 X - X - - - רעב - X
2 - X - - - X שיפור רמת החיים X -
3 X - X - - X מציאת עבודה ותנאי חיים טובים יותר - X
4 - X - X - X עקב רעידת אדמה - עניין ביטחוני X -
5 - X X - - - תנאי עבודה טובים יותר X -
6 X - X - - - שיעור האבטלה הגבוה וקשיים בפרנוס המשפחה - X
7 X - - - X - בגלל האנטישמיות בצרפת - X
8 X - X - - - העברת עסקים לארצות הברית - X
9 X - X - - - האבטלה והשכר הנמוך - X
10 X - - X - - מדינות דמוקרטיות שמכבדים את הפרט - X
11 X - - - X - קהילות גדולות של יהודים מאותו מוצא - X


עמוד 93, שאלות 2-א'
תשובה: מדינות המוצא שמהן הגיעו המשפחות של תלמידי הכיתה לישראל: נורווגיה, רוסיה, אוקראינה, יוגוסלביה, סלובניה, קזחסטאן, אתיופיה.

עמוד 93, שאלות 2-ב'
תשובה: יש שבע מדינות ברשימה ושתי יבשות.

עמוד 93, שאלות 3-א'
תשובה: הגורם לעלייה לישראל מאדם אחד הוא שבישראל יש תנאים טובים, הגורם לעלייה מאדם שני זה בגלל שהציעו לו עבודה קבועה וחשובה כרופא חשוב פה בישראל, והגורם לעלייה לישראל מאדם שלישי הוא בגלל שהיה לאדם משפחה פה בארץ ישראל והוא סיים לימודים במדינתו הקודמת ואיך שסיים עלה לארץ.

עמוד 93, שאלות 3-ב'
תשובה: הגורמים המשותפים שמצאתי לעלייה של כולם זה שחיכה להם משהו או מישהו פה בישראל, והם באו לפה כי יש תנאי מחייה טובים ומקורות פרנסה.

עמוד 93, שאלות 4-א'
תשובה: תנועות ההגירה השפיעו על תפרוסת האוכלוסייה בעולם בכך שצורת ההתפרסות של האוכלוסייה בעולם השתנה בתהליך הדרגתי שנמשך אלפי שנים.בזכות אמצעים טכנולוגיים שונים שאפשרו לבני האדם לנו בעולם ולהגר למרחקים גדולים ולהגיע למרחקים נוחים.

עמוד 93, שאלות 4-ב'
תשובה: ההשפעה שיש להגירה על גידול האוכלוסייה בארץ ישראל זה שאוכלוסייתה של ארץ ישראל גדלה בעקבות המהגרים השונים כמו למשל הרוסים, העובדים הזרים, הדתות השונות ועוד הרבה מאוד חידושים שגרמו לישראל להיות ארץ מעורבת עם אוכלוסייה גדולה ומגוונת.

עמוד 115, שאלות 1-א'
תשובה: תיאור של השינויים בתפרוסת האוכלוסייה בעולם לפי המפות: השינוי הוא די משמעותי באזור אמריקה הדרומי ואמריקה הצפונית, שינוי מאוד משמועתי ביבשת אסיה באזור הדרום מזרחי שלה ושינוי גם ביבשת אפריקה במזרח ובדרום. המפות מתארות את התווספות האנשים ולפי מה שמראים עד עכשיו היה שיעור ילודה די גדול לפי המפות.

עמוד 115, שאלות 1-ב'
תשובה: אמצעים טכנולוגיים הקיימים בימנו המקלים על בני האדם להגר למרחקים גדולים ולהסתגל לתנאי חיים קשים: מטוס שעזר למהגרים לזוז ממקום למקום בעזרת כלי התחבורה הטס בשמיים, טלוויזיה שעזרה למהגרים להבין מה קורה בארץ שאליה הם טסים ולהבין מה הולך לצפות להם, והאינטרנט שעזרת למהגרים להבין אילו תנאים יש בארץ שאליה הם טסים, אם יש שם מקומות עבודה שמתאימים להם או דירה שהם יכולים לשכור בזמן שהם ישהו בארץ ועוד הרבה מאוד דברים יעלים.

עמוד 115, שאלות 2-א'
תשובה: רואים בהגירות הבין לאומית מעין מובילי תרבויות מפני שבאמצעותן נפוצו ברחבי העולם שפות, דתות, רעיונות והשקפות עולם, וכן טכנולוגיות ודרכי השימוש בהן.

עמוד 115, שאלות 2-ב'
תשובה: תהליך השינוי המתרחש במדינת יעד שמגיעים אליה מהגרים רבים זה: שהמהגרים מגיעים למדינות היעד הם מביאים אליהן את התרבות של מקום מוצאם, ובמדינות היעד הם פוגשים בתרבות של תושבי המקום. התרבויות השונות משפיעות זו על זו והם לפעמים משתלבות זו עם זו.

עמוד 115, שאלות 3-א'
תשובה: האזורים בעולם שנכללים במה שנקרא "העולם החדש": קנדה, ארצות הברית, האיים הקריביים, ברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה, אמריקה הדרומית, כעיקרון באזור יבשת אירופה.

עמוד 115, שאלות 3-ב'
תשובה: דירוג של מדינות היעד בהגירת האירופאים במאה ה-19 לפי מספר המהגרים שהגיעו אליהן: קודם 2 מיליון באיים הקריביים, 3 מיליון באפריקה הדרומית, 4 מיליון באוסטרליה, 5 מיליון בארגנטינה, 9 מיליון בברזיל, 9 מיליון בקנדה ו-39 מיליון בארצות הברית.

עמוד 115, שאלות 3-ג'
תשובה: 2 גורמי דחיפה ו-2 גורמי משיכה שלדעתי השפיעו על המהגרים אל העולם החדש: שני גורמי המשיכה שלדעתי השפיעו על המהגרים אל העולם החדש זה תנועה של כספים, סחורות, מידע, מפעלים ועוד... ולדעתי 2 גורמי הדחיפה שהשפיעו כל המהגרים אל העולם החדש זה משפחה, וגעגוע אל האזור החברים והמשפחה.

עמוד 115, שאלות 4-א'
תשובה: ההשפעה של ההגירה הבין לאומית על מדינת ישראל היא: המדינה משקיעה משאבים רבים בקליטת העולים והיא מסייעת לעולם בדיור, בתעסוקה, בבריאות, בחינוך וכדומה. כדי לממן את זה ישראל מקבלת עזרה ממקומות שונים בעולם ובעיקר מן היהודים החיים בארצות חוץ. העולים לאט משתלבים בחיי המדינה ותורמים גם הם לפיתוחה ולצמיחתה. לעלייה יש גם השפעה גדולה על התרבות ועל אורח החיים, העולים מביאים איתם ממקומות המוצא שלהם אורחות חיים, שפה, לבוש, מוזיקה וכדומה. ובארץ נוצר מפגש בניהם לבין אורח החיים והתרבות הקיימים בה.

עמוד 115, שאלות 4-ב'
תשובה: היתרונות והקשיים של ישראל כמדינת הקולטת עלייה זה: המלחמות המתרחשות בעולם והשינויים הפוליטיים המתרחשים בעקבותיהן הופכים אנשים רבים למהגרים חסרי בית, ונוצר אבטלה ואין מספיק מקומות לאחסן את העולים ועולים צורכים תשלום וטיפול בהם ובנייני מגורים לקליטת עליה שהם עולים הרבה והיתרונות זה האוכלוסייה גדלה.

עמוד 115, שאלות 5-א'
תשובה: סיכום של סיפור של אחת ממדינות מזרח אירופה, מהשלב שבו ברית המועצה השתלטה עליה ועד שקיבלה עצמאות: המדינה רוסיה: ב-30 בדצמבר 1922 הוקמה ברית המועצות כאיחוד בין רוסיה למספר רפובליקות סובייטיות נוספות שקמו בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר ביוזמת הצבא האדום. המדינה החדשה הסתגרה בענייניה הפנימיים במהלך 20 השנה שחלפו מסיום מלחמת האזרחים, ודאגה לתעש את המדינה ולהשריש את השלטון החדש בעם. ברית המועצות יצאה כשידה על העליונה במלחמת העולם השנייה. המלחמה גרמה למשבר חריף בממלכה המאוחדת שלא הייתה יכולה לדאוג עוד למעמד הבכורה ורוסיה עלתה לזירה הבינלאומית בתור מעצמת על לצידה של ארצות הברית. המאבק בין שתי מעצמות העל ידוע בתור המלחמה הקרה. מלחמה זו התחממה מעת לעת במלחמות גלויות בין בעלות ברית של המעצמות דוגמת מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם. במהלך תקופה זו שלטה ברית המועצות על אימפריה רחבת ידיים באירופה המזרחית והמרכזית. היא דיכאה ביד קשה מספר התקוממויות נגד שלטונה דוגמת המרד בהונגריה, 1956. מימין לשמאל: מיכאל קלינין, ולדימיר לנין, ויוסיף סטלין. מיכאל גורבצ'וב שעלה לשלטון במרץ 1985 לאחר מותו של קונסטנטין צ'רניינקו החולה, ניסה להציל את כלכלתה הקופאת, אך ללא הצלחה. הרפורמות שהנהיג תרמו לנפילת האימפריה הסובייטית ובשנת 1991 לאחר הפיכת יאנייב - פוטש של החוגים הקומוניסטים השמרנים בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור, שנכשל תוך שלושה ימים, הפכה רוסיה לדמוקרטיה. הרפובליקות הסובייטיות לא רצו להמשיך את דרכן יחד עם רוסיה והתנתקו ממנה בראשית שנות ה-90. רוסיה ניסתה לשמור על מעמד בכורה בין הרפובליקות הפורשות והקימה את חבר המדינות, אך הסדר זה לא מחזיק מעמד. הדמוקרטיה החדשה ידעה מספר משברים, בעיקר מצידם של חסידי השלטון הישן, משברים כלכליים (הקשה מכולם משבר הרובל באוגוסט 1998) והתקפות טרור מצידם של הצ'צ'נים. עם הבאתו לכוח של ולדימיר פוטין בשנת 2000 על ידי בוריס ילצין, רוסיה ביססה את מעמדה הכלכלי ההגמוניה וההשפעה של רוסיה על הפוליטיקה העולמית הורגשה ביתר שאת, בד בבד עברה רוסיה הידרדרות משמעותית בתחום זכויות האדם וחופש הפרט. בדצמבר 2007 התקיימו בחירות לדומה, ורוסיה המאוחדת (מפלגתו של פוטין) זכתה. במרץ 2008 התקיימו בחירות לנשיאות ומקורבו של פוטין דמיטרי מדבדב זכה ברוב קולות לתפקיד.

עמוד 115, שאלות 5-ב'
תשובה: סיפור של אחד מאסירי ציון שנאבק על זכותו להגר מברית המועצות ולעלות לישראל: אידה נודל, כמו מסורבי עלייה רבים אחרים, התעוררה לפעילות דיסידנטית בעקבות חטיפת המטוס שארגנו ב15 במאי 1970 הדיסידנט היהודי אדוארד קוזנצוב ואחרים. לאחר החטיפה נהגה הממשלה הסובייטית ביד קשה יותר ביהודים ובדיסידנטים ורבים מפעילי התנועה נאסרו.
לאחר שהגישה בקשה לויזה ליציאה מרוסיה הסובייטית ב-1971 ונדחתה המשיכה בשנים הבאות להגיש בקשות להגר, בלא הצלחה. ב-1972 פוטרה מעבודתה. היא התכתבה עם חבריה לתנועה שנאסרו ושלחה להם ספרים, תרופות ומזון לכלאם. בנוסף עתרה בשם אסירים לשלטונות במוסקבה וייצגה אותם בפני מנהלי המחנות ובתי הסוהר. פן נוסף של פעילותה היו הפגנות ופגישות עם זרים שביקרו במוסקבה, להם חשפה (ודרכם לעולם כולו) את הפרת זכויות האדם הבסיסיות של האסירים בארצה.
הרשויות לא ראו בעין יפה פעילות זאת, והיא הוטרדה ונחקרה תכופות על ידי הק.ג.ב.. לאחר שפנתה מעל מרפסת ביתה ביוני 1978 בבקשה נואשת לאפשר לה להצטרף למשפחת אחותה ילנה בישראל, נידונה בבית משפט לארבע שנות גלות בסיביר. בתקופת מאסרה הייתה אידה נודל לסמל כ-"סירובניקית" וזכתה להדים בדעת הקהל העולמית. התייצבותם לצידה של דמויות מרכזיות כרונלד רייגן, מרגרט תאצור, ג'יין פונדה וליב אולמן בשילוב עם תהליך השקיעה של ברית המועצות הביאו לבסוף לשחרורה ולעלייתה לישראל ב-15 באוקטובר 1987.

עמוד 115, שאלות 6-א'
תשובה: בני אדם רבים מבקשים להגר מן המדינות הפחות מפותחות כי המדינות הפחות מפותחות לא יכולות לספק מקומות עבודה לאוכלוסייתן הגדלה במהירות.

עמוד 115, שאלות 6-ב'
תשובה: בני אדם רבים מבקשים להגר אל המדינות המפותחות כדי לחפש אחר מקומות פרנסה וכך במדינות מפותחות נוצר מאזן הגירה חיובי ובמדינות פחות מפותחות נוצר מאזן הגירה שלילי.

עמוד 115, שאלות 6-ג'
תשובה: התפתחות אמצעי התחבורה בעולם משפיעה על אפשרויות ההגירה בכך שאמצעי התחבורה השונים (יבשתיים, ימיים,אוויריים) השתכללו במידה רבה במהלך המאה ה-20 והם מאפשרים למהגרים לעבור מרחק גדול בתוך זמן קצר, שכלולם של התחבורה הביא לירידה ניכרת באמצעי הנסיעה וכך שמחירי הטיסה ירדו, הם אינם מהווים יותר מכשול בדרכם של רוב המבקשים להגר.

עמוד 115, שאלות 6-ד'
תשובה: התפתחות אמצעי התקשורת בעולם משפיעה על אפשרויות ההגירה בכך שהתרחשה מהפכה בתחום התקשורת, התפתחותם של רשתות הטלפונים והטלפונים הסלולאריים, הטלוויזיות, המחשבים האישיים ורשת האינטרנט, מאפשר העברת מידע מעודכן מכל מקום ולכל מקום בעולם. למידע זה יש השפעה על ההחלטה של רבים מן המבקשים להגר, באמצעי התקשורת אפשר גם לקבל מידע על מקומות עבודה פנויים, תנאי העבודה, על ההגבלות המוטלות על ההגירה וגם על אורח החיים במדינות היעד.

עמוד 115, שאלות 6-ה'
תשובה: דוגמאות לאירועים פוליטיים שהתרחשו במקום כלשהו והגבירו את ההגירה הבין לאומית: דוגמה ראשונה: כאשר יש מלחמה אז הרבה מאוד אנשים בורחים למקומות אחרים עד שהמלחמה תיגמר וכאשר היא נגמרת עולים הרבה מהגרים ומנסים לשפר בארץ היעד את איכות חייהם.
דוגמה שנייה: לאחר מלחמת העולם השנייה אזורים שהיו בשליטתן של מדינות אירופאיות הפכו למדינות עצמאיות, ורבים מתושביהן של מדינות אלה היגרו אל המדינות ששלטו בהן בעבר. כך היגרו הודים רבים מהודו לבריטניה.

עמוד 115, שאלות 7-א'
תשובה: מדינות רבות מבקשות להגביל את מספר המהגרים הנכנסים לתחומן בגלל: 1.חולים, פושעים ושל מי שעלולים לסכן את ביטחון המדינה. 2. ארצות הסובלות ממחסור בעבודה לא יכולות לקבל כל כך הרבה מהגרים. 3. הטיפול שהמדינה צריכה להקדיש למהגרים, הכוונה לשלם להם על דירה, למצוא להם עבודה ולדאוג להם לתנאי מחייה טובים מאלה שהיו להם במדינה הקודמת ולפעמים לא לכל מדינה יש תקציבים לזה.

עמוד 115, שאלות 7-ב'
תשובה: דוגמאות לחוקים להגבלת הגירה במקומות שונים: 1. ארצות מסוימות שסובלות ממחסור בכוח עבודה מעדיפות לקלוט מהגרים על פי המקצועות הנדרשים בהם. 2. המדינה מגבילה כניסתם של מהגרים, חולים או כל אדם שעלול לסכן את ביטחון המדינה. 3. המדינה נותנת עדיפות למהגרים שיש להם כבר בני משפחה בארצם.

עמוד 116, שאלות 8-א'
תשובה: הטענות המרכזיות של בני המהגרים הן: הם אומרים שהחברה הצרפתית הגזענית מפלה אותם לרעה וסובלים מיחס גזעני.

עמוד 116, שאלות 8-ב'
תשובה: לדעתי יש בצרפת התנגדות גדולה כלפי המהגרים מהמדינות המוסלמיות כי הם עשו לצרפת הפגנות אלימות ופגעו בבתי ספר ובבתי חולים, והעלו באש כלי תחבורה עקב זה ששני בני מהגרים התחשמלו למוות בזמן מרדף של שוטרים אחריהם.

עמוד 116, שאלות 8-ג'
תשובה: הצעדים שממשלת צרפת נוקטת כיום כדי להפחית את המתיחות הם: לתת יחס הוגן למהגרים בדיוק כמו שנותנים לתושבי צרפת עצמה, לטפל בהם מבחינת עבודה ומקום מחייה, ודאי ממשלת צרפת עושה את המיטב כדי להפחית את המתיחות.

עמוד 116, שאלות 8-ד'
תשובה: לדעתי חברי האגודה משתמשים בנימוקים למשל שצרפת הוא עם גזעני, שהוא עושה אפליה בין המהגרים שעלו לצרפת לבין הצרפתים, שהם מתנשאים על המהגרים ועד נימוקים שונים.

עמוד 116, שאלות 8-ה'
תשובה: לדעתי מי שצודק זה הצרפתים המבקשים להגביל את ההגירה לצרפת מפני שלכל אחד יש את המדינה שלו ואם אין פרנסה במדינה שלו ובצרפת חסר כוח עבודה במקצוע שלו הוא יכול לעלות אבל כמובן במידה ניכרת, כי בכל זאת במדינת צרפת אמור להיות רוב צרפתי.

עמוד 116, שאלה 9
תשובה: המאפיינים המשותפים למהגרים לא חוקיים, לעובדים זרים ופליטים הם: שלכולם אין אישור כניסה לארץ (או שיש אישור כניסה והוא עבר), את כולם מחפשת המשטרה בים, ביבשה ובאוויר, לכל אופייני לבקש עזרה ממישהו תמורת כסף, כולם עובדים מאוד קשה ומקבלים שכר נמוך וגרים בשכונות העוני של העיר, רבים מהם אינם יכולים לשלוח את ילדם למסגרות חינוכיות והם אינם מקבלים שירותי בריאות, ובנוסף לכל זה הם חיים בפחד מתמיד מפני פשיטות המשטרה ומפני גירוש חזרה לארצם.

עמוד 116, שאלות 10-א'
תשובה: קבוצת זו יוצאת דופן בכך שהמהגרים בה מקבלים משרה טובה והם בעלי תחומי מידע מגוונים כמו התקשורת והמידע, המחקר והפיתוח, הבריאות והחינוך והם גרים קבוע בארץ ולא צריכים לברוח מהמשטרה כמו המהגרים הלא חוקיים, העובדים הזרים והפליטים.

עמוד 116, שאלות 10-ב'
תשובה: הבעיה שיכולה להיווצר במדינות המוצא של מהגרים אלה כתוצאה מהגירתם זה שאולי הם יהפכו לעובדים קבועים בארץ שאליה הם עברו ולא יוכלו לחזור לארץ מוצאם.

עמוד 116, שאלה 11
תשובה: דעתי על הטיפול בנושא עובדים זרים בישראל: שכל הכבוד לאנשים העובדים בעמותה קו לעובד כי למרות שזה לא ממשלתי הם לא מבקשים שום שכר יש להם רק מטרה אחת ויחידה וזה לעזור לעובדים הזרים בהתנדבות ללא שכר, ודבר זה ראוי לציון לשבח כי לא כל אחד עושה דבר כזה ועוד לעזור לעובדים זרים שזה שיחו עם הממשלה, ולדאוג להם למזון ותנאי מחייה טובים וסביבה טובה.

עמוד 116, שאלות 12-א'
תשובה: הנה 4-5 מאפיינים של הפליטים: 1. אמיצים מאוד שהם לוקחים ככה את דבריהם עוזבים את המשפחה בלי לדעת לאן הם הולכים ומה מצפה להם. 2. שורדים כי הם נמצאים במקום ללא תנאי ניקיון ותברואה, וישנים בצריפים ואוהלים כאשר הצפיפות גדולה. 3. שאפתנים כי לא כל מדינה מסכימה לקבל פליטים אז אם הם פונים אל מדינה מסוימת אז הם שואפים שהם יהיו אחד מאלה שיקבלו. 4. מסכנים כי לאף אחד לא מגיע תנאי מחייה כאלה גרועים ברמה כזאת, גם אם הם פליטים צריך להתייחס אליהם בכבוד, ולתת להם תנאי מחייה קצת יותר טובים ממה יש להם עכשיו.

עמוד 116, שאלות 12-ב'
תשובה: סיפור של הפליטים: הפליטים היהודים שהתקבצו בארצות אירופה היו חסרי בית היות שכל רכושם נגזל בשואה. בעלות הברית הקימו למענם מחנות מיוחדים, בעיקר בגרמניה, אוסטריה ואיטליה, שם הם חיו בצפיפות גדולה. חלק מהפליטים אף שוכנו בתוך מחנות הריכוז וההשמדה ששוחררו. 250,000 פליטים שכנו במחנות שניהל הג'וינט. בשטחי הכיבוש הסובייטי לא הוקמו מחנות נפרדים ליהודים, כי הסובייטים סירבו להכיר בכך שמצבם שונה ממצב שאר הפליטים.
ארגונים יהודיים, בעיקר הג'וינט, החישו עזרה לשוכני המחנות והפעילו תוכניות הכשרה מקצועית כדי לעזור להם לשקם את עצמם ולרכוש תעסוקה. הניצולים התארגנו במסגרות ציבוריות ובעזרת חיילים אמריקאיים הוקם במינכן "הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים" שייצג כ-175,000 פליטים באזור הכיבוש האמריקאי. ועדים נוספים התארגנו בברגן בלזן ובאזורי הכיבוש באוסטריה ובאיטליה. כמו כן התארגנו במחנות בתי ספר, ישיבות, תיאטרונים ותנועות נוער והוצאו גם עיתונים. גם הפעילות המפלגתית התעוררה מחדש.

עמוד 116, שאלות 13-א'
תשובה: הפליטים מדרפור – סיפורם: בחודשים האחרונים מציפים את ישראל פליטים מכמה מדינות בחלקה הצפוני של אפריקה, ששסועות במלחמות פנימיות ומשברים כלכליים חמורים. הפליטים, שמגיעים מסודן, סומליה, אריתריאה, חוף השנהב, גיניאה וגאנה, מקווים למצוא מקלט בישראל. ברוב המקרים המדינה לא ששה לשתף פעולה, והפליטים שקיוו להיקלט כאן מוצאים את עצמם זרוקים ברחוב. חלק גדול מהפליטים מגיע מסודן, בעקבות המלחמה העקובה מדם ששוררת בחבל דרפור שבצפון המדינה. בארבע השנים האחרונות נלחמות מיליציות מוסלמיות, הנתמכות על ידי הממשלה, בשבטים אפריקאים. אנשי המיליציות, שמכונות "ג'נג'וויד", רוצחים, אונסים, שודדים, הורסים ושורפים כפרים שלמים. יותר משני מיליון איש נעקרו מבתיהם, ומאות אלפים מצאו את מותם – חלקם נרצחו, וחלקם מתו ברעב ובמחלות. במציאות כזו, לא פלא שרבים יוצאים לדרך הארוכה לעבר ישראל.
כשהפליטים מגיעים לגבול בין מצרים לישראל, בסיועם של מבריחים בדואים, הם מותשים, חולים ורעבים. הם מצליחים לחדור את הגבול הפרוץ, ומיד נעצרים על ידי צה"ל, מפני שהם נכנסים לארץ בצורה לא חוקית. בשנה האחרונה נכלאו עשרות פליטים מסודן בכלא מעשיהו, על לא עוול בכפם, רק מפני שאין להם אישור כניסה. מנגד, אחרי שהבעיה הועלתה בכלי התקשורת, עשרות פליטים נקלטו בעבודה בקיבוצים ובבתי מלון בדרום הארץ.

עמוד 116, שאלות 13-ב'
תשובה: לדעתי ישראל צריכה לסייע לפליטים מדרפור ולפתוח את שעריה לפני מספר גדול יותר של פליטים אלה רק אם ישראל רוצה לקחת אחריות על הפליטים ולטפל בהם כמו שצריך אז כן, שתפתח את דלתה ושהפליטים יבואו. אבל אם ישראל מתכוונת להזניח פליטים אלו אז עדיף להם כבר ללכת לארץ אחרת ששמה יטפלו בהם כמו שצריך וכמו שמגיע להם, שיטפלו בהם בכבוד. לא משנה איפה ובין אם זה בישראל אני מציעה שכל מקום ייקח את הפליטים בתנאי שיטפלו בהם בכבוד.

עמוד 116, שאלות 14-א'
תשובה: מקום המוצא של ההגירה הבין לאומית שבחרתי הוא: אפריקה, מקום היעד הוא: אמריקה, התקופה שבה התרחשה ההגירה היא: בין המאה ה-16 למאה ה-19, המהגרים היו תושביה השחורים של אפריקה.

עמוד 116, שאלות 14-ב'
תשובה: גורמי הדחיפה וגורמי המשיכה העיקריים להגירה זאת הם: גורמיה הדחיפה - מאגר גדול של כוח אדם זול' תמורת תשלום חד-פעמי הם קנו אנשים, שאותם ואת צאצאיהם הם יכלו לנצל עד תום, ובלי לשלם להם שכר. גורמי המשיכה העיקריים - עבודה באחוזות הגדולות שהקימו, אשר כללו מטעים ושדות של כותנה, קפה, קקאו, טבק, אורז וקנה סוכר. כריית מחצבים במכרות הרבים, ביניהם מכרות זהב, כסף ונחושת. סלילת מערכות תחבורה – מסילות ברזל וכבישים. עבודה בענפי מלאכה שונים כמו חייטות, סנדלרות, נפחות וכדומה. רבים מהאירופים באמריקה השתמשו בהם כמשרתים בבתיהם הגדולים.

עמוד 116, שאלות 14-ג'
תשובה: אילו הייתי מהגרת בהגירה זאת, מהגורמים להגירה הייתה השפעה מכריעה על ההחלטה להגר זה: הארץ החדשה שמחכה והפרנסה שמביאים לי, ומקום המגורים שיביאו לי. למרות שהגירה זאת הייתה הגירה בכפיה ללא רצונם של האפריקנים.

עמוד 116, שאלה 15
תשובה: השוואה בין אדם שביקש להגר בין הגירה בין לאומית פני 50 שנה לבין אדם המבקש להגר כיום: תהליך ההגירה יהיה פשוט יותר וקל יותר לאדם המבקש להגר כיום, כי פעם היו משלמים שכר נמוך ותנאי המחייה היו גרועים. וכיום יצאו חוקים לכל מי שרוצה לשכור מהגר הוא חייב לשלם לו שכר מינימום ולתת לו מקום מגורים ותנאי מחייה מתאימים וטובים ולדאוג לו למזון.

עמוד 127, שאלות 1-א'
תשובה: האזור בישראל שמהווה לדעתי את היעד המרכזי להגירה פנימית הוא: תל אביב, גורמי המשיכה של אזור זה: זה אזור תעשייה גדול שעוברים אליו הרבה אנשים כי זאת עיר גדולה (השנייה בגודלה בישראל) והיא נמצאת במרכז הארץ ויש שם כל מה שצריך.

עמוד 127, שאלות 1-ב'
תשובה: גורמי המשיכה של האזור הצפון מזרחי של ארצות הברית והאזור המזרחי של סין הם: באזור המזרחי של סין – התנאים הנוחים, שפע של גשמים, נהרות וימות, שטחים נרחבים מישוריים המכוסים בקרקעות פוריות, מחצבים רבים ומגוונים כמו פחם, ברזל ונפט, חוף ים מפורץ המתאים להקמת נמלים ועשיר בדגה. בנוסף במשך רוב שנות ההיסטוריה של סין התקיים בה שלטון חזק וריכוזי, שנתן לתושבים רק מעט חופש וזכויות אך הקים מפעלי פיתוח ענקיים, ואלה אפשרו את פיתוח האוכלוסייה באזור. באזור הצפון מזרחי של ארצות הברית – בראשיתו בגלי הגירה גדולים מאירופה בשנות המאה ה-18 וה-19. המפגש הראשון של המהגרים עם היבשת החדשה היה באזור הזה, ובעקבות זה אין פלא שרובם בחרו להקים בו את יישוביהם, כתוצאה מפעילות הנמרצת של התושבים, וניצול תנאי הטבעה ואוצרות הטבע באזור בשפע, הפך האזור לאחד האזורים המפותחים ביותר בעולם.

עמוד 127, שאלות 1-ג'
תשובה: 3 גורמים העשויים להניע אנשים להגר מיישוב ליישוב בתחומי המדינה שבה הם גרים: 1.בעיקרון הגורם המרכזי שמניע אנשים לעבור דירה בתחומי הארץ זה עבודה קלה עם משכורת טובה, בתוך משרד עם מזגן, אז תבטיחו לישראלי עבודה ללא הרבה מאמץ עם משכורת טובה ובתוך בניין מפותח, הוא בין רגע יעבור. 2. משפחה, יש כאלה העוברים דירה ממקום למקום בגלל שהמשפחה שלהם נמצאת שם והם רוצים להיות קרובים אליהם. 3. בעיית מקום, אם יש משפחה גדולה בבית קטן באזור של בניינים קטנים, אז הם יעברו דירה כדי לספק מקום לכל תושבי הבית כדי ליצור אווירה נוחה ונעימה.

עמוד 127, שאלות 1-ד'
תשובה: 3 גורמים העשויים להניע אנשים להגר מרחוב אחד לרחוב אחר בתחומי היישוב שלהם: 1. אם זה משפחה קטנה שגרים בשכירות אז אולי הם עוברים לבית גדול יותר עם דמי שכירות קטנים יותר. 2. יכול להיות שכאשר הילדים עוברים מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים אז בית הספר קצת יותר רחוק אז עוברים דירה. 3. תשלומי ארנונה נמוכים במקום אחר, בזמן שתשלומי הארנונה שלהם גבוהים, אז הם עוברים דירה כדי להקל על המחיר.

עמוד 127, שאלות 2-א'
תשובה: מקום המוצא של הגירה זו היה בעיר גדולה בשכונה אחת, ומקום היעד של הגירה זו היה אל שכונה אחרת באותה עיר.

עמוד 127, שאלות 2-ב'
תשובה: כתוצאה מההגירה השינויים שהתרחשו בחיי זה הכרת אנשים חדשים, לגור בבית גדול יותר עם חדר לכל אחד, להכיר ילדים חדשים בגן או בבית הספר, סביבה אחרת אבל עדיין אותו סגנון לבוש או מוזיקה כי בכל זאת זה לא הייתה הגירה כל כך רחוקה.

עמוד 127, שאלות 2-ג'
תשובה: הקשיים שגרמה לי הגירה זאת זה להסתגל לחיים החדשים שמצפים לי עם ההתמודדות עם האנשים החדשים שהכרתי, אלה שהתחברתי אליהם וגם לאלה שלא כל כך התחברתי, צריך להכיר מורה חדשה ולזכור את שמות הילדים, לעבור דירה זה די קשה גם אם זו הגירה פנימית.

עמוד 127, שאלות 2-ד'
תשובה: לדעתי ההגירה הפנימית אכן פחות מורכבת מההגירה החיצונית, הבין לאומית בכך שההגירה החיצונית הבין לאומית זה גם שינוי בשפה וכולם מדברים סביבך ואתה לא מבין מילה אחת ממה שאתה שומע, וזה מאוד קשה, להכיר ילדים בשפה אחרת וזה מקום שאתה ממש לא מכיר, אלי שאף פעם לא היית בו, כי בארץ זה עוד קרוב אבל בחוץ לארץ זה כבר ממש מסובך.

עמוד 127, שאלות 3-א'
תשובה:
ההגירה מהכפר אל העיר במדינות המפותחות ההגירה מהכפר אל העיר המדינות הפחות מפותחות
התקופה שבה הפכה ההגירה הזאת למואצת בראשית המאה ה-19 החלה ההגירה מהכפר אל העיר. ההגירה במדינות הפחות מפותחות החלה באמצע המאה ה-20 מאה שנה ויותר לאחר שהחלה במדינות המפותחות.
גורמי הדחיפה להגירה מן הכפר כי בעיר מחכה להם פרנסה ותנאי חיים טובים יותר ממה שהיה להם עד עכשיו, וכי בכפרים אז לא הייתה עבודה ובערים היה צורך לעבודה כי הוקמו מפעלים חדשים, אז הייתה להם סיבה טובה מאוד להגר, עקב מצב כלכלי קשה ופרנוס עצמם ומשפחתם. במדינות הפחות מפותחות תנאי החיים בכפר קשים בדרך כלל, והם מלווים באבטלה, עוני, ולעיתים אף בחרפת רעב וזה קרה בגלל שחלוקת הקרקע שברשות החקלאים הולכות וקטנות, ומספר הילדים בכל משפחה גדול ולאחר מותם של ההורים כל חלקה מתחלקת בין מספר גדול של אנשים. כך נוצר מחסור בשטחים לעיבוד חקלאי ולמחייה. השימוש הגובר במכונות חקלאיות כמו טרקטורים מצמצם את הצורך בכוח אדם בחקלאות. ומכיוון שבכפרים החקלאות היא התעסוקה העיקרית, כפריים רבים נותרים ללא מקור פרנסה. היעדרם או רמתם הנמוכה של שירותים כמו אספקת חשמל, טיפול רפואי, חינוך ותחבורה, גורמים גם הם למצוקה בחיי היומיום בכפר. אסונות טבע כמו שיטפונות או בצורת מגבירים את המצוקה של החקלאים והופכים כפריים רבים לחסרי מקור פרנסה ולחסרי בית. הגורמים הללו מהווים גורמי דחיפה המעודדים את היציאה מהכפרים, ואין פלא שרבים מהם רואים במעבר אל העיר מוצא שעשוי להבטיח אתת קיומם.
גורמי המשיכה להגירה אל העיר בעקבות המהפכה התעשייתית בערים רבות הוקמו מפעלי תעשייה ונוצר בהן צורך רב לעובדים, תושבי הכפרים שמעו זאת והיגרו בהמוניהם אל הערים בתקווה למצוא עבודה ולשפר את תנאי חייהם. העיר קוסמת לתושבים הכפריים, שכן בעיר קיים מגוון רחב של מקורות תעסוקה, שכר העבודה גבוה יותר, יש מוסדות חינוך ובריאות משופרים, ואפשר למצוא בעיר בתי מגורים שיש בהם מים זורמים, חשמל וכדומה.
המצב הכלכלי במדינות שבהן התרחשה ההגירה המצב הכלכלי היה בסדר רק לאחר המהפכה התעשייתית החלו תהליכי שינוי טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים, והם התפשטו מאוחר יותר למדינות אחרות. גם בערים שיעורי האבטלה גבוהים, ורק מעטים מן המהגרים אליהם מצליחים להשיג מקורות עבודה מסודרים וקבועים. ובגלל זה רבים מוצאים את עצמם בעיסוקם המכונה "לא פורמאליים", כלומר שעיסוקם אינם מאורגנים, ואינם קבועים.
תנאי החיים בערים שהמהגרים מגיעים אליהן כאשר המהגרים באו, באותם זמנים תנאי החיים בערים היו קשים, השכר היה נמוך, תנאי העבודה היו גרועים, הדירות היו קטנות וצפופות, ושירותי התברואה לא היו קיימים כלל, בגלל זה נגרמו התפרצות מגפות ושיעורי תמותה גבוהים בקרב התושבים. לא כל המהגרים המגיעים אל העיר מן הכפר יכולים לקבל מקור עבודה, רק מעטים מהמם בגלל המחסור במקומות עבודה ושיעורי האבטלה הגבוהים הנמצאים גם בערים, אבל עדיין יש להם תנאי חיים טובים יותר מאלה שהיו בכפר לדוגמה: שכר העבודה גבוה יותר (למי שקיבל עבודה), יש מוסדות חינוך ובריאות משופרים, ואפשר למצוא בעיר בתי מגורים שיש בהם מים זורמים, חשמל וכדומה.
תוצאות ההגירה במהלך השנים שחלפו התרכז בהרים הון רב שבאמצעותו יכלו ההרים להתרחב ולהתפתח ותנאי החיים בהן השתפרו, הוקמו שכונות מגורים המצוידות במים זורמים, בחשמל ובביוב , נבנו רשתות תחבורה מודרניות, והתפתחו אפשרויות תעסוקה מגוונות. בבואם המהגרים אל העיר, מרבית המהגרים המגיעים מן הכפרים משפרים את מצבם. ועם זאת, ההגירה המואצת והלא מתוכננת לערים במדינות הפחות מפותחות, גורמות לקשיים חברתיים וכלכליים חמורים, המחסור בהון לבנייה, לפיתוח תשתיות וליצירת מקורות תעסוקה, גורם לכך שמהגרים רבים המגיעים לעיר חיים במשך שנים ארוכות בתנאי חיים קשים.


עמוד 128, שאלות 3-ב'
תשובה: אילו חייתי במדינה פחות מפותחת, לדעתי הייתי מהגרת לעיר מפני שיש שם מקור פרנסה, מסדרים לי מקום מגורים ותנאי תברואה לא הכי טובים, אבל טובים מאלו של הכפר. הייתי גם עוברת בגלל האנשים שיש בעיר, בגלל החיים שם, העבודה שמחכה לי ותנאי החיים המשופרים.

עמוד 128, שאלות 3-ג'
תשובה: לדעתי המדינות הפחות מפותחות צריכות ליידע את התושבים כדי לשפר את מצבם של המהגרים אל ההרים, בכך שכשאשר מיידעים את התושבים למצב הכלכלי (כמו שעושים כיום), ושמסבירי להם שככל שהם מולידים יותר ויותר ילדים, כך אחוזי האבטלה עולים ואנשים נשארים בלי עבודה ופרנסה, עקב זה אחוזי האבטלה במדינה עולים, משלמים למובטלים, המדינה במחסור כלכלי ואין לה אפשרות לספק לתושביה את התנאים שצריך כמו: מקורות תעסוקה, שכר העבודה גבוה יותר, יש מוסדות חינוך ובריאות משופרים, ואפשר למצוא בעיר בתי מגורים שיש בהם מים זורמים, חשמל ועוד.
אבל עקב זה שכרגע אין מספיק תקציב (בזמן המאה ה-19,20) אז יש להם תנאי חיים קשים כרגע וזה מלווה באבטלה, עוני, ולעיתים אף בחרפת רעב וזה קרה בגלל שחלוקת הקרקע שברשות החקלאים הולכות וקטנות, ומספר הילדים בכל משפחה גדול ולאחר מותם של ההורים כל חלקה מתחלקת בין מספר גדול של אנשים. כך נוצר מחסור בשטחים לעיבוד חקלאי ולמחייה. השימוש הגובר במכונות חקלאיות כמו טרקטורים מצמצם את הצורך בכוח אדם בחקלאות. ומכיוון שבכפרים החקלאות היא התעסוקה העיקרית, כפריים רבים נותרים ללא מקור פרנסה. היעדרם או רמתם הנמוכה של שירותים כמו אספקת חשמל, טיפול רפואי, חינוך ותחבורה, גורמים גם הם למצוקה בחיי היומיום בכפר. אסונות טבע כמו שיטפונות או בצורת מגבירים את המצוקה של החקלאים והופכים כפריים רבים לחסרי מקור פרנסה ולחסרי בית. אז בקיצור המדינות הפחות מפותחות צריכות לפנות אל התושבים בהטבות ומבצעים למי שיש לו ילד אחד במשפחה וככה הרבה אנשים יחשבו שנית אם זה משתלם לעשות ילד נוסף.

עמוד 128, שאלות 4-א'
תשובה: כיווני ההגירה הנוספים במדינות הפחות מפותחות (לפי מינוי והסבר) הם: כיוון ההגירה העיקרי הוא מהכפר אל העיר, אבל יש גם כיווני הגירה בולטים אחרים במדינות אלה: במדינות שבהן מספר הכפריים עדיין גבוה – מתרחשת הגירה גדולה מכפר לכפר. המהגרים עוברים מכפרים קטנים ועניים, לכפרים גדולים ומפותחים יותר, יש העוברים מאזור כפרי קשה למחייה לאזור כפרי נוח יותר.
במדינות רבות באמריקה הדרומית ובאמריקה המרכזית, שמרבית אוכלוסייתן עירונית – מהגרים רבים עוברים מעיר אחת לעיר אחרת, בניסיון לשפר את תנאי חייהם. חלקם מהגרים מערים קטנות לערים גדולות יותר, ואחרים מהגרים מערים בשולי המדינה, לערים מרכזיות במדינה.
במדינות פחות מפותחות אחרות, מהגרים רבים עוברים מהעיר אל הכפר דווקא. רוב המהגרים הם תושבים החוזרים לכפריהם לאחר שהתאכזבו מהחיים בעיר.

עמוד 128, שאלות 4-ב'
תשובה: כיווני ההגירה הנוספים במדינות המפותחות (לפי מינוי והסבר) הם: מאז המאה ה-20 הואטה מאוד ההגירה מן הכפר אל העיר במדינות המפותחות, והיא נמצאת בשלביה האחרונים. אבל אין זה אומר שתושבי המדינות המפותחות אינם מהגרים בהגירה פנימית. כיום כיווני ההגירה הפנימית מושפעים מהצרכים השונים של קבוצות האוכלוסייה השונות, ומהצרכים המשתנים שיש לאנשים בתקופות שונות במהלך החיים.
בין זרמי ההגירה הפנימית במדינות המפותחות בימנו בולטת ההגירה מן הערים הגדולות לפרוורים, ליישובים עירוניים חדשים או ליישובים בעלי אופי כפרי. זה אחד מכיווני ההגירה הנוספים, גורמי הדחיפה וגורמי המשיכה העיקריים הם: גורמי הדחיפה: מחירן הגבוה של הדירות במרכזי הערים, צפיפות המגורים הגבוהה בערים, העומס הרב בתחבורה, השיבושים באספקת שירותים ציבוריים לתושבים, ומטרדים סביבתיים כמו: רעש, זיהום אוויר וזיהום המים.
תושבי הערים נמשכים לסביבה הכפרית והם שואפים לעבור ליישוב כפרי כדי לשפר את איכות חייהם. ההתקדמות בפיתוח מערכות של תחבורה ותקשורת מאפשרת לרבים לחיות במקומות שבהם איכות החיים בהם גבוהה, וגם להשתמש במגוון האפשרויות שהערים מציעות. מקומות עבודה רבים שיצאו ממרכזי הערים הגדולות, ומקומות עבודה חדשים, שהוקמו מחוץ לערים הגדולות, מושכים גם הם מהגרים מן הערים.

עמוד 128, שאלות 4-ג'
תשובה: מאפיין אחד משותף להגירה הפנימית במדינות הפחות מפותחות למדינות המפותחות הוא: כשארת במדינות המפותחות ובמדינות הפחות מפותחות מהגרים מן העיר אל הכפר כי זה לא מרוצים מן העיר, בגלל הצפיפות בה והמחירים היקרים של הדירות, ולפעמים פשוט עדיף כפר, ובשני סוגי המדינות (מדינות מפותחות ומדינות פחות מפותחות) יש גם לא מעט מהגרים מן העיר אל הכפר (כיום). מאפיין אחד המבדיל בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות הוא: בשנים האחרונות מתרחבת במדינות המפותחות תנועת הגירה הפוכה – חזרה אל מרכזי הערים, מה שלא קורה במדינות הפחות מפותחות (אם כן אז ממש מעט) שבהן להפך, מתרחקים מאזורי מרכזי הערים, ועברים לצפון העיר, או דרום העיר או בכלל עוזבים את העיר וחוזרים לכפר.

עמוד 128, שאלה 5
תשובה: סיפור דמיוני המתרחש בישראל על זוג בשנות ה-40 לחייו, זוג שיש לו 3 ילדים שעליו יסופר היכן גרו שהיו בני 20 ולאן היגרו לאחר שנישאו והקימו משפחה, והיכן הם גרים כיום.
הסיפור: יש זוג שהוא בשנות ה-40 לחייו, הם הכירו בכפר הטוב והמוכר, שם זה היה מקום קטן שכולם הכירו את כולם וכך הם הכירו, הם התחילו להכיר ואז התחתנו ועזבו אל העיר, אל צפונה. שמה הם חיו במשך זמן רב, נשואים, עד שהחליטו שהגיע זמן לילד, הם הולידו בעיר 2 שילדים, ואז נקלעו לבעיות כלכליות חמורות בגלל שבעיר יקר לגור בדירה. עקב זה שהיוקרה של הדירה הקטנה, כל כך יקרה ובמקום קטן שלא מספיק לילד השלישי שבדרך, החליטה המשפחה לעבור דירה. המשפחה הקטנה חזרה לכפר הטוב והמוכר עקב בעיית הכלכלה בעיר, והדירה הקטנה שצריך לשפץ או לעבור לדירה גדולה יותר בשביל התינוק השלישי, הם הולידו את התינוק השלישי בכפר שבו הם הכירו.

עמוד 128, שאלות 6-א'
תשובה: הגלובליזציה משפיעה על תנועת ההגירה בעולם בעזרת זה שכיווני ההגירה העיקריים הם מן המדינות הפחות מפותחות אל המדינות המפותחות, ומן הכפרים אל הערים. גם בעקבות ההתפתחות העצומה ברשתות המחשבים והתקשורת הבין לאומיים, חברות גדולות מעבירות חלק מהעבודה לעובדים שגרים במדינות אחרות. בדרך זאת, למשל, יכולים טלפנים גרים בהודו לתת שרות ללקוחות של חברות טלפון או חברות תעופה שגרים בארה"ב. בדרך זאת אפשר גם לייצר חלקים שונים של מוצר במדינות שונות, ולהרכיב אותו למוצר המוגמר במדינה נוספת. גם ההתרחבות של תופעה זאת עשויה להביא להאטת ההגירה. הגלובליזציה מהווה גורם חשוב בהתגברות זרמי ההגירה.

עמוד 128, שאלות 6-ב'
תשובה: לפי דעתי צפויה האטה בקצב ההגירה בעולם מפני שכיום העיר והכפר זה כמעט אותו הדבר מבחינת הגלובליזציה. יש תקשורת טובה גם בכפר וגם בעיר, בשניהם יש אינטרנט, טלפונים סלולאריים, תקשורת בין אנשים, גלובליזציה... אין סיבה כל כך טובה לעבור מן הכפר אל העיר כי אין הבדל כזה גדול בניהם כיום, חוץ מהעומס של הקניונים ובתי המלון, והמרכזים המסחריים שיש בערים ואין בכפרים, אין סיבה אחרת לעבור (מבחינת הגלובליזציה), אבל עדיין יש מועטים שעוברים.

עמוד 128, שאלה 7
תשובה: ההבדלים בין ההגירה המדינית בשתי המדינות שבאתר האינטרנט של האתר והסיבות להבדלים: שבדיה- אוכלוסייתה של שבדיה גדלה באיטיות מזה עשרות שנים. תהליכי הפיתוח שהתרחשו בה ב- 150 השנים האחרונות הביאו לירידה בשיעורי התמותה, וכבר בראשית המאה העשרים היו שיעורי התמותה בשבדיה מהנמוכים ביותר בעולם. שיעורי הילודה ירדו בהתמדה אף הם, והגיעו לשיעורים הנמוכים ביותר לקראת שנות ה- 80 של המאה העשרים – שנים שבהן נולדו פחות מ-2 ילדים בממוצע למשפחה. אמנם, מאז שנות ה- 80 מתרחשת עלייה קלה בשיעורי הילודה בשבדיה, אך עדיין אי אפשר לדעת אם זוהי תופעה חולפת או תופעה מתמשכת. ברזיל- במהלך המאה ה- 16 החלה תנופת התיישבות חקלאית בברזיל. באותה עת החל הביקוש לסוכר באירופה, והתנאים בצפון-מזרח ברזיל התאימו לגידול קני סוכר. מטעי הסוכר היו גדולים, העבודה בהם הייתה רבה וקשה ולצורך ביצועה הובאו עבדים מאפריקה. כך הפכה ברזיל ליצרנית הסוכר הגדולה בעולם, והסוכר הועבר בספינות הפורטוגליות לאירופה. פריחתו של ענף הסוכר משכה סוחרים אירופיים רבים, שהתיישבו בערי החוף ופיתחו בהן שירותי מסחר מגוונים. ואז החלה השמועה על עושרה הרב של ברזיל באוצרות טבע הביאה אליה משלחות מאירופה, שהרחיקו בחיפושיהן אחר העושר לתוך יערות הגשם העצומים המכסים שטחים נרחבים של ברזיל. כבר במאה ה-17 הצליחו משלחות אלה לשוט מערבה במעלה נהר האמזונס. במרחק של כ-1,500 ק"מ מהחוף, במקום שבו נשפך הנהר ריאו נגרו לאמזונס, הן הקימו את עיר הנמל מנאוס. צמיחתה של מנאוס החלה בסוף המאה ה- 19, בתקופה שבה עלתה הדרישה לגומי שהופק מן השרף של עצי הקאוצ'וק הגדלים ביערות האמזונס. על מסחר הגומי השתלט מספר מצומצם של סוחרים, שהעסיקו עובדים רבים, בעיקר אינדיאנים מקומיים, באיסוף השרף. שגשוגה של מנאוס פסק בתחילת המאה ה- 20, לאחר שהחלו לייצר גומי סינתטי. כיום מנאוס היא עיר נמל ובה כמיליון וחצי תושבים המתפרנסים מעבודה בנמל, ממסחר, מתעשייה ומשירותי תיירות.
עקב כל זה, נוצר בסוף שברזיל מדינה מתפתחת עם הרבה תושבים בערים, ושבדיה מדינה מפותחת ללא הרבה תושבים (גם בערים וגם בכפרים).

עמוד 138, שאלות 1-א'
תשובה: 1. ארבעת המאפיינים העיקריים של היישובים הכפריים הם: גודל היישוב – שאומרים יישוב קטן הכוונה למספר תושבים מועט, יש למשל יישובים כפריים שבם יש רק בית אחד, שמתגוררת בו משפחה אחת כמו חווה חקלאית. יש יישובים ובהם כמה בתים, ומשפחות אחדות בלבד. ויש כפרים שמתגוררים בהם מאות ואף אלפי בני אדם. מקסימום גודל האוכלוסייה ביישובים שנחשבים ליישובים כפריים אינו חד משמעי, וזה תלוי בהחלטה של כל מדינה ומדינה.
2. החקלאות כענף תעסוקה בכפר – בעבר הייתה החקלאות ענף התעסוקה העיקרי של תושבי הכפרים, אך כיום כפריים רבים אינם עוסקים בחקלאות. ואף על פי כן, בעולם כולו מרבית החקלאים חיים ביישובים כפריים, והם מספקים את רוב מוצרי המזון של אוכלוסיית העולם. בכפרים שפרנסתם על החקלאות, האיכר תושב הכפר מפתח קשר חזק לאדמתו. לעיתים קרובות הוא מעבד את אותה אדמה שאביו, סבו ודורות שקדמו להם, עיבדו לפני שנים רבות. על פי רוב המשפחה כולה לוקחת חלק בעבודת החקלאות. אפילו הילדים מסייעים להוריהם כבר מגיל צעיר.
3. הנוף הכפרי – היישוב הכפרי מאופיין בבית מגורים צמודי קרקע – בתים בני קומה אחת או שתיים והם בנויים במרחק זה מזה. לצד בתי המגורים ניתן למצוא מבני משק – מחסנים, רפתות ולולים ומבנים אחרים, בהתאם לגידולים החקלאיים.מיקומו ומבנהו של היישוב הכפרי נקבעים על ידי גורמים כגון: תנאי השטח – אזור הררי או מישורי, מידת הקרבה למקורות מים, או הימצאותו של כביש ראשי המחבר בין היישובים באזור. גורמים אלה ונוספים קובעים במידה רבה אם זה יהיה כפר מכונס, כפר שבתיו סמוכים זה לזה, או כפר מפוזר, כפר שבתי המגורים שלו מפוזרים על פני שטח נרחב. גם למבנה החברתי של הכפר ולהרכב אוכלוסייתו יש השפעה על מבנהו הפיזי ועל צורתו. בישראל, לדוגמה, יש הבדלים ניכרים בצורתם של היישובים הכפריים השונים – מושב, קיבוץ, יישוב קהילתי – על פי מידת השיתוף בין התושבים. מספר מבני הציבור בכפרים הוא קטן. ובד"כ אפשר למצוא בהם: מרכז מינהלי, שוק או מרכז חנויות קטן, מקום תפילה, ומקום להתכנסות חברתית.
4. אורח החיים הכפרי – בגלל מספר התושבים המועט ביישוב הכפרי – מגוון השירותים ומקומות הבילוי המצויים בו הוא מצומצם. כך, למשל, ביישוב ובו מעט ילדים לא יהיה בית ספר על יסודי (תיכון, חטיבה), וביישוב שגרום בו רק כמה עשרות משפחות לא תיפתח חנות למוצרי חשמל או במקומות העבודה. לעיתים הרכב האוכלוסייה מתפרס על אותו בסיס כפי שהיה בעבר, הכוונה אותם תושבים שהיו פעם כרגע דורות של התושבים שיש כיום. רוב הפעמים תושבי הכפר קשורים זה לזה בקשר משפחתי ולעיתים הכפר כולו הוא משפחה אחת גדולה. יחסי הקרבה בין התושבים, העיסוק המשותף בחקלאות ומיעוט השירותים המצוי בכפר, מעודדים שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין בני הכפר. שיתוף פעולה כזה נדרש בעונות מסוימות שיש תקופה של עומס עבודה מיוחד, שבהן כל בני הכפר מתגייסים לעזרה. ועם זאת לפעמים המפגשים המרובים בין בני הכפר יוצרים סכסוך ומריבות שחלקם אף נגררים מדור לדור.

עמוד 138, שאלות 1-ב'
תשובה: המאפיינים שרשמתי בשאלה 1 א' בעמוד 138 באים לידי ביטוי בכפר שבחרתי (מאתר האינטרנט המלווה את ספר הלימוד) הם: הכפר קלילי שוכן בחלק הדרומי-מזרחי של קניה, בין הר קניה בצפון לקילימנג'ארו בדרום, בליבה של רמה שטוחה בגובה כ-1,000 מ' מעל פני הים. האזור הזה צחיח והוא מאופיין במעט משקעים ובעונה יבשה. הנוף השולט באזור הוא נוף של סוואנה – עשבים ושיחים, וביניהם עצים ספורים כמו השיטה והבאובב. עץ הבאובב, אחד העצים הגדולים בעולם. תושבי הכפר משתמשים בו לצרכים רבים: מקליפתו מפיקים חומרים רפואיים, שוזרים חבלים וקולעים סלים. העלים משמשים לטיפול במחלות, מפירותיו מכינים משקה עתיר בוויטמינים, ולאחר ייבושם הם משמשים כמצופים לרשתות דייגים.תושבי קלילי משתייכים לקבוצה אתנית של כ- 4 מיליוני איש, המכונה קמבה. על פי רוב בני הכפר מתחתנים בינם לבין עצמם והם קשורים אלה לאלה בקשרי משפחה. קשרי משפחה קיימים גם בינם לבין תושבי הכפרים השכנים, השייכים גם הם לקמבה. קלילי, בדומה לכפרים רבים אחרים במזרח אפריקה, הוא כפר מבודד, המרוחק מדרכי תחבורה ראשיות. הכפר נמצא במרחק 120 ק"מ בלבד מבירת קניה, ניירובי, ואף על פי כן יש בכפר תושבים שלא ביקרו מעולם בבירת ארצם. כדי להגיע אל הכפר צריך לעבור בדרך עפר משובשת, שבעונת הגשמים הופכת לבוצית. התושבים המעוניינים לצאת מן הכפר או לשוב אליו עושים זאת על פי רוב ברגל או באופניים, שכן רק למעטים מתושבי הכפר יש רכב פרטי, ותחבורה ציבורית מסודרת אינה מגיעה אל הכפר. המתקרב אל קלילי יגלה כפר מפוזר, שבתיו בנויים במרחק רב זה מזה. השטח בין הבתים מעובד כולו, ורק גדרות נמוכות מפרידות בין חלקה לחלקה. אין בכפר חנות ואין בו בית ספר, אין מרפאה ואין כנסייה, וכדי לקבל שירותים שונים תושבי הכפר צריכים לצעוד אל העיירה הסמוכה, הנמצאת במרחק כ-10 ק"מ מן הכפר. בקלילי חסרות גם תשתיות בסיסיות כמו חשמל, מים זורמים ומערכת ביוב, הדרכים בין הבתים אינן סלולות, ובכפר כולו אין זכר לטלפון או לכל אמצעי תקשורת אחר. בתי הכפר קטנים ודלים. הם נבנים בידי דייריהם, בשיטות מסורתיות ומחומרים מקומיים, וממרחק הם נראים כחלק מן הנוף הטבעי. פה ושם נכנסים כיום לשימוש גם חומרי בנייה מודרניים. בתוך הבתים מצויים רק מעט רהיטים הכרחיים, ללא כל פריטי נוי. חלק ניכר מחיי האנשים מתנהל מחוץ לבית, במרחב שבין הבתים: תושבי הכפר מבשלים בחוץ, מתרחצים בחוץ וכדומה.

עמוד 138, שאלה 2
תשובה: הכפר זהו יישוב שגודלו קטן וזה בא לידי ביטוי בכך שרוב הפעמים תושבי הכפר קשורים זה לזה בקשר משפחתי ולעיתים הכפר כולו הוא משפחה אחת גדולה ולפעמים ביישוב ובו מעט ילדים לא יהיה בית ספר על יסודי, וביישוב שגרום בו רק כמה עשרות משפחות לא תיפתח חנות למוצרי חשמל או במקומות העבודה. כך גם מגוון השירותים ומקומות הבילוי המצויים בו הוא מצומצם. יחסי הקרבה בין התושבים, העיסוק המשותף בחקלאות ומיעוט השירותים המצוי בכפר, מעודדים שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין בני הכפר.

עמוד 138, שאלה 3
תשובה: ניתן להסביר זאת בעזרת זה שבחלק מהכפרים עד 500 איש נקרא כפר, בישראל עד 2000 איש נקרא כפר (יישוב קטן), כל מדינה קובעת את מספר התושבים אצלה ביישוב ומחליטים אם זהו יישוב קטן או גדול. הדוגמה שניתנת פה אומרת שילד שמתגורר בקיבוץ אצלנו שבו 300 תושבים שייך לתושב של כפר, וילד שמתגורר ביישוב המונה מספר דומה של תושבים בדנמרק – נחשב לתושב של יישוב עירוני ואפשר להסביר זאת בעזרת זה שבמדינת ישראל שיש 300 אנשים ביישוב זה נחשב יישוב קטן (כפר), ובמדינה דנמרק שיש מספר דומה של תושבים כמו בישראל (כ-300) נחשב ליישוב עירוני, ולמסקנה כל זה אומר שבישראל 300 תושבים נחשב ליישוב קטן (כפר), ו-300 תושבים בדנמרק נחשב ליישוב גדול (עירוני), זה אומר שבישראל מספר הילודה כ"כ גדול ש-300 ביישוב זה נחשב כפר, ובדנמרק ששיעור הילודה קטן, 300 תושבים ביישוב זה הרבה ולכן זה נקרא יישוב עירוני.

עמוד 138, שאלות 4-א'
תשובה: הקשיים שיש לחוות החקלאיות בסיפוק שירותים ציבוריים כמו שירותי חינוך ובריאות זה: בגלל מספר התושבים המועט ביישוב הכפרי וכך מגוון השירותים ומקומות הבילוי כמו החנויות, מרכזי הקניות בתי הספר ואפילו סופרים מועטים מאוד. אין מספיק כוח עבודה, יש קצת מאוד אנשים המתחמים בתחומי עניין מגוונים (כמו: חינוך, הוראה, ספורט, הנהלה, מכירה, שיווק ועוד..) ולכן אי אפשר לשכור אותם לעבודה, כמו כן גם אין כל כך הרבה תקציב לכפר, ולכן לא יכול לשכור אנשים מהעיר לכפר. וכנראה שגם אין לו מספיק כסף לממן את הבניינים של בתי הספר, או מרכזי הקניות ועוד.

עמוד 138, שאלות 4-ב'
תשובה: לדעתי, אמצעי התקשורת המודרניים מסייעים בפתרון קשיים אלה בעזרת זה שהם מפרסמים את הקשיים שלהם באינטרנט, בעיתון, בטלוויזיה ובעוד אמצעי תקשורת שונים. בעזרת הפרסומים למצוקה של חוסר השירותים בכפרים, יבואו אנשים שמוכנים לעזור תמורת תשלום סמלי, ואולי אפילו מתנדבים שמוכנים לסייע בהצלת השירותים והפעילויות המועטות בכפר. אמצעי התקשורת יכולים לבצע מהפכה חדשנית בכפרים ולספק להם שירותים דומים כמו אלה בעיר, ולהפוך את הכפר למקום תרבותי וכיופי, והכול בעזרת אמצעי התקשורת יהיה את השינוי המשמעותי הזה.

עמוד 138, שאלה 5
תשובה: ההיכרות עם העיר שהייתי עורכת לאדם שבדרך כלל חי בכפר: הייתי אומרת לו בהתחלה, שלום וברוכה הבאה לעולם הפוך מהעולם שלך, עולם חדשני ותרבותי, מגוון ומהנה,. אתה כרגע נכנס לעולם חדש, שאינך מכיר, כל העבודה הקשה שעשית תהפוך למכונה, המכולת הקטנה שהייתה לך בכפר, תהפוך כרגע להרבה מאוד סופרים גדולים ומוזלים, כל התקלות שהיו לכם שם עם הטלוויזיה והעבודות הקשות שעבדתם, יהפכו עכשיו לטלוויזיה דקה שרואים בה כמו שרואים את עצמנו במראה, כל העבודה תהפוך למכונה שעושה את העבודה תמורת תשלום סמלי. הייתי אומרת לו גם שיזהר כי אתה כרגע הולך להיות במקום רועש עם מלא מכוניות וכבישים, ושזה מאוד מסוכן כרגע עם כל תאונות הדרכים שיש, יש את כל סוגי המכוניות, גדולה קטנה, משאית, אופנוע, מכונית משפחתית ועוד מלא סוגים ולא רק של מכוניות, אלא גם של מקררים וטלוויזיות, ומכונות כביסה ומייבשים, מדיח כלים, מיקרוגל, טוסטר, תנור, מחשבים שזה עולם שלם בפני עצמו, ועוד מלא דברים שיש להם מגוון רחב של סוגים מגוונים בעלי מחירים שונים. אני הייתי אומרת לו גם ברוכה הבאה לעולם מרכזי הקניות שבכל מקום מגורים יש מרכז קניות גדול או קטן, ששם יש חנויות ממותגות, וכאלה שלא, סופרים גדולים ועוד מגוון רחב. הייתי אומרת גם ברוכה הבאה לעולם המסיבות והמועדונים, השתייה, החגיגות וכל תוכניות הבילויים הגדולות. הייתי אומרת לו גם ברוכה הבאה לעולם היוקרה, שבית פרטי וגדול בעל 2 קומות בכפר עלה מחיר מסוים, אצלנו תכפיל את המחיר בשתיים בתוך בניין בעל קומות עם שכנים, כשהבית שלך לא יותר 4 – 3 חדרים. אז בסך הכול במשפט אחד, העולם שלנו העיר, זהו עולם שונה ומשונה מאלה של הכפר שרגילים לעשות עבודת כפיים ואנחנו הכול עם מכונות של תשלום חד פעמי. העולם שלנו, התרבות שלנו, הסביבה שלנו, האביזרים שלנו שונים משלהם, הרגל החיים שלנו שונה משלהם, כל אחד ומה שהוא מרגיש ומעדיף, אבל מה שכן, מי שבא מהעיר אל הכפר, יחול עליו שינוי יוצא מן הכלל.

עמוד 138, שאלות 6-א'
תשובה:
יישובים כפריים יישובים עירוניים
גודל היישוב בכפר יש יישובים ובהם כמה בתים, ומשפחות אחדות בלבד. ויש כפרים שמתגוררים בהם מאות ואף אלפי בני אדם. מקסימום גודל האוכלוסייה ביישובים שנחשבים ליישובים כפריים אינו חד משמעי, וזה תלוי בהחלטה של כל מדינה ומדינה. גודל היישוב מבדיל את העיר מהכפר, בהשוואה לכפר עיר היא יישוב גדול, גם בשטח גם במספר התושבים. אבל ההחלטה מאיזה מספר תושבים ואילן מגדירים יישוב כיישוב עירוני, שונה ממדינה למדינה. לרוב, כאשר היישוב מגיע לגדול מסוים, הוא מקבל מעמד של עיר. מדינות רבות אינן מסתפקות בגודל היישוב כדי להגדיר אותו כיישוב עירוני. הן מתייחסות גם לצפיפות האוכלוסייה באזור, למרחק בין הבתים, ולתעסוקה של התושבים.
מקורות הפרנסה בעבר הייתה החקלאות ענף התעסוקה העיקרי של תושבי הכפרים, אך כיום כפריים רבים אינם עוסקים בחקלאות. בכפרים שפרנסתם על החקלאות, האיכר תושב הכפר מפתח קשר חזק לאדמתו. לעיתים קרובות הוא מעבד את אותה אדמה שאביו, סבו ודורות שקדמו להם, עיבדו לפני שנים רבות. על פי רוב המשפחה כולה לוקחת חלק בעבודת החקלאות. אפילו הילדים מסייעים להוריהם כבר מגיל צעיר. כמעט כל תושבי היישוב העירוני והערים, אינם עוסקים בחקלאות (בניגוד לכפר). ענפי התעסוקה האופייניים ליישובים העירוניים הם התעשייה, המסחר והשירותים. ענפי תעסוקה אלה מעניקים לעיר כוח כלכלי גדול ביותר. בבנגקוק, בירת תאילנד, חיים כ-12% מאוכלוסיית המדינה, והיא מייצר כ-40% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של תאילנד.
צורת הנוף היישוב הכפרי מאופיין בבית מגורים צמודי קרקע – בתים בני קומה אחת או שתיים והם בנויים במרחק זה מזה. לצד בתי המגורים ניתן למצוא מבני משק – מחסנים, רפתות ולולים ומבנים אחרים, בהתאם לגידולים החקלאיים.מיקומו ומבנהו של היישוב הכפרי נקבעים על ידי גורמים כגון: תנאי השטח – אזור הררי או מישורי, ומידת הקרבה למקורות מים. גורמים אלה ונוספים קובעים במידה רבה אם זה יהיה כפר מכונס, כפר שבתיו סמוכים זה לזה, או כפר מפוזר, כפר שבתי המגורים שלו מפוזרים על פני שטח נרחב. גם למבנה החברתי של הכפר ולהרכב אוכלוסייתו יש השפעה על מבנהו הפיזי ועל צורתו. מספר מבני הציבור בכפרים הוא קטן. ובד"כ אפשר למצוא בהם: מרכז מינהלי, שוק או מרכז חנויות קטן, מקום תפילה, ומקום להתכנסות חברתית. בעיר מתגוררים יחסית הרבה אנשים על שטח קטן. עובדה זאת יוצרת צפיפות אוכלוסייה גבוהה. צפיפות האוכלוסייה בערים באלה לידי ביטוי בשני מאפיינים של נוף העירוני:
- המרחק בין הבתים קטן מאוד, ולעיתים הם אף צמודים זה לזה.
- מרבית הבתים הם רבי קומות, וחלקם אף גורדי שחקים – בתים רבי קומות המתנשאים לגובה רב.
אם מסתכלים מרחוק על העיר מתגלה קו רקיע אופייני – מעין קו המחבר את המבנים הגבוהים של העיר. כיום קו הרקיע נקבע במקומות רבים ע"י גורדי שחקים שבמרכזי הערים. בנוף העירוני בולטים מוסדות ציבור רבים, המשרתים את אוכלוסיית העיר ולעיתים את המדינה כולה. עם המוסדות הללו נבנים: אוניברסיטאות, בתי חולים, מוסדות דת, תיאטראות, מוזיאונים, מוסדות מנהל, משרדי הממשלה ועוד. ככל שהעיר גדולה יותר, מוסדי הציבור בה רבים יותר.
אורח החיים אורח החיים הכפרי – בגלל מספר התושבים המועט ביישוב הכפרי – מגוון השירותים ומקומות הבילוי המצויים בו הוא מצומצם. כך, למשל, ביישוב ובו מעט ילדים לא יהיה בית ספר על יסודי (תיכון, חטיבה), וביישוב שגרום בו רק כמה עשרות משפחות לא תיפתח חנות למוצרי חשמל או במקומות העבודה. רוב הפעמים תושבי הכפר קשורים זה לזה בקשר משפחתי ולעיתים הכפר כולו הוא משפחה אחת גדולה. יחסי הקרבה בין התושבים, העיסוק המשותף בחקלאות ומיעוט השירותים המצוי בכפר, מעודדים שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין בני הכפר. שיתוף פעולה כזה נדרש בעונות מסוימות שיש תקופה של עומס עבודה מיוחד, שבהן כל בני הכפר מתגייסים לעזרה. העיר מזמנת לתושביה מגוון רחב של אפשרויות והזדמנויות, בתחומי התעסוקה, החינוך, התרבות, הבילוי ועוד. ככל שהעיר גדולה יותר, כן מגוון האפשרויות המצוי בה בתחומים אלה הוא עשיר יותר. הערים הם יישובים תוססים, ותושביהן נתונים לשינויים מהירים ולחידושים המשפיעים על חייהם השפעה רבה. בניינים חדשים מוקמים ואחרים נהרסים, שכונות חדשות קמות, חנויות ובתי עסק מתחלפים, תושבים עוזבים את העיר, ואחרים מגיעים אליה. רוב החידושים וההמצאות בתחומי הטכנולוגיה, המזון, האופנה, התרבות והאמנות נולדים בערים, ומשם הם מתפשטים לכל חלקי המדינה, בעיר מתגוררים תושבים רבים ולכן מרביתם אינם מכירים זה את זה, לעומת בכפר שכולם מכירים את כולם.


עמוד 138, שאלות 6-ב'
תשובה: לדעתי ההבדל הגדול ביותר בין יישוב עירוני לכפרי זה הרבה מאוד דברים, הנוף, הסוגי בתים, האורח חיים, הגודל של המקום ומספר האוכלוסייה במקום. אך הכי מכול, מה שהכי מבדיל את העיר מהכפר, זה אורח החיים, אם אני למשל שגרה בעיר תעבור לכפר, יהיה לי מאוד קשה להתרגל לאורח החיים שם, לדוגמה: אני יצטרך לעשות הכול בידיים ועבודת כפיים לעומת העיר ששם הכול היה במכונות, ולמה בחרתי דווקא אורח חיים, כי גודל האוכלוסייה לא כזה ישנה לי אם אני יעבור מעיר לכפר, וכך גם הנוף לא כל כך יישנה לי, והתעסוקה בעיר גם היא לא תשנה. אלא אורח החיים ישנה אצלי הרבה דברים, ויהיה לי קשה מאוד להתרגל, למרכזי הקניות המועטים שם (אם בכלל יש), למוסדות הציבור המועטים, ולשירותים שאינם בכלל כמעט קיימים בערים הללו. לעבור מעיר לכפר זה קשה מאוד וצורך הסתגלות קשה, ארוכה, ומפרכת כדי להגיע למצב שאתה מגיע אל הכפר. גם לתושבי הכפר העוברים אל העיר קשה מאוד להתרגל לתנאי החיים אצלנו, אך להם מעט יותר קל, כי הם שהיו רגילים לעבודה קשה עכשיו לא יצטרכו לעשות כל כך הרבה דברים כמו שעשו בכפר (מבחינת עבודות), אז הם יסתגלו לעיר די מהר.

עמוד 138, שאלה 7
תשובה: מאפייני העיר הגדולה ואורח החיים העירוני באים לידי ביטוי בקטע הם: שהעיר זהו מקום שיש בו לפחות עשרה בתי קולנוע, עשרים תיאטראות, לפחות בית אופרה אחד, מכבסה שפתוחה גם בלילה, חנות ספרים שאינה נסגרת לפני חצות, פאבים ומסעדות שאינם ננעלים לעולם, סופרמרקט שאפשר למצוא בו 74 סוגי תה וכרובית טרייה או עוגת גבינה או משהו לנדודי שינה לפני הזריחה, ושירות שליחים בלי הפסקה, כדי שיביאו הביתה על מה שמתעצלים לבוא וללכת לקנות לבד, ומוניות ורכבות נון סטופ.

עמוד 138, שאלות 8-א'
תשובה: התחומים שבהם מיטשטשים ההבדלים בין היישובים העירוניים ליישובים הכפריים זה: אמצעי התקשורת, זה בגלל שכיום גם הכפר מתקדם מבחינת הגלובליזציה ואמצעי התקשורת, אפשר להגיד: "הטכנולוגיה הגיעה לכפר", כיום תושבי הכפר נהנים במידת טכנולוגיה בדיוק כמו התושבים בעיר, אולי עדיין במידה מדויקת כמו התושבים בעיר, מבחינת איכות, אך בקרוב זה יהיה בדיוק על אותה רמה. תחום נוסף שמטשטש את ההבדל בין היישוב העירוני ליישוב הכפרי זה הפרנסה שם, פעם רוב העבודות היו עבודות חקלאות, וכיום רק אחדים שירשו להם חלקות אדמה עובדים בחקלאות, רובם עובדים היום בעבודות כמונו, מנהל עסקים עריכת דין, הוראה, כלכלה, אולי אפילו מועדונים ומקומות בילוי שהאנשים מהכפרים נוסעים לעיר ושמה הם עובדים וכשהם מסיימים לעבוד הם חוזרים לכפר. תחום נוסף שמטשטש את ההבדל בין הכפר ליישוב העירוני זה אורח החיים שכיום, לעומת פעם, תושבי הכפר חיים כמעט אותם אורח חיים כמונו, כיום יש להם מגוון שירותים, ותנאים טובים מאלו שהיו להם בעבר.

עמוד 138, שאלות 8-ב'
תשובה: דוגמאות למאפיינים עירוניים ביישוב כפרי בישראל: העיר שבחרתי זה חיפה, והיישוב הכפרי שבחרתי הוא כפר גלים, דוגמאות למאפיינים שיש בחיפה שתואמים גם למאפיינים ביישוב הכפרי שבחרתי (כפר גלים): בחיפה יש טכנולוגיה מתקדמת וכך גם בכפר גלים ששם הטכנולוגיה, והתקשורת (הגלובליזציה) מתקדמת מאוד כמעט כמו ביישוב העירוני, דוגמה נוספת זה שבחיפה יש שירותים רבים וכך גם בכפר גלים, למשל בחיפה יש הרבה מאוד בתי ספר, כך גם בכפר גלים יש בית ספר אחד, אך ה יכול להתפתח יותר עם השנים, זה שיש שם כבר עכשיו בית ספר זה טוב.

עמוד 138, שאלות 9-א'
תשובה: ההבדלים בין שתי התמונות: זה שביישוב הכפרי רואים בעיקר נוף ירוק, עם בתים פרטיים וגגות מיוחדים עם ארובות, רואים בעיקר ירוק ושיחים, לעומת התמונה של היישוב העירוני ששמה רואים הרבה מאוד אנשים, ממש צפיפות, סביב דוכן אחד בתוך מרכז קניות ששמה יש הרבה מאוד חנויות, כאשר חשוך (החנויות פתוחות גם בערב), ורואים, כאשר יש חושך את האורות המגוונים והצבעוניים של החנויות והבולטים לעין, בעוד תמונה ספר יש משרד, שבו יש חדרים, בתוך מסדרון עם מגירות וארונות בצבעים שונים (כתום, אדום, צהוב, כחול) ובולטים. יש שם גם קירות בצבע כחול, במסדרון, ששמה יש פתחים ללא דלת, יש גם רצפה מיוחדת ויפה, מה שאני מנסה להגיד שרואים את העיצוב של המשרד והצבעוניות וההשקעה במשרד, לעומת זאת ראיתי תמונה נוספת של עבודה רק ביישוב הכפרי, ששמה לעומת העבודה במשרד המטופח והיפה ביישוב העירוני, רואים שדה חקלאי ובו יש איש שנוסע בטרקטור שיכול להכיל בטרקטור מקומות להובלה. בחלק של ההובלה שמחוברת לטרקטור רואים שיש עליה קוביות חציר (למזון לסוסים ופרות), ועל החציר יש הרבה מאוד, מעל 5 בובות דחליל, למטרה להפחיד את הציפורים המתקרבות אל התבואה, ומראים הרבה מאוד קוביות חציר מתחתיהם, לעומת העבודה בעיר, ששמה זה בתוך מבנה, נקי, ומסודר, ללא כלי רכב, ומטופח ובעל צבעים מגוונים, עם עיצוב שדרש מעצב, והרבה מאוד דברים שאין במקום העבודה בכפר.

עמוד 138, שאלות 9-ב'
תשובה: לדעתי, במדינות אלה גדולים ההבדלים בין שני סוגי היישובים כי במדינה שהיא פחות מפותחת, קשה לה לדאוג גם לעיר וגם לכפר, אז בחלקים מסוימים היא מטפחת את העיר עד הסוף, ואת הכפר היא מזניחה ולא דואגת לו לתנאי מחייה טובים, ולא דואגת כפר גם לכלי תקשורת, ואביזרים חשמליים מתקדמים, אני חושבת שבכפר גם במדינות הפחות מפותחות ובמדינות התת מפותחות ההבדל כל כך גדול גם בשירותים הציבוריים, שחייבים שיהיה לכל אדם, כמו שירותי בריאות אשר מחייבים את המדינה לתת לתושבים שלה תנאי מחייה טובים ובהם גם שירותי בריאות המספקים תרופות לתושבים, גם ודאי אין ביישוב הכפרי במדינות הפחות מפותחות והתת מפותחות מקורות פרנסה, כי בקושי לערים שמה יש מקורות פרנסה, אז ודאי שאין לכפר מקורות פרנסה ועבודה. אז בקיצור למדינה תת מפותחות ופחות מפותחות קשה יותר לדאוג גם לעיר וגם לכפר ברמת חיים טובה ומתאימה לכל אדם, וקשה לה לספק לשניהם מגוון פעילויות, מקומות עבודה, ושירותי בריאות וכמובן שירותי ציבוריים שזה כמו: בתי ספר, סופרים, מרכזי קניות, קניונים אפילו ועוד.

עמוד 150, שאלות 1-א'
תשובה: שימושי הקרקע השונים האופייניים לעיר הם: שימושי הקרקע – הדרכים שבהן האדם מנצל את הקרקע לתפקודים כגון: בינוי, מסחר, תעשייה, חקלאות וכדומה. השימושי של הקרקע הם – מגורים, מלאכה ותעשייה, מסחר ושירותים עסקיים, שירותי ציבור – חינוך ותרבות, תחבורה ותשתיות אחרות, גנים ושטחים פתוחים. שימושי הקרקע השונים יוצרים יחד פסיפס המכונה "מערך שימושי הקרקע בעיר".

עמוד 150, שאלות 1-ב'
תשובה: היתרונות והחסרונות בהפרדה בין שימושי הקרקע בעיר הם: היתרונות – בעבר נוצלה קרקע העיר לשימושים השונים ללא הפרדה ביניהם: דירות מגורים, חנויות ובתי מלאכה, שכנו אלה לצד אלה, לעיתים אף באותו בניין. כך נתערבבו שימושי הקרקע אלה באלה, ומצב זה גרם למטרדים רבים. החל מן המאה ה-19, בעקבות המהפכה התעשייתית, יצרו רשויות הערים הפרדה בין שימושי הקרקע השונים. כך נוצרו אזורים שונים לתפקודים שונים. היתרונות בזה זה שיפסיקו הריבים, וההתווכחויות, ולכל אחד יהיה את המרחב והמקום שלו, וזה גם טוב לקונים כי המוכרים יהיו במקום אחד יחד, וכל אחד יוריד מחיר כדי שהאנשים יקנו אצלו, אז זה משתלם. הבעיה בזה שלעיתים המרכז קניות הזה מעט רחוק, ולוקח זמן להגיע לשם ולפעמים אפילו צריך להגיע בכלי רכב, וגם המוכרים יכולים להתווכח לפעמים ויכול כך להיווצר ריב.

עמוד 150, שאלות 2-א'
תשובה: העיר הראשונה שבחרתי זה "אוקספורד", שימושי הקרקע בעיר זאת: באוקספורד, עיר השוכנת ממערב ללונדון בירת בריטניה, מצויה האוניברסיטה העתיקה ביותר בבריטניה ואחת האוניברסיטאות העתיקות והיוקרתיות בעולם כולו. אף על פי שרק חלק מ-150,000 תושביה של אוקספורד קשורים לאוניברסיטה, העיר כה מזוהה עמה עד כי נדמה לאנשים רבים כי האוניברסיטה והעיר חד הם. ואמנם, מרכזה של העיר , שהוא גם חלקה העתיק, זרוע כולו במבנים השייכים לאוניברסיטה ובשירותים שונים שנועדו לענות על צורכיהם של הסטודנטים . אוניברסיטת אוקספורד אינה מרוכזת באזור אחד. היא מורכבת ממספר רב של יחידות עצמאיות וכל יחידה כזאת נקראת קולג'. לכל קולג' יש מבנה נפרד, סגל משלו, מעונות לסטודנטים, כנסייה פרטית, ספרייה נפרדת ואף שטחי פארק משלו, וזאת בנוסף לספריות ולמוסדות השייכים לאוניברסיטה כולה. מרבית מבני הקולג' הם מבנים עתיקים שהוקמו בחסות הכנסייה והם נראים כמנזרים.
העיר השנייה בחרתי זה: ברזיליה (עיר הבירה החדשה של ברזיל) - ברזיל, המשתרעת על פני כמחצית מיבשת אמריקה הדרומית, היא מדינה בעלת שטח עצום, אך אוכלוסייתה אינה מפוזרת בצורה אחידה במרחבי המדינה .מרבית התושבים חיים לאורך החופים של ברזיל, שם מצויות גם שתי הערים הגדולות במדינה – סאו פאולו, שהיא המרכז הכלכלי החשוב ביותר בברזיל, וריאו דה-ז'נירו, ששימשה בעבר כבירה. מרבית שטחי המדינה האחרים מיושבים בדלילות, וחלקם אף ריקים מאדם. כיאה לעיר בירה, שטח נרחב מוקדש למוסדות השלטון והמינהל, ונוכחותם בולטת בנוף העירוני. העיר בנויה סביב שני צירים מרכזיים, המזכירים צורת ציפור או מטוס: לאורך ה"כנף", ה"מתעגלת" מצפון לדרום, נבנו בנייני המגורים, ואילו לאורך ה"גוף", הציר ממזרח למערב, נבנו מוסדות השלטון. ארמון הנשיאות, בית המשפט העליון ובניין הקונגרס שוכנים בכיכר הקרויה "כיכר שלוש הרשויות".

עמוד 150, שאלות 2-ב'
תשובה: ההבדלים בין הערים במערך שימושי הקרקע זה: שבעיר אוקספורד, רוב שטחה אחראי על האוניברסיטה למרות שזה לא מרכז העיר. לעומת ברזיליה שזוהי עיר בירתה של ברזיל, והיא צריך לשאת מרכזות ממשלתיים, במרכז העיר, ובה נמצאים מוסדות הממשלה. באוקספורד כל דבר הקשור אליה שם היה פעם אוניברסיטה, או שיש לו קשר לאוניברסיטה, בעיקר, כל אדם שעובר לאוקספורד זה למטרת הרשמה לאוניברסיטה, או לימוד שם, או כל דבר אחר הקשור לזה, כין אין מה לחפש שם. לעומת זאת בברזיליה, שמה יש הרבה מה לחפש כי זוהי עיר בירה, ובעיר בירה אמורים להיות מוסדות הממשלה וגם הרה מרכזי קניות, ומקומות מעניינים שמבקרים ותיירים באים לעיר כדי לראות זאת.

עמוד 150, שאלות 3-א'
תשובה: ביישוב שאני גרה בו יש גם הפרדה וגם שילוב של שילובי הקרקע, לדוגמה יש ליד הבית שלי מרכז מסחרי, ובתוכו יש גם בנייני מגורים, לא מעט, ויש מקומות שזה שדרה שלמה של בניינים ובתים, בתי ספר וגנים, ששמה אין כלל חנויות, ואם כבר קיוסקים ומכולות, ושמה אין מרכזים מסחריים או מרכזי קניות או כל דבר שגורם לשילוב של שימושי הקרקע השונים.

עמוד 150, שאלות 3-ב'
תשובה: שינויים שהתרחשו בשימושי הקרקע של היישוב שאני מתגוררת בו זה: פעם היה אצלי (ליד הבית ובאזור), גן אחד ששימש את כל האזור, עם השנים התפתחו עוד ועוד גנים, מעונים, ובתי ספר, רבים ומגוונים, גיליתי גם שפעם לא היו לי ליד הבית מרכזים מסחריים וקניונים, וכל הדברים שגורמים לבילויים. גם לאחרונה, הוקם ליד הבית שלי, ובאזור שלי, שבט צופים (למי שלא יודע זוהי פעילות חברתית, של כמה ילדים וכמה אנשים שדחו את הצבא שלהם בשנה כדי להדריך אותנו בטיולי טבע, עם עוד שבטים מאזורים שונים בעיר), ועקב התפתחות זאת זה אומר שהאזור שלי הקים פעילות חברתית חדשה, גם כרגע, האזור במהלך שיפוצים, ובעוד כמה זמן, יהיה דבר כזה שקוראים לו "מטרונית", שזה כמו רכבת, רק שנוסעת בכביש מתחת לאדמה, ותגיע למקומות שונים.

עמוד 150, שאלות 3-ג'
תשובה: לדעתי, התרחשו שינויים אלה, מסיבה ברורה מאוד, לפתח את העיר, ולגרום לכמה שיותר תושיבם לבוא לעיר, ולהראות שמטופח פה, וטוב פה, וכל מי שגר פה ניהנה מפעילויות חברתיות, ממרכזים ובילויים, ושינויים ללא הרף כדי לחדש כל פעם את התעניינותנו בעיר ובחידושיה, ובדברים המגוונים שהיא מכילה, ומראים גם את ההפרד של שימושי הקרקע השונים, כדי שלא ייוצרו ריבים ומטרדים שאינם נעימים באווירה, ולאזור וכמובן לתושבים ולתושבים שבעצם רבים.

עמוד 150, שאלות 4-א'
תשובה: ההבדלים בין אזורי המגורים (מהתמונות שבספר( הם: זה שיש שכונות עוני, ושכונות יוקרה, שבשכונות העוני רואים שהתושבים שחיים בה עניים בתנאי חיים קשים: המבנים רעועים, התשתיות אינן מספקות שירות טוב, רמת השירותים נמוכה וצפיפות המגורים גבוהה, לדוגמה: השכונה פבלה, בריו דה ז'נירו, בברזיל. שכונת יוקרה זהו אזור שגרים בו אנשים, לא בהכרח עשירים, אלא אנשים שתנאי המחייה שם ברמה גבוהה ויקרים, ושאומרים תנאי מחייה ברמה גבוהה מתכוונים ל המבנים חדשים ולעיתים עם מרפסות, התשתיות מספקות שירות טוב לתושבים, רמת השירותים גבוהה ומגוונת וצפיפות המגורים נמוכה ולעיתים גבוהה, שכונות היוקרה זה גם לפעמים וילות (בתים מעל קומה אחת וגדולים מאוד), שנמצאות במרכז עיר עם חנויות ומרכזי קניות. אנשים אלו חיים בתנאי מחייה טובים, דוגמה לשכונת יוקרה (או פשוט סתם עיר): גורדי השחקים במע"ר של הונג קונג, בית הממשל הישן במרכז המע"ר של העיר בוסטון ומרכז התרבות ברביקן בלב ה"סיטי" – המע"ר של לונדון.

עמוד 150, שאלות 4-ב'
תשובה: האזורים שבחרתי הם בעיר חיפה, באזור: קריית אליעזר והכרמל. השוואה בניהם:
קריית אליעזר כרמל
הרמה הכללית של האזור (מבוסס, בינוני, עני) קצת פחות מבינוני, אזור עם שכר נמוך,ותנאי מחייה פשוטים. קצת יותר ממבוסס, אזור עם שכר די גבוה יחסית לקריית אליעזר, תני מחייה גבוהים.
סוג הבנייה ואיכות הבנייה סוג בנייה די ישן, הבתים שם ישנים ועתיקים, ללא הרבה חידושים לאחרונה, הם מחזיקים כבר הרבה זמן ככה זה אומר שהם די איכותיים סוג הבנייה חדש מאוד, כל כמה זמן בונים בניינים חדשים באזור שם, האיכות של הבתים חדשה ומעולה כי השתמשו בתכשירים חדשים לבנייה כי הבניינים עצמם חדישים מאוד.
טיב ומגוון השירותים טיב השירותים די טוב, אך לא מאוד, יש באזור שם תנאי תברואה ומרפאות, יש מרכז מסחרי והרבה סופרים וקיוסקים, יש כמה בתי ספר יסודיים ואיזה 3 בתי ספר תיכוניים מעורבים, אפשר להגיד שמגוון השירותים די גדול. טיב השירותים מאוד טוב, יש באזור כמה וכמה מרפאות ותנאי תברואה מגוונים ורבים, יש שם מרכזי קניות כמה וכמה, חלקם עם חנויות גדולות ומוכרות, יש שם סופרים מוכרים ברמה מספקת, ויש הרבה מאוד סוגי בתי ספר, גם יסודיים וגם על יסודיים, מגוון השירותים עצום וכך גם טיב השירותים.
שטחים פתוחים, גינות ופארקים אין כל כך הרבה שטחים פתוחים, הרוב תפוס בבניינים, או חנויות, יש די הרבה גינות – בערך ליד כל בניין, וכך גם פארקים וגני שעשועים במגוון רחב מאוד, יש גם הרבה מאוד בנייה ותיקונים באזור, שנמשכים כבר די הרבה זמן ויסתיימו ב- 2011, והרבה מאוד שינויים חלים כרגע באזור על מנת לשפר אותו ואת שירותיו. בכרמל יש הרבה מאוד שטחים פתוחים שהם עצמם על ההרים ואין כ"כ הרבה גינות, יש קצת ליד חלק מהבתים ופארקים יש פה ושם לא כ"כ הרבה בכמויות, יש קצת גני שעשועים אבל לא הרבה, האזור משופץ ומתוקן עם מרכזים מסחריים וזה בהחלט אזור על רמה.
הרכב האוכלוסייה (קבוצות גיל, מוצא, חילוניים ודתיים ועוד) קבוצות הגיל הוא די זקן, ומבוגר, יש שם בעיקר אנשים קשישים וזקנים שמתגוררים שם וזה בעיקר הרכב האוכלוסייה, אין שם הרבה אנשים דתיים רובם ממוצא רוסי, הרוב שם חילוני, ויש ילדים אך לא בכמות גדולה כמו הקשישים. בכרמל, לעומת קריית אליעזר, קבוצת הגיל צעירה עד מבוגרת ואין כל כך הרבה זקנים ולדעתי זה ככה בגלל שיש פעילויות לילדים בכרמל אז יש שם באזור יותר ילדים ולכן יש יותר בתי ספר מבתי אבות באזור שם, חלק מהאזור שם הוא דתי אך רובו חילוני, המוצא שם ישראלי וחלק רוסי אך הרוב ישראלי-יהודי.
מבני הציבור מבני הציבור שיש בקריית אליעזר זה הרבה מאוד בתי אבות לפחות איזה 4 באזור, יש שם גם די הרבה בתי ספר זה אומר שזה אזור די מעורב, יש גם מרכז קליטה לעלייה, ועוד הרבה מבני ציבור מגוונים לתושבים. מבני הציבור שיש בכרמל זה; בעיקר חנויות אך יש גם די הרבה בתי ספר ומעט מאוד בתי אבות לעומת בתי הספר, יש מרכז לקליטת עלייה, יש מרכזי קניות ועוד הרבה מבני ציבור מגוונים לתושבים.


עמוד 150, שאלות 5-א'
תשובה: אילו התבקשתי לצלם תמונה ולהסביר בעזרתה את המושג "בידול מרחבי", הייתי מצלמת תמונה של אזור דתי, בגלל שדתיים הם קבוצת אנשים בעלי תכונות משותפות, כמו דת, מוצא אתני, תרבות, מצב כלכלי ואף תעסוקה, שמתגוררים באותו אזור בנבדל (בנפרד) מקבוצות אוכלוסייה אחרות- שזה מה שמאפיין את הדתיים וזה ההסבר למושג "בידול מרחבי".

עמוד 150, שאלות 5-ב'
תשובה: תיאור דמיוני של משפחה שהיגרה לארץ אחרת: יש משפחה שהיגרה בהגירה בין לאומית (הכוונה להגירה בין ארץ לארץ), עקב זה שהם הרגישו לא שייכים לאזור מבחינת דת, כי הם שומרים את מנהגי הדת היהודית ובמקום שהם התגוררו בו זה היה אזור של חילונים, והמשפחה לא הרגישה בנוח איתם ועם המנהגים שלהם והחליטה לעבור דירה ולהגר לארץ אחרת ששם שומרים דת, ותכננו לעבור לבידול מרחבי, שבו יפגשו אנשים ששומרים את דתם, שמצבם הכלכלי דומה לשלהם, יש להם את אותה תרבות, ואותה תעסוקה. לדתיים עדיף מקום שהוא נבדל מקבוצות אוכלוסייה אחרות מפני שלדתיים טוב יותר להיות נבדלים מקבוצות אוכלוסייה אחרות כדי לקיים את מנהגי דתם בלי שגורמים אחרים מהסביבה השונה תפריע להם לעבור על מנהגיהם.

עמוד 151, שאלות 6-א'
תשובה: באזורים של תעשייה עתירת ידע, מצטמצם הצורך בהפרדה בין התעשייה לבין שימושי הקרקע האחרים, מפני שלעיתים נוצר מחסור בשטחים לבנייה, והמחסור בשטחים מביא לעלייה נוספת במחיר הקרקע, נוצרים גם עומסי תנועה ומחסור במקומות חנייה. כתוצאה מכל אלה, בערים רבות בעולם מתפתחים מרכזי עסקים המשולבים יחדיו עם שימושי קרקע אחרים, כגון: מגורים, בתי ספר ועוד כל מיני סוגים, עקב מחסור בשטחים לבנייה. ועושים את צמצום הצורך בהפרדה בין התעשייה לבין שימושי קרקע אחרים דווקא באזורים של תעשייה עתירת ידע, כי באזורים אלו יש בדרך כלל מחסור בשטחים לבנייה אז מצמצמים את הצורך בהפרדה בין התעשייה לבין שימושי קרקע אחרים.

עמוד 151, שאלות 6-ב'
תשובה: ביישוב שלי אזורי התעשייה והמלאכה נמצאים בשולי העיר ולאורך נתיבי תחבורה ראשיים מחוצים לה. הקניונים ומרכזי הקניות הגדולים המוקמים באזורים אלה מושכים אליהם חלק ניכר מן המסחר העירוני, שכן נוח יותר לערוך בהם קניות. הם ממוזגים בקיץ ומחוממים בחורף, יש בהם מגוון רחב של חנויות ומוצרים המאפשרים לקונים לערוך את הקניות במקום אחד, ויש בהם מקומות חנייה רבים. אילו הדבר היה תלוי בי, הייתי משאירה את אזורי התעשייה והמלאכה במקומם מפני שאזורי תעשייה ומלאכה בדרך כלל לא נעים שיש אותם ליד הבית כי זה יוצר זיהום ויש ריח לא נעים באזור (של תעשייה), הקרבה לאזורי התעשייה והמלאכה יוצרת קרינה וזיהום ודברים שאינם בריאים לאנשים הקרובים לאזור, לכן עדיף תמיד להשאיר את אזורי התעשייה והמלאכה רחוקים מאיתנו. אם כבר עדיף לקרב אלינו את אזורי המסחר והקניות.

עמוד 151, שאלות 7-א'
תשובה: שלושה מאפיינים של אזור המע"ר: מאפיין ראשון – המע"ר הוא האזור היקר והיוקרתי ביותר בעיר, ומחירי הקרקע בו הם הגבוהים ביותר. לפיכך מצויים במע"ר משרדיהן של חברות גדולות, שהכנסותיהן גבוהות והן יכולות לעמוד בהוצאות הגבוהות של שכירה או קנייה של משרדים. גם החנויות המצויות במע"ר הן חנויות יוקרה וחנויות של רשתות גדולות. בזכות תנועת הקונים הערה במע"ר, והמחירים הגבוהים של המוצרים, מצליחים בעלי החנויות לכסות את הוצאות השכירות או הקנייה הגבוהות במקום זה. מאפיין שני – בגלל מחירי הקרקע הגבוהים, אזור המע"ר מתאפיין בצפיפות מגורים גבוהה: בבנייה תת קרקעית, של מרכזי קניות וחניונים גדולים, בבנייה לגובה של בתים רבי קומות וגורדי שחקים, שבכל אחד מהם עובדים מאות ולעיתים אף אלפי אנשים. מאפיין שלישי – בערים רבות בעולם המע"ר הופך לאזור שומם בשעות הערב והלילה, כאשר העובדים מסיימים את עבודתם. בערים אחרות, שבהן מצויים במע"ר בתי קולנוע, תיאטראות, מסעדות, בתי קפה ועוד. המרכז הופך עם ערב למרכז תרבות, בילוי ובידור.

עמוד 151, שאלות 7-ב'
תשובה: מחירי הקרקע באזור המע"ר גבוהים מפני שהמע"ר הוא אזור הקרקע היקר והיוקרתי ביותר בעיר, ולכן מחירי הקרקע בו הם הגבוהים ביותר. המע"ר אולי תופס שטח קטן משטחה של העיר, אבל חשיבותו לעיר רבה, שכן בו מתרחש עיקר הפעילות הכלכלית. מחירי הקרקע באזור המע"ר גם גבוהים מפני שהבנייה לגובה האופיינית לאזורי המע"ר, תורמת להתפתחותו באזור וגורמת גם לעליית מחירי הקרקע באזור מפני ששטח המע"ר צורך הרבה ארנונה ועוד כל מיני גברים כמו: למלא את כל האזור בחנויות, לבנות בתוך הבניין הגובה כדי לספק שירות טוב לתושבים, ליצור מרחב שנעים להסתובב בו ומקום שמאפשר לתושבים להימשך אליו ולמשוך אליו לקוחות עולה הרבה כסף, והרבה מאוד השקעה וכדי לאזן את הוצאות הסיפוק המינימאלי לתושבים צריך להביא גם הכנסות שמתבטאות ע"י מחירי הקרקע הגבוהים באזור המע"ר.

עמוד 151, שאלות 7-ג'
תשובה: לדעתי הקניונים שנפתחו במע"ר תורמים לפיתוחו מפני שהקניונים בד"כ מושכים אליהם הרבה מאוד תושבים ורובם הם לקוחות שגורמים לפיתוח של המע"ר, בכך שהאנשים רואים כמה האזור מטופח והכול ורואים כמה חנויות יש בקניונים, רואים מה יש בקניון שאין במקום אחר, וממשיכים לבוא אליו, לעיתים גם המשיכה לאזור לקוחות תלויה גם ברמת הפרסום של המקום (אם יודעים ומכירים בכלל את המקום בפרסום כמו: טלוויזיה – פרסומות, עיתון, אינטרנט ועוד כל מיני אפשרויות פרסום המביאים לאזור המע"ר כמה שיותר לקוחות) ועם רמת הפרסום המקום הולך ומתפתח ונחשב לפופולארי.

עמוד 151, שאלות 7-ד'
תשובה: הבנייה של מרכזי הקניות הגדולים מחוץ לעיר משפיעה על המע"ר בכך שהקניונים ומרכזי הקניות הגדולים המוקמים במרכזים אלה מושכים אליהם חלק ניכר מן המסחר העירוני, שכן נוח יותר לערוך בהם קניות. הם ממוזגים בקיץ ומחוממים בחורף, יש בהם מגוון רחב ל חנויות ומוצרים המאפשרים לקונים לערוך את הקניות במקום אחד, ויש בהם גם (חשוב לציין) מקומות חנייה רבים.

עמוד 151, שאלות 8-א'
תשובה: 4 דוגמאות נוספות למבני ציבור ייחודיים בירושלים – דוגמה ראשונה: הפעילות התרבותית של ירושלים מתקיימת במקומות רבים בעיר והיא מגוונת מאוד. בעיר ישנם בתי קולנוע, תיאטראות ואולמי קונצרטים ומופעים. מדי שנה בעיר מתקיימים ירידים, פסטיבלים ותהלוכות. בירושלים שוכן מוזיאון ישראל, המוזיאון החשוב בישראל ואחד מעשרת המוזיאונים הגדולים בעולם. למוזיאון זה מסונפים גם מוזיאון רוקפלר לארכיאולוגיה, בית טיכו ומרכז פאלי לאומנות. בירושלים פועל גם יד ושם, מוזיאון השואה הגדול בעולם, הממוקם במערב ירושלים לא הרחק מהר הרצל. דוגמה שנייה: מדי שנה מתקיים בעיר פסטיבל הקולנוע ירושלים שנחשב לאחד הפסטיבלים החשובים בישראל ובנוסף אירועים רבים נוספים כדוגמת יריד חוצות היוצר, פסטיבל הג'אז השנתי, שבוע הספר העברי ומדי שנתיים גם יריד הספרים הבינלאומי-ירושלים. בחודשים ספטמבר ואוקטובר מארגנת עירית ירושלים פסטיבל סתיו בעיר העתיקה, במסגרתו מוצעים לציבור סיורים ומופעים ללא תשלום. דוגמה שלישית: כדורסל: בירושלים משחקת אחת מקבוצות הכדורסל המובילות בישראל- הפועל ירושלים, אשר זכתה 4 פעמים בגביע המדינה בכדורסל, ובשנת 2004 אף זכתה בגביע יול"ב האירופי. לצד הפועל ישנן קבוצות נוספות המשחקות בליגות נמוכות יותר. בנוסף לכך בעיר קיימת תרבות כדורסל מפותחת ביותר; עשרות מגרשי הכדורסל העירוניים מלאים עד אפס מקום בימי שישי בצהריים. המגרשים המרכזיים נמצאים בגן הפעמון ובגן סאקר. מדי שנה מקיימת עיריית ירושלים בכיכר ספרא אירוע כדורסל מרכזי לנוער, הנקרא "סטרייט-בול".

עמוד 151, שאלות 8-ב'
תשובה: מבני הציבור שאצפה למצוא בעיר תיירות זה: בכל עיר מצויים מבני ציבור מסוגים שונים: מוסדות חינוך – בתי ספר, גני ילדים, ואוניברסיטאות. מוסדות בריאות – מרפאות ובתי חולים, מוסדות דת – בתי כנסת, כנסיות ומסגדים, מבני תרבות ובידור – מוזיאונים, תיאטראות ובתי קלנוע, מוסדות שלטון – משרדי ממשלה ועירייה ועוד. רבים ממבני הציבור הם מבנים מרשימים הבולטים בנוף העירוני. גם המבנים המשמשים כמרכזי תרבות ובידור מרוכזים בערים רבות באזורים מוגדרים. כאלה הם, לדוגמה, רחוב ברודווי בניו יורק, שבו מצויים תיאטראות, בתי קולנוע, מסעדות, ובתי קפה לרוב, מוזיאון וספרייה עירונית. מיקומם של מבני הציבור תלוי במידה רבה באוכלוסייה שהם משרתים. גני הילדים, בתי הספר, והמרפאות מצויים בדרך כלל באזורי המגורים, והם משרתים את האוכלוסייה המצומצמת המתגוררת באזורים אלה. לעומת זאת מוסדות השלטון, המשרתים את אוכלוסיית העיר כולה ולעיתים אף את אוכלוסיית המדינה כולה, מרוכזים במתחמים מיוחדים, לרוב במרכז העיר.

עמוד 151, שאלה 9
תשובה: ויכוח בין שני אנשים בעלי אינטרסים מנוגדים שאחד רוצה לשמור על כמה שיותר שטחים פתוחים בעיר, והשני רוצה לשנות את ייעודם ולהפוך אותם לאזורים בנויים: "אני חושב שכדי לשמור על כמה שיותר שטחים פתוחים בעיר מפני שיהיה מרחב לתושבים. אה אני חושב שכדי שתהיה בנייה בעיר כדי לספק שירותים טובים לתושבים. יד להם מספיק שירותים טובים כמו קניונים ומרכזי קניות קצת יותר רחוק מהבית, עדיף שיהיה הם מרחב. כמו שאמרת, רחוק מהבית עדיף שתהיה להם בנייה כדי שלהפך, יהיה קרוב לבי, שהדרך תחסוך להם הוצאות נסיעה, ומי שיותר קרוב לו האזורים הבנויים והמע"ר לבית, ילך לשם לעיתים קרובות יותר. אתה טועה, אני חושב שאולי זה יחסוך להם הוצאות נסיעה, אבל לא יהיה להם נוח כי כל החנייה תהיה תפוסה, ולא יהיה להם מקום לחנות, והם ירגישו לא בנוח שבאים אליהם אנשים מרחוק שהן לא מכירים, והם מסתובבים להם ליד הבית. טוב אז בוא נחליט ככה, אולי אתה צודק וכל אדם צריך את המרחב שלו ואת האזור והאנשים שהוא מכיר. טוב אולי גם אתה צודק כי תמיד זה נחמד וטוב שיש לך סופר גדול, מוכר, וזול ליד הבית עם עוד כמה חנויות ואתה יכול ללכת לקנות בהם, למרות שאין מספיק מקומות חנייה לעיתים, והכול תפוס אבל תמיד טוב שיש סופר נכון וטוב ואיכותי ליד הבית. סוף סוף הסכמנו על משהו, לעתים טוב שיש ליד הבית מרכז קניות ואזורות בנייה, ולעיתים טוב שיש מרחב ושטחים פתוחים ומרחב לכול תושב.

עמוד 151, שאלה 10
תשובה: הגורמים המשפיעים על המבנה של כל אחת מהערים (חיפה וירושלים) שיוצרים בה את מערך שימושי הקרקע המיוחד לה: שהם ערים הרריות, הכוונה שיש הבדל בין בגלל המבנה הפיזי שעליו בנויה העיר, חיפה, שהיא עיר הררית, תיבנה על מורדות ההרים, עיר שטוחה (תל אביב) תיבנה ברצף על שטח אחד. גם ירושלים היא עיר הררית, ערים מסוג זה בנויים על מורדות ההרים, כי רוב שטחה של העיר הוא הררי, ואין עוד אפשרות לבנות את שימושי הקרקע באזורים אחרים.

עמוד 162, שאלות 1-א'
תשובה: אני גרה בעיר חיפה.

עמוד 162, שאלות 1-ב'
תשובה: 2-3 שינויים שראיתי או חשתי, שהתרחשו בעיר הזאת בשנים האחרונות זה: 1. כרגע עושים בניו של רכבת, מתחת לקרקע, ששמה מטרונית. רכבת זו תיקח את התושבים למקומות שונים ותגיע גם עד לעכו, הרכבת הזו תהיה מוכנה רק בשנת 2011, והיא כרגע בתהליכי בנייה. 2. כרגע, עושים בניות לכיכר חדשה, שתכלול איתה מזרקה מפוארת, שבמזרקה זו יהיו אורות והיא גם תהיה מזרקה מאוד גדולה, וכבר עכשיו חלק מהמזרקה החל להסתיים ורואים שיש 3 זכוכיות בצורת משולש, גבוהות מאוד, ומתחת לשלוש זכוכיות אלה יש 5-6 אורות בצבע לבן צהוב שמאירות על הזכוכיות שמחזירות אור זה יוצר גוון מיוחד ואור מאוד יפה, במיוחד בלילה, וזה יהיה החלק העליון של המזרקה ויש עוד כמה וכמה דברים מיוחדים שיהיו במזרקה ובכיכר עצמה.

עמוד 162, שאלה 2
תשובה: תהליכי הגלובליזציה השפיעו על ההתפתחות של הערים בעזרת זה שפעם היו עושים הכול בידיים וכיום : אימא שלנו עושה כביסה היא מקצרת את עבודתה במקום לשטוף ביד היא מכניסה אותם למכונת כביסה ובמקום לחכות שיתייבשו מכניסה אותם למייבש כביסה, במקום ללכת ברגל מרחק רב ולעצור כל כמה זמן יש מכונית כיום שאנחנו חוסכים זמן, כאב, ועייפות. כאשר אבא שוטף כלים אז הוא פשוט שוטף אותם במים ללא סבון ומכניס אותם למדיח כלים אשר מסבן אותם ומשם למייבש כלים החוסך סבלנות וזמן עד שהכלים יתייבשו מעצמם. הגלובליזציה משפיעה על הכול, אם אנו רוצים לשאול את המורה שאלה בשיעורי בית אנו מתקשרים אליה וחוסכים את הזמן ואפשר גם להיכנס לאינטרנט שמאוד מסייע לנו בעזרה בשיעורי הבית, שיש חדשות אנו מתעדכנים במשך שעה של צפייה בטלביזיה מה קרה היום, ומהאירועים החשובים שקרו עם תמונות מהמקום, ומידע על מה שקרה- זה אמר שהגלובליזציה חוסכת זמן. וגם הגלובליזציה משפיעה גם על הכלכלה, אז מה שטוב בזה לתושבי העולם זה שבעזרת התקשורת פיתחו קשרים ועשו לנו את השוק החופשי שזה התנהלות כללית המדינה שרוב הפעולות מתבצעות מיוזמה פרטית והממשלה אינה מגבילה את זה או מתערבת בזה, בזכות השוק החופשי יכול להביא לשינוי ממש גדול שבעזרתם יוכלו ליהנות מהארגונים הבין לאומיים, לבטל את תשלומי המכס, ולהצטרף להסכמים כללים בין לאומיים. עקב נושא זה של השוק החופשי נמצאו גם חסרונות לתושבי העולם וחלק מהם זה שתושבי העולם יתחילו לשלם עבור תשלומים שפעם היו בחינם, יתחילו לשלם סכום גבוה יותר עבור עבודות ששכרן עלה, וכל השירותים יתחילו להעלות מחיר.

עמוד 162, שאלה 3
תשובה: סיכום בקצרה על מושבה שהוקמה בארץ בסוף המאה ה-19 ובמשך שנים הפכה לעיר: העיר שבחרתי היא פתח-תקווה: פתח תקווה, המכונה "אם המושבות", היא עיר במחוז המרכז, והשישית באוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמושבה בשנת 1878 והוכרזה כעיר בשנת 1937. חברה בארגון פורום ה-15. הרב עקיבא יוסף שלזינגר שעלה לארץ מהונגריה, נתקבל בכבוד גדול על ידי מנהיגי "היישוב הישן", אולם לאחר עלייתו החל לחפש דרך שונה לקיום היישוב וביסוסו. הוא דרש לצאת לעבודה ולחקלאות, ויחד עם תלמידיו באי בית מדרשו ביניהם ר' יואל משה סלומון הקים את החברה וההסתדרות: "חברת מחזירי עטרה ליושנה" (כונתה בספרו גם בשם "כולל העברים") אשר עיקרה היה כינון חברה יצרנית ודינאמית המבססת את חייה על ערכי התורה ותחיית השפה העברית. יחד עם דוד גוטמן ויהושע שטמפפר ניסה לרכוש אדמות בסביבות חברון ללא הצלחה. לאחר שגם ניסיונות לרכישת אדמות בסביבות יריחו לא צלחו, החליטו לרכוש אדמה באזור השפלה. יחד עם הרב יואל משה סלומון רכש את האדמות שעליהן נבנתה פתח תקווה, פיצלו אותן למאה חלקות ומכרו אותם ליהודים שרצו לעסוק בחקלאות. הרב שלזינגר שימש גם כרבם הראשון של המייסדים במקום. התכנון הראשוני של המושבה היה מבוסס על השיטה לפיה תוכננה בניית מושבות הצ'רקסים בגליל. שני שורות של בתים, שהיוו חומה כלפי חוץ. כאשר המשקים בפנים החומה ובמרכז בניני הציבור. אשר לחלוקת המגרשים, פה הייתה שיטתו של חיים משה סלור מקובלת. הוא חילק את הקרקע לעשרה חלקים שווים, כמספר שבטי ישראל (בלי אפרים ומנשה). כל חלק כזה חילק שוב לעשר חלקות ובסה"כ – 100 חלקות. כל המגרשים היו בעלי חזית שווה. כך נתקבלו חזיתות צרות ברוחב 5-15 מ' ומגרש מלבני ארוך. בתוך המגרש פנימה צופפו כל המבנים הדרושים למשק החקלאי: דיור, רפת, מזווה, מחסן לכלי עבודה ולול. סלור, שמעולם לא למד הנדסה או תכנון, תכנן כך את המושבה החקלאית הראשונה בארץ-ישראל. לאחר הפרעות ועקב התרחבותה של המושבה בעקבות העלייה, קיבלה פתח-תקווה מהשלטון הבריטי מעמד של מועצה מקומית ב-1921. ב-1937 קיבלה מעמד של עיר, כשלוש שנים לאחר תל אביב, ובכך הייתה ליישוב העברי השני שקיבל מעמד זה. משה סמילנסקי, נשיא התאחדות האיכרים, יצא נגד מהלך זה, שאותו ראה כמסכן את פתח-תקווה ואת כלל המושבות. ראש העירייה הראשון היה שלמה שטמפפר, בנו של מייסד המושבה. לפתח-תקווה מקום חשוב בהיסטוריה של התפתחות היישוב היהודי בא"י, בשמשה מקום מעבר לעולים, במיוחד אלה בני העלייה השנייה, שהגיעו אליה וממנה התפזרו לכל רחבי הארץ. אנשי תנועת העבודה ראו בפתח-תקווה את מרכזם, ובה נוסדו תנועות "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה". במלחמת העצמאות סבלה פתח-תקווה מהתקפותיהם של פורעים ערבים מכפר קאסם והשומרון. אחרי קום המדינה התפתחה העיר במהירות שיא, בעיקר בשל סיפוחן של שכונות שצורפו לתחום השיפוט שלה (מחנה יהודה, קריית מטלון וכפר אברהם), ובשל בניית שכונות חדשות על אדמות שצורפו לשטח העיר (כמו עמישב וקריית אלון). העיר המתפתחת במהרה הפכה עצמה לעיר תעשייה ולכרך גדול, לא אחת על חשבון השטחים הפתוחים והפרדסים ההיסטוריים, שאף האחרונים שבהם נעלמים. בשנת 1984, לאחר בחירתו לקדנציה שנייה כראש העיר, החליט ראש העיר, דב תבורי, לפתוח את קולנוע היכל בלילות שבת. הדבר הביא לעימות בין דתיים לחילוניים בפתח-תקווה ולהפגנות רבות מאוד של הציבור הדתי, בהנהגת רב העיר, הרב סלומון, נגד פתיחת הקולנוע בשבת, במשך כשנתיים.

עמוד 162, שאלות 4-א'
תשובה: דירוג של היבשות לפי מספר ערי הענק השוכנות בהן: היבשת שבה שוכנת הכי הרבה ערי ענק תהיה הראשונה בדירוג, והיבשת שבה הכי מעט הרי ענק תהיה האחרונה בדירוג: מקום ראשון אירופה, מקום שני: אסיה, מקום שלישי: אמריקה הצפונית, מקום רביעי: אמריקה הדרומית, מקום חמישי: אפריקה, ומקום אחרון שהו המקום השישי: אוסטרליה.

עמוד 162, שאלות 4-ב'
תשובה: מסקנה מהדירוג שערכתי: שאסיה, היבשת שבה ארץ ישראל נמצאת, שבארץ זאת אנו מתגוררים, היא המקום השני בדירוג של היבשות לפי מספר של ערי הענק השוכנות בהן.

עמוד 162, שאלה 5
תשובה: הקשיים שעומדים לפני עיר שמספר תושביה גדל במהירות (לענות לפי מגורים, מקורות פרנסה, איכות הסביבה, תחבורה) הם: קודם כל שיש צפיפות אוכלוסין ויש כבר יותר תושיבם ממה שהיה קודם זה דבר ראשון, דבר שני עקב זה שגדל מספר התושבים במהירות מקורות הפרנסה הולכים וקטנים וכך אחוזי האבטלה הולכים וגודלים, התחבורה גדלה וכך זיהום האוויר באיכות הסביבה גדל וזה יותר ויותר מזיק לעיר ולאזור, החניות מצטמצמות כי יש יותר תושבים כעת וצריך להתחשב בכולם, ועקב זה שהעיר מתפתחת, מספר תושביה גדלים, יש פחות מורות פרנסה ויותר אחוזי אבטלה ותחבורה רבה מזיק מאוד לאיכות הסביבה שזה הנושא שנרתם כל העולם כדי למנוע אותו, וככל שיש יותר ויותר תושבים הבעיה הזו שכל העולם נרתם לטפל הולכת ומחמירה באזור הספציפי הזה.

עמוד 162, שאלות 6-א'
תשובה: דירוג של 4 הריכוזים העירוניים בעולם לפי התחזית לשנת 2015, העיר שלא תהיה בין 4 הראשונות בעולם היא: סאול (בקוראה הדרומית), איסטנבול (בטורקיה), פריז (בצרפת), ומוסקבה (ברוסיה). העיר שתהיה בין 4 הראשונות בעולם היא :טוקיו (ביפן), מקסיקו סיטי (במקסיקו), ני יורק (בארצות הברית), וסאו פאולו (בברזיל).

עמוד 162, שאלות 6-ב'
תשובה: לפי הטבלה בסוף הספר, מיון של כל המדינות בטבלה ד42 למדינות מפותחות, תת מפותחות, ופחות מפותחות: טוקיו (ביפן) היא מדינה מפותחת, מקסיקו סיטי במקסיקו היא מדינה מפותחת, ני יורק (בארצות הברית) היא מדינה מפותחת, סאו פאולו (בברזיל) היא מדינה פחות מפותחת, מומבי (בהודו) היא מדינה פחות מפותחת, דלהי (בהודו) היא מדינה פחות מפותחת, שנגהי (בסין) היא מדינה מפותחת, כלכתה (בהודו) היא מדינה פחות מפותחת, ג'קרטה (באינדונזיה) היא מדינה פחות מפותחת, בואנוס איירס (בארגנטינה) היא מדינה מפותחת, דקה (בבנגלדש) היא מדינה פחות מפותחת, לוס אנג'לס (בארצות הברית) היא מדינה מפותחת, קרצ'י (בפקיסטאן) היא מדינה פחות מפותחת, ריו דה ז'נירו (בברזיל) היא מדינה פחות מפותחת, אוסאקה קובה (ביפן) היא מדינה מפותחת, קהיר (במצרים) היא מדינה פחות מפותחת, לגוס (בניגריה) היא מדינה תת מפותחת, בייג'ינג (בסין) היא מדינה מפותחת, מניגה (פיליפינים), היא מדינה פחות מפותחת, סאול (בקוראה הדרומית) היא מדינה,פחות מפותחת, איסטנבול (בטורקיה) היא מדינה פחות מפותחת, פריז (בצרפת) היא מדינה מפותחת, ומוסקבה (ברוסיה) היא מדינה מפותחת.

עמוד 162, שאלה 7
תשובה: היתרונות והחסרונות של החיים במרכז העיר: מהפכת העיור יצרה בערים תהליכי שינוי שחשיבותם רבה ביותר: חל גידול עצום במספר הערים ובמספר תושבי הערים, וצומחות ערי ענק; מתרחב שטחן על הערים, וצומחות פרוורים ומטרופולינים. מהפכת המידע ותהליכי הגלובליזציה מאיצים את תהליכי השינוי האלה ויוצרים סוג חדש של ערים – ערי עולם (ערים גלובליות). צמיחתן של ערים שמתגוררים בהן מיליוני תושבים היא אחת התוצאות הבולטות של מהפכת העיור. כיום, בתחילת המאה ה-21, יש בעולם מאות ערים שמספר תושביהן עולה על מיליון. בניהן למעלה מ-20 ערים שאוכלוסייתן עולה על 10 מיליון והן מכונות ערי ענק. היתרונות והחסרונות של החיים בפרוור של העיר: כלי התחבורה החדשים, במיוחד הרכבת והחשמלית, שפותחו מאז המאה ה-19, אפשרו לתושבי העיר לעבור להתגורר בשוליה, בדירות מרווחות יותר וזולות יותר, ולהמשיך לעבוד במרכז העיר. כך החל אחד מהתהליכים הבולטים ביותר שהתרחשו במרחב העירוני במאה ה-20 – תהליך הפרוור. הפרוורים הוקמו כדי לשמש מקומות מגורים עבור תושבי העיר, לא היו בהם מקומות תעסוקה, ותושביהם המשיכו לעבוד בעיר הגדולה. תהליך הפרוור גרם להתרחבות שטחן של הערים. תחילה הוקמו הפרוורים לאורך נתיבי הרכבת וסביב תחנת הרכבת. כאשר הומצאה המכונית ונסללו ברחבי העיר מקומות של כישים, הואץ תהליך הפרוור והוקמו פרוורים גם בשטחים שבין נתיבי הרכבת. ככל שגדל מספר המכוניות והתרחב השימוש בהן, כן התרחב שטחה של העיר ונוספו לה עוד ועוד פרוורים.

עמוד 162, שאלות 8-א'
תשובה: שמות היישובים השייכים לטבעת הפנימית, לטבעת התיכונה ולטבעת החיצונית בטבעות שסביב העיר המרכזית: הטבעת הפנימית – הרצלייה, רמת השרון, בני ברק, גבעתיים, רמת גן, קריית אונו, ל"ש, אור יהודה, אזור חולון, בת ים, גליל ים, וכפר שמריהו. טבעת תיכונה – רעננה, הוד השרון, פתח תקווה, גבעת שמואל, גני תקווה, טבעון, יהוד, בית דגן, ראשון לציון, ל"ש, לוד, רמלה, באר יעקוב, נס ציונה, רחובות, רמת עקרון מ"א עמק לוד. טבעת חיצונה – כל שאר המפה.

עמוד 162, שאלות 8-ב'
תשובה: הנתונים שצריך לבדוק כדי להכריע אם לצרף יישוב מסוים לתחומי המטרופולין הם: המטרופולין מורכבת ממספר רב של ישובים עירוניים ויישובים כפריים, ולכל יישוב יש מוסדות שלטון נפרדים. בין היישובים שבתחומי המטרופולין מתקיימים קשרים בתחומים שונים – עבודה, מסחר, חינוך, בריאות ותרבות – ותושביהם מתייחסים אל המרחב המטרופוליני כולו כאילו היה עיר אחת גדולה. החשוב בין הערים הללו הוא היוממות (נסיעה יום יומית מיישוב אחד ליישוב אחר לצורכי עבודה. היוממות אופיינית לאזורים מטרופוליניים) אל העיר המרכזית.

עמוד 163, שאלות 9-א'
תשובה: הערים הגדולות המצויות בו כבר כיום הן: בוסטון, ניו ג'רזי, וושינגטון, וחלק מניו יורק - בצפון מזרח ארצות הברית. טוקיו, אוסקה, נגויה, יוקוהמה - בטוקיאדו ביפן.

עמוד 163, שאלות 9-ב'
תשובה: הערים העשויות להתווסף אליו בהמשך (בעתיד) אם הוא ימשיך להתרחב הן: ניו המפשייר, וירג'יניה ווירג'יניה המעורבת, פנסילבניה, ורמונט ושאר חלק של ניו יורק. אם המגלופוליס ימשיך להתרחב עוד ועוד בעתיד, בצפון מזרח ארצות הברית, ויתקדם אף לכיוון קנדה ! הערים העשויות להתווסף אליו בעתיד בטוקיאדו ביפן: הונשרו ושיקוקו. ובעתיד אם המגלופוליס ימשיך להתרחב עוד ועוד, ייתכן שיצא מגבולותיו של יפן!

עמוד 163, שאלה 10
תשובה: רוב ערי העולם נמצאות במדינות המפותחות וההסבר לכך הוא: שבכל עיר עולם יש אנשים עניים מאוד לעומת תושבים אחרים המצויים בערי העולם שהם ברמת חיים טובה מאוד מהטובות בעולם. בקבוצה של התושבים בעלי רמת החיים הגבוהה מצויים אנשים בעלי השכלה אקדמית, שמשכורתם גבוהה. רבים מהם עובדים מומחים או אנשי עסקים – חלקם עובדים של החברות הרב לאומיות והם חיים בעיר באופן קבוע, וחלקם מן התושבים המצויים בעיר הם אזרחי מדינות זרות הבאים לעיר לפרקי זמן מוגדרים. אלה מהווים אומנם אחוז לא גדול מכלל תושבי העיר, אך השפעתם על חיי העיר היא גדולה. המאפיינים של עיר העולם, המאופיינת בגורדי שחקים, מערכות תקשורת מתקדמות כמו: מחשוב, טלפון, רדיו, טלוויזיה ותקשורת לוויינים. ועוד הרבה דברים המאפיינים את עיר העולם המצויים בדרך כלל במדינות מפותחות, כי במדינות תת מפותחת או פחות מפותחות לא ימצאו הדברים הללו.

עמוד 163, שאלות 11-א'
תשובה: חמש מאפיינים מרכזיים של ערי העולם: מאפיין ראשון – יש בעיר העולם הון, מוצרים, אנשים ורעיונות בלא התחשבות בגבולות בין המדינות. מאפיין שני – ערי העולם משמשות מרכזים בין לאומיים. בערים אלה מתרכזים הנהלות על חברות רב לאומיות, ארגונים כלכליים בין לאומיים, הבורסות החשובות בעולם, משרדי הבנקים הגדולים ומרכזי התקשורת הגדולים. מאפיין שלישי – ערי העולם מקושרות לשאר העולם בזמן אמת, ומערכות התקשורת שלהן הן מתקדמות ומשוכללות וכוללות מערכות של מיחשוב, טלפון, רדיו, טלוויזיה ותקשורת לוויינים. מאפיין רביעי – בעיר העולם יש גורדי שחקים, ולעיתים כדי לבנות את גורי השחקים החדישים יש להרוס מבנים ישנים המצויים במע"ר, אך בערים רבות אי אפשר להרוס מבנים אלה, שכן ערכם ההיסטורי והאדריכלי רב. לכן מקיימים בהם מרכזי עסקים חדשים, סמוך למע"ר הישן. מאפיין חמישי (ואחרון) – ערי העולם מתאפיינות בפער גדול במיוחד הנוצר בין שתי קבוצות אוכלוסייה: לצד תושבים שרמת חייהן היא מהגבוהות בעולם, מצויים תושבים עניים מאוד. בקבוצה של התושבים בעלי רמת החיים הגבוהה מצויים אנשים בעלי השכלה אקדמית, שמשכורתם גבוהה. רבים מהם עובדים מומחים או אנשי עסקים – חלקם עובדים של החברות הרב לאומיות והם חיים בעיר באופן קבוע, וחלקם מן התושבים המצויים בעיר הם אזרחי מדינות זרות הבאים לעיר לפרקי זמן מוגדרים.

עמוד 163, שאלות 11-ב'
תשובה: דוגמאות למאפיינים שבחרתי מסעיף א' עפ"י העיר ניו יורק: מאפיין ראשון - ניו יורק ידועה בעולם כולו בזכות הארכיטקטורה המודרנית שלה, חיי התרבות העשירים, הבורסה המפורסמת, החנויות הרבות, האופנות האחרונות ועוד. מאפיין שני - ניו יורק, שהיא המרכז לפעילות הכלכלית של ארצות הברית, היא גם המרכז הפיננסי והמנהלי החשוב ביותר בעולם. בעיר מרוכזות ההנהלות הראשיות של החברות הכלכליות החשובות בעולם – רבות מהן חברות אמריקניות. בעיר פועלים מוסדות פיננסיים רבים כדוגמת בנקים, חברות ביטוח, חברות השקעה וכן נותני שירותים אחרים כדוגמת עורכי דין, רואי חשבון, חברות פרסום ועוד. אחת המוסדות הפיננסיים החשובים בניו יורק הוא הבורסה שלו, שהיא החשובה בבורסות העולם והשפעתה על הבורסות האחרות עצומה .מאפיין שלישי - ניו יורק היא גם מרכז של תקשורת אלקטרונית, ודרומית למנהטן נבנה מרכז תקשורת גדולה המכונה "טלפורט" (כלומר, נמל תקשורת), ובו מכשור מתוחכם ליצירת קשר עם העולם כולו. הדבר מאפשר להנהלות של החברות הרב-לאומיות הפועלות בעיר לשלוט על הנעשה במפעלים ובמשרדים שלהן ברחבי העולם, וכן לבורסה להיות מחוברת לשאר בורסות העולם. בניו יורק נמצאות גם רשתות הטלוויזיה הגדולות במדינה, המערכות של העיתונים החשובים וסוכנויות הידיעות המרכזיות. מאפיין רביעי - ניו יורק נחשבת לאחד המרכזים החשובים והמובילים בעולם מבחינת תרבות ומדע. יש בה מגוון מוסדות תרבות כדוגמת מוזיאונים, תיאטראות, תזמורות ולהקות מחול, והיצע עשיר של אירועים ומופעי בידור. הצלחה על במת העיר נחשבת להצלחה בין-לאומית. כמו כן פועלים בה מוסדות אקדמיים רבים – למעלה מ- 40 אוניברסיטאות ומכללות – ולידם מכוני מחקר חשובים. כן פועלות בה הוצאות ספרים גדולות וחשובות. וכל זה בגורדי השחקים. מאפיין חמישי - בדומה לערי עולם אחרות, יש בניו יורק פערים גדולים בין עשירים לעניים. פערים אלה ניכרים היטב במרחב העירוני – יש בניו יורק אזורי יוקרה ובהם בניינים מפוארים, ויש בה שכונות עוני ומצוקה. בשכונות העוני מתגוררים בעיקר אנשים ממוצא אפריקני ופורטוריקני, והעוני בשכונות אלה מלווה באלימה ובפשע.

עמוד 163, שאלה 12
תשובה: חקר מקרה העוסק בעיר סינגפור ותהליכי השינוי המתוארים בפרק זה המתרחשים בעיר שבחרתי(סינגפור): סינגפור היא מדינה השוכנת באי סינגפור, הנמצא בדרום-מזרח אסיה, בין מלסיה לאינדונזיה. העיר סינגפור תופסת שטח גדול של האי ומרבית תושבי האי חיים בעיר זאת. למעשה, המדינה כולה היא עיר אחת וזוהי עיר-מדינה. עד לפני כמה עשרות שנים בלבד הייתה סינגפור מושבה בריטית נידחת, וכיום היא אחת הערים המודרניות והמפותחות בעולם. סינגפור נהנית מכלכלה משגשגת ומשמשת כמרכז מסחרי ועסקי בין-לאומי חשוב. היא גם ידועה בסדר ובניקיון ובביטחון האישי השוררים ברחובותיה. בתחילת המאה ה- 19 (1819) חיפשה חברה בריטית מסחרית גדולה מקום מתאים להקמת נמל מסחרי. אנשיה הגיעו לסינגפור ומצאו שם אי טרופי חם ולח, מכוסה ביער משווני, ובו רק כמה מאות תושבים מלאים החיים בכפרים קטנים. רוב התושבים התפרנסו מדיג, וחלק מהם התפרנסו משוד ימי. שפכו של נהר סינגפור,המוגן על ידי איים, נראה לאנשי החברה כמקום מתאים להקמת נמל מסחרי, שדרכו יוכלו לעבור סחורות מאסיה לאירופה ומאירופה לאסיה. עם הקמת הנמל הפך האי סינגפור למושבה בריטית המשרתת את צורכי המסחר של האימפריה הבריטית, והעיר סינגפור הלכה והתפתחה לעיר קולוניאלית. הנמל, שהיה מקור ההכנסה העיקרי של העיר, משך אליו מהגרים ממדינות אסיה השכנות שחיפשו מקום עבודה. רחובות סינגפור היו עמוסים ושררו בהם אי סדר ולכלוך. סוחרים זעירים מכרו את סחורותיהם בשווקים צבעוניים, מלחים רבים מילאו את הרחובות, וגנבות ופשע היו תופעות שכיחות בעיר. כזאת הייתה סינגפור עד שקיבלה את עצמאותה בשנת 1965. אחת הדוגמאות להתערבות השלטון בחיי הפרט ולהגבלת חופש הבחירה היא התכנית להגבלת הילודה: כשגדלה אוכלוסיית סינגפור במהירות , והתעורר החשש שלא תימצא עבודה לכל התושבים, שהשירותים לא יספיקו לכולם, ושסינגפור לא תוכל להתקדם ולהגיע לשגשוג כלכלי – יזמה הממשלה תכנית להגבלת הילודה. התכנית כללה הסברה וחקיקה לעידוד הקמת משפחות קטנות. כוחו של השלטון הריכוזי אפשר לו גם להרוס מבנים, לפנות תושבים ממקומם ולהעבירם למקומות אחרים כאשר היה צורך בכך. כן הונהגו בסינגפור חוקים מחמירים למניעת פשיעה ולשמירה על ניקיון העיר, וכל מי שעובר עליהם צפוי לעונשים כבדים. זאת ועוד – סינגפור היא המדינה היחידה בעולם שקבעה כי מכירת מסטיק איננה חוקית. את כל החוקים והאיסורים הללו, תושבי סינגפור הממושמעים מקבלים על עצמם. הם אף מציינים בגאווה שעירם היא הנקייה שבערי העולם וכי מקרי הפשע הקיימים בה מועטים. לשגשוגה של סינגפור תרמה גם העובדה שהעיר היא גם המדינה, ועל כן תקציב המדינה הוא למעשה התקציב של העיר. כתוצאה מכל אלה הפכה סינגפור לאחת הערים המודרניות והמפותחות בעולם. נמל סינגפור תופס מקום נכבד בהתפתחותה הכלכלית של העיר. מיקומה של סינגפור – בצומת של נתיבי שיט המחברים בין האוקיינוס ההודי, ים סין הדרומי והאוקיינוס השקט – הקנה לנמל יתרון ניכר. תושבי העיר הפכו אותו לנמל מודרני מן החשובים בעולם – נמל שבו עוגנות כיום בכל עת מאות ספינות והוא מחובר בקווי שיט ליותר מ- 600 נמלים בעולם. התעשייה בסינגפור עברה גם היא שינוי ניכר. בעבר הייתה תעשייה זו מצומצמת ועתירת עבודה, שהעסיקה עובדים לא מקצועיים רבים, וכיום היא תעשייה מודרנית ועתירת ידע, בעיקר של מוצרי אלקטרוניקה. התעשייה בסינגפור התפתחה מאוד בזכות העובדה שהממשלה הצליחה למשוך חברות גדולות, רב-לאומיות, לפעול בתחומה. צמיחת השכונות החדשות מחוץ למרכז העיר הגבירה את תנועת היוממים. כך נוצר צורך בפיתוח מערכת תחבורה מקיפה, שתאפשר תנועה שוטפת למרכז העיר ובתוכו. בסינגפור התרחש תהליך של ארגון אזורי המגורים מחדש, והוא נחשב לאחת מהצלחותיה הגדולות ביותר של ממשלתה.

עמוד 163, שאלות 13-א'
תשובה: נימוקים לטענה שלערי העולם בכוח והשפעה גדולים יותר מאלה שיש למדינות שבהן הערים האלה שוכנות: בערי העולם יש הכול, תחבורה מסודרת, מרכז מסחרי ועסקי בין-לאומי ותעשייה מתקדמת, ללא משכנות עוני (כמה שפחות מאשר המקומות האחרים במדינה), העיר המפותחת משאר הערים באותה מדינה, ועוד הרבה דברים המאפיינים עיר עולם. בעיר העולם כמובן יש גם תקשורת מאוד משוכללת המסייעת לה לתקשר עם מדינות אחרות בזמן אמת, תושבים שרמת חייהם גדולה ואף מן הגבוהות במדינה המצויים בעיר העולם. מרכזים בין לאומיים שאין בשאר המקומות במדינה נמצאים בעיר העולם, ועד הרבה דברים המאפיינים אותה ומבדילים אתה משאר הערים בעולם, מסכמים, שעיר העולם הנמצאת במדינה מסוימת שולטת בה כי בה נמצאים לעיתים קרובות כל מוסדות הממשלה, ארגונים בין לאומיים, והמאפיינים המוזכרים בשאלה. זה מסביר שעיר עולם שולטת במדינה שבה היא נמצאת.

עמוד 163, שאלות 13-ב'
תשובה: התחומים שבהם יכולים להתבטא הכוח וההשפעה של ערי העולם זה בפעולות שלה עם מדינות אחרות שיש בין המדינות גבולות, בהחלטות שלה ושל מייסדיה, באופנה ובביגוד, בתקשורת החדשנית, במוצרים החדשים שממציאים, המוזיקה ששומעים, תקשורת בין לאומית, האביזרים החדשים היוצאים מן החנויות בד"כ יגיעו מערי העולם, הדברים החדשים מגיעים בכללי מעיר העולם.

עמוד 163, שאלות 13-ג'
תשובה: תופעת ערי העולם, לדעתי, אכן תורמת לרווחתו ולשלומו של העולם כי היא מקשרת בין מדינות באופן בין לאומי, היא ממציאה דברים חדשים למדינה ובד"כ היא זו שקובעת את ההחלטות במדינה, האופנה, הביגוד, ההנעלה, המוזיקה ובד"כ מה ש"הולך" במדינה. זה רק מועיל למדינה, לעיר העולם ובכלל לתקשורת שלה אם שאר המדינות ששוכנות באזורה וגם כאלו שלא.

עמוד 180, שאלה 1
תשובה:
כלי התחבורה התשתית הנחוצה השתמשתי או לא השתמשתי בכלי התחבורה העיר שבה השתמשתי בכלי התחבורה
רכבת, משאיות, מכוניות מכל הסוגים, אוטובוסים, מוניות קטנות, מוניות גדולות, אופנועים, אופניים, מטוסים, הליקופטרים, אווירון, אוניות, סירות, ועוד הרבה כלי התחבורה המשמשים את בני האדם ביומיום. תשתיות הכוללות הרחבת כבישים קיימים, סלילת כבישים חדשים, בניית מחלפים וגשרים, כבישים תת קרקעיים וכבישים עיליים ועוד כול מיני סוגי של תשתיות על מנת לנסות לשפר את הבעיה של צפיפות התחבורה העירונית. אני לא נוהגת, אבל בד"כ התושבים שמשתמשים בסוגי כלי התחבורה הם : רכבת, משאיות, מכוניות מכל הסוגים, אוטובוסים, מוניות קטנות, מוניות גדולות, אופנועים, ואופניים – זה על תחבורה גלגלית. אך יש גם תחבורה מסילתית, תחבורה ימית, תחבורה אווירית, תחבורה פרטית ואף תחבורה ציבורית. העיר שבה בד"כ יש הרבה תנועה בכבישים עקב התחבורה העמוסה הם: תל אביב, חיפה, ירושלים, כבישי איילון, כביש שש (בתשלום), והכבישים המרכזיים המאפשרים לעבור מעיר לעיר, ובד"כ בעיר עצמה.


עמוד 180, שאלה 2
תשובה:
תחבורה פרטית תחבורה ציבורית
יתרונות מנקודת מבטו של הכלל אין עומס בכלי הרכב, ניתן לנסוע איך, מתי, כמה ולאן שירצו, לא יצטרכו לחכו בתחנה, אלא מתי שירצו יוכלו לנסוע, לא יעצרו בכל מיני תחנות כדי לאסוף אנשים אחרים, יוכלו לעצור ולרדת בדרך בזמן שהמכונית מחכה להם, אחראיים על עצמם ולנסיעתם. חופש הנסיעה בכל מובן המילה. מסיעים מספר רב של נוסעים בו זמנית, וזה מכונה "מערכת הסעה המונית", תחבורה זו משרתת אנשים שאינם יכולים לנהוג או שאין ברשותם רכב פרטי כמו – ילדים, קשישים, נכים, מעוטי יכולת וכדומה.
מנקודת מבטו של הפרט החופש שכלי התחבורה מעניק למשתמש לנסוע לאן שהוא רוצה, לנסוע ממקום למקום, בכל זמן ודרך שיבחר. הפרט לא צריך לשלם דלק בנסיעה אלא משלם סכום סמלי תמורת הנסיעה, ללא תשלומי שלק או פגיעה של כלי התחבורה, הוא גם מחליט באיזה תחנה לרדת.
חסרונות מנקודת מבטו של הכלל אי אפשר להכניס בד"כ לכלי התחבורה מספר המוני של אנשים, יש הגבלה במספר האנשים שאפשר להכניס למכונית. עוצרים בדרך בכל מיני מקומות וזה מעקב את ההגעה למקום הספציפי שאתה רוצה, לעיתים התשלום בנסיעה יקר ועדיף כבר מכונית פרטית, לעיתים גם כלי התחבורה הציבורי מאחר בשעותיו ומגיע אחרי שהייה ואחרי זמן שחיכו התושבים, ואף לעיתים הוא בכלל לא מגיע וגם לפעמים חלק מכלי התחבורה הציבוריים לא עובדים בשבת כשאר אתה רוצה לנסוע לטיול, ולמי שיש רכב פרטי יכול לנצל את רכבו ולנסוע מתי שהוא רוצה.
מנקודת מבטו של הפרט צריך לשלם על דלק למכונית, ואם יש פגיעה כלשהי בעל המכונית הוא זה שצריך לתקנה, לדאוג לזה שכלי התחבורה נקי ותקין לנסיעה, ועבור זה יצטרך ללכת למוסך, לתקנו, ועבור זה גם לשלם. כלי התחבורה הציבוריים לא מספקים את החופש למשתמש לנסוע לכל מקום שהוא רוצה, באיזה שעה שהוא רוצה, באיזה דרך שהוא רוצה, וחופש בכללי לנסיעה, אלא הוא מגביל את האדם בשעות מסודרות של כלי תחבורה לפי זמנם, לפי היעדים שלהם, ולפי דרכם הבלעדית.


עמוד 180, שאלות 3-א'
תשובה: הפתרונות המוצעים לבעיות התחבורה ולמצוקת החנייה במרכזי הערים הם: הרחבת תשתית התחבורה – בערים רבות משקיעים משאבים מרובים בסלילת כבישים חדשים, הרחבת כבישים קיימים ובבניית מחלפים וגשרים, כבישים תת קרקעיים וכבישים עיליים. הרחבת התשתית כוללת גם הקמת כבישים עוקפים, המאפשרים לתנועה הבין עירונית לא להיכנס לתוך העיר (כביש 6), ולתנועה בתוך העיר הם מאפשרים לעקוף את האזורים המרכזיים שלה. הרחבת תשתית התחבורה עולה כסף רב והיא אינה פשוטה, שכן מרבית השטח של העיר בנוי או תפוס ע"י שימושי קרקע אחרים. הוספת הכבישים גם מצמצמת את השטחים הפתוחים, שהם חיוניים לחיי העיר. עוד פתרון: ניצול יעיל יותר של מערכת התחבורה – ניצול נבון יותר של התשתיות הקיימת ע"י שליטה בזרימת התנועה הוא דרך נוספת להתמודדות עם בעיות התחבורה. ניתן לנסות ולשלוט בזרימת התנועה בדרכים שונות, כגון הפיכת כבישים מסוימים לחד סטריים, או הקמת מרכזי בקרה המקבלים מידע עדכני אודות מצב התנועה בכבישים. מרכזים כאלה מאפשרים להתאים את פעילות הרמזורים לזרימת התנועה, וכן להעביר לנהגים מידע ולכוון אותם לנסיעה בדרכים חלופיות. פתרון נוסף: עידוד השימוש בתחבורה הציבורית – שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית, המסוגלת להסיע אנשים רבים בעת ובעונה אחת. מקטין את מספר המכוניות הנעות בכבישים, ומצמצם את הצורך במקומות חניה. תחבורה ציבורית נוחה, מהירה וזולה, מעודדת את השימוש בה. לפיכך כדי לעודד את הציבור להשתמש בתחבורה הציבורית, נוקטים פעולות שונות: מפתחים או משפרים את התחבורה המסילתית, מקצים לתחבורה הציבורית נתיבים נפרדים, המאפשרים לכלי הרכב הציבוריים נסיעה מהירה יותר, מגבירים את תדירות הנסיעה של התחבורה הציבורית, ומוסיפים מסלולי נסיעה חדשים. פתרון נוסף: הגבלות על כניסה של כלי רכב למרכזי הערים – בערים שונות מגבילים את הכניסה למרכז העיר במכוניות פרטיות, אם באופן קבוע ואם במועדים מסוימים. גביית תשלום עבור הכניסה לעיר, וקביעת תעריפי חנייה גבוהים, יכולים אף הם להתריע נהגים מלהיכנס למרכז העיר ברכבם הפרטי, ולעוד אותם להשתמש בתחבורה הציבורית. כדי להקל על התושבים הנכנסים לעיר, מוקמים בכניסות אל הערים חניונים מיוחדים, המאפשרים לתושבים להחנות את רכבם ולהיכנס למרכז העיר בתחבורה הציבורית. פתרון נוסף: עידוד השימוש באופניים – יתרונם של האופנים הוא בכך שהם אינם תופסים מקום נרחב, לא בנתיב הנסיעה ולא בנתיב החניה, והם גם אינם מזהמים את הסביבה. כדי לעודד את השימוש באופניים סוללים בערים רבות נתיבים נפרדים, המיועדים רק לרוכבי אופניים, ומוקמים עבורם מתקני חנייה מיוחדים. עם זאת, השימוש באופניים אינו יכול לתת פתרון כולל לבעיות התחבורה בעיר, מפני שכלי תחבורה זה אינו מתאים לכל מזג אוויר ולכל מרחק, וגם לא לכל סוגי התושבים.

עמוד 180, שאלות 3-ב'
תשובה: אני הייתי ממליצה לאסור כניסה של כלי רכב פרטיים לעיר, אך בתדירות מסוימת ובהבנה. הכוונה, להגביל באופן מסוים את כלי התחבורה הפרטיים בכניסתם לעיר אך בזמן שבו יש הרבה כלי תחבורה, והכביש מלא. כמו כביש איילון בבוקר בשעות הנסיעה לעבודה, ובצהריים בשעות החזרה מן העבודה, כדי להסביר לנוסעים שכאשר הם הולכים לעבודה, שישתמשו בכלי תחבורה ציבוריים מאשר בלי רכבם הפרטי.

עמוד 180, שאלות 3-ג'
תשובה: היתרונות לעבודה מהבית הם: שיש לך בבית כל מה שאתה צריך בלי צורך ללכת למקום כלשהו כדי לקבל את צרכיך, בבית זהו מקומך הטבעי והבלעדי שבו אתה אמור להרגיש בנוח כי זו סביבת ביתך הרגילה, בביתך נוח לך, ואתה רגיל אליו. אך החסרונות בעבודה מן הבית: לפעמים אתה צריך לצאת לשאוף אוויר ולהכיר את העולם מבחוץ (שזה בדרך כלל קורה שהולכים לעבודה), לפעמים עדיף לא להכניס עבודה לבית כי זה יוצר סכסוכים ומריבות עם בני הבית.

עמוד 180, שאלות 4-א'
תשובה: פרסום לעידוד הנסיעה באופניים בעיר: יתרונם של האופנים הוא בכך שהם אינם תופסים מקום נרחב, לא בנתיב הנסיעה ולא בנתיב החניה, והם גם אינם מזהמים את הסביבה. כדי לעודד את השימוש באופניים סוללים בערים רבות נתיבים נפרדים, המיועדים רק לרוכבי אופניים, ומוקמים עבורם מתקני חנייה מיוחדים. עם זאת, השימוש באופניים אינו יכול לתת פתרון כולל לבעיות התחבורה בעיר, מפני שכלי תחבורה זה אינו מתאים לכל מזג אוויר ולכל מרחק, וגם לא לכל סוגי התושבים.

עמוד 180, שאלות 4-ב'
תשובה: הקשיים העומדים לפני המתכננים בבואם להקצות שביל אופניים לרוכבים בעיר: צריך לקצר את הכביש למכוניות בעיר, צריך ליצור בצד הדרך כביש מיוחד המיועד רק לאופניים ובשביל זה צריך להצר את הכביד, וצריך להביא מספיק אנשים המוכנים לנסוע באופניים כדי לא לעשות לשווא את הכביש המיוחד לאופניים, ולהקשות עוד יותר על מכוניות שנמצאות על הכביש, צריך להביא גם הוכחות שבאמת אנשים יתחילו לנסוע באופניים ולהראות שווה להצר את הכביש במיוחד בשביל אופניים ולא בשביל איש אחד המוכן להפוך לנוסע אופניים.

עמוד 180, שאלה 5
תשובה: מידע על התפתחות התחבורה בארץ ממקורות שונים ומגוונים: למערכת התחבורה ולתקשורת תפקיד חשוב במכלול התהליכים החברתיים והכלכליים. מערכת התחבורה של ישראל התפתחה מאוד מאז קום המדינה, אך קצב הפיתוח שלה אינו מצליח לספק את הצרכים הגדלים במהירות של התושבים. מערכת התחבורה מורכבת משלושה מרכיבים: תשתיות נייחות – כבישים, מסילות ברזל, נמלי תעופה וים. תשתיות ניידות- רכבות, מטוסים, מכוניות ואוניות. מערכת חוקים ותקנות – תמרורים, חוקי תנועה ועוד. המערכת זקוקה לרמות ניידות ונגישות גבוהות על מנת לתפקד בצורה יעילה. התחבורה בישראל התפתחה ע"פ מספר גורמי יסוד אשר קבעו את ממדיה ואופייה:
1. שטחה הפיזי הקטן יחסית של ישראל.
2. גודל האוכלוסייה וריכוזה.
3. המבנה הפיזי המאופיין ברצועות אורכיות: מישור חוף, שפלה, הר, בקעה – קושי להעביר תשתיות תחבורה יבשתיות באופן רציף.
4. מיקום גיאופוליטי במזרח התיכון: קשר תחבורתי דל עם מצריים וירדן בלבד. עם סוריה ולבנון אין קשרי תחבורה.
5. מיקום הריכוז של הפעילות הכלכלית במרכז הארץ, בעיקר במישור החוף.
ענף התחבורה והתקשורת הנם בעלי חשיבות עליונה למשק הישראלי, בעיקר בגלל הצורך בקשרים בינלאומיים. ענף התחבורה נחשב לעתיר הון, הן בתשתיות והן באמצעי הפעלה. לכן, קיים פיגור מתמיד בפיתוח התשתיות התחבורתיות במשק, בשל היקף המשאבים הרב הנדרש כדי לענות על הביקוש וכן בשל סדרי עדיפויות תקציביות של ממשלות ישראל. בשנים האחרונות גבר הצורך בתכנון, וההשקעות בענף התחבורה גדלו.

עמוד 181, שאלות 6-א'
תשובה: המפגעים הסביבתיים העיקריים הקיימים בעיר, מול כל מפגע בטבלה) מצוין לפחות אחד מדרכי ההתמודדות עם המפגע:
המפגע דרך ההתמודדות
רמת הפסולת בעיר גבוהה, ורמת הניקיון בבעיה אחד הנושאים החשובים ביותר בכל עיר ועיר הוא השמירה על רמת הניקיון נאותה. כדי לפנות את הפסולת העירונית על סוגיה השונים, נוקטת העיריות שתי גישות עיקריות: הרחקת הפסולת אל מחוץ העיר, צמצום כמות הפסולת ונטרול ההשפעה המזיקה שלה. הגישה הראשונה הייתה טובה כל עוד הערים היו קטנות וכמויות הפסולת המעטות שנוצרו בהן התפזרו בלי לגרום נזק. אך כיום, כשהערים רבות וגדולות, והן מייצרות פסולת בכמות גדולה מאוד, חשוב למצוא דרכים לצמצם את כמות הפסולת.
הדלק של המכוניות המזיק מאוד לסביבה אפשר להתקין במכוניות החדשות מכשירים המנטרלים חלק מהרעלים הפלטים מן המפלט (האגזוז). אפשר גם להשתמש בדלק נטול – עופרת, המייצר פחות מזהמים מדלק רגיל, ולפתח כלי רכב המונעים על ידי אמצעים המזהמים פחות את הסביבה – גז או חשמל.
המזהמים של מפעלי התעשייה הנפלטים מהם ניתן להקים ברחבי העיר מערכת בקרה ותחנות ניטור. בתחנות אלה מודדים את כמות המזהמים הנפלטים לאוויר ממפעלי התעשייה, מתחנות הכוח ומכלי הרכב. כאשר מגלים שרמת הזיהום עולה על המותר, מעבירים הוראה למפעלים לעבור לשימוש בדלק דל גופרית. מחירו של הדלק הזה הוא אמנם גבוה יותר, אך כמות המזהמים שהוא מייצר קטנה יותר.
חוסר הידע של התושבים למצב יש פתרונות שמקטינים, אמנם, את רמת המזהמים, אך היא עדיין נשארת גבוהה, במיוחד במרכזי המטרופולינים. בערים רבות, בעיקר במדינות מפותחות, ננקטים אמצעים להקטנת הנזקים הנגרמים לציבור: מקובל ליידע את התושבים בנוגע למצב איכות האוויר ולהמליץ לפניהם על דרכים למניעת היחשפות למזהמים. ילדים, קשישים, ואנשים הסובלים ממחלות נשימה, נקראים להימנע מלצאת לרחובות במצב כזה של זיהום אוויר.


עמוד 181, שאלות 6-ב'
תשובה: מהמפגעים הסביבתיים שציינתי בולט ביישוב שאני מתגוררת בו זה: חוסר הידע של התושבים במצב, הדלק של המכוניות שמאוד מזיק לסביבה והפתרון להשתמש גם קצת יותר בהסעה ציבורית לא מודע כל כך לתושבים באזור שלי כי יש הרבה מאוד מכוניות ואני בטוחה שבערים גדולות כמו תל אביב וירושלים במיוחד, יש חוסר הבנה בשימוש בהסעה ציבורית. וכך ג רמת הפסולת גבוהה מאוד ביישוב שאני מתגוררת בו ואת זה צריך במיוחד להזכיר לתושבים כדי שיבינו שצריך קצת לצמצם בכמות הפסולת הציבורית, ולא ללכלך את הסביבה יותר ממה שצריך.

עמוד 181, שאלות 6-ג'
תשובה: פעילות שנעשתה לשיפור איכות הסביבה ביישוב שלי זה שמי שממחזר הרבה מאוד בקבוקים, סוללות ועוד כל מיני ואוסף כמות גדולה של ממוחזרים, מקבל תעודה וגביע המציין שהוא המצטיין ביישוב ובשכונה, באסיפת חומרים למחזור, וסייע לאיכות הסביבה.

עמוד 181, שאלות 7-א'
תשובה: הפסולת שמייצרת משפחה עירונית במדינה מפותחת גבוהה בהרבה מן הפסולת במייצרת משפחה עירונית במדינה פחות מפותחת או תת מפותחת בגלל: במדינה מפותחת, יש יותר תקציבים, יותר דברים מתקדמים מאשר במדינה פחות מפותחת או תת מפותחת, וכך גם רמת החיים במדינה מפותחת גבוהה בהרבה מזו של מדינה תת מפותחת או פחות מפותחת, ודבר זה יוצר תוצאה שכך גם הפסולת של מדינה מפותחת גבוהה בהרבה מהפסולת של מדינה פחות מפותחת או תת מפותחת, כתוצאה מכך שבמדינה מפותחת יש דברים מתקדמים יותר, גלובליזציה גבוהה יותר ועוד הרבה דברים שהם יותר ממה שיש למדינות פחות מפותחות או תת מפותחות וכך גם הפסולת של המדינות המפותחות גדול מזה של המדינות הפחות מפותחות או התת מפותחות.

עמוד 181, שאלות 7-ב'
תשובה: מצב איכות הסביבה במדינות המפותחות בכל זאת טוב מזה של המדינות הפחות מפותחות או התת מפותחות מפני שאמנם רמת הפסולת במדינות מפותחות גדולה בהרבה מרמת הפסולת של מדינות תת מפותחות או פחות מפותחת, אך גם רמת הידיעה, רמת ההבנה, רמת הפרסום במדינות המפותחות גבוהה מרמתם של המדינות הפחות מפותחות או התת מפותחות, וכך נוצר מצב, שהמדינות המפותחות יותר מודעות למצב מאשר המדינות הפחות מפותחות או התת מפותחות. כתוצאה מכך שהמדינות המפותחות מודעות למצב אז המחזור בהם טוב יותר, רמת הניקיון ומנקי הרחוב גבוהים יותר, ההבנה והידיעה טובה יותר, הפרסום במדינה והניסיון למניעת זיהום האוויר גם הוא גדול יותר מאשר המדינות הפחות מפותחות או התת מפותחות.

עמוד 181, שאלות 8-א'
תשובה: שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות יכול לעזור להתמודד עם בעיות איכות הסביבה, כי אם הרשויות משדרות פרסומות המוסרות שאיכות הסביבה בצרה, ורמת הניקיון לא טובה, ושאין מים, וכך הרשויות גם מנסות לתלות מודעות גדולות ושלטי חוצות על איכות הסביבה, גורם לתושבים הרואים טלוויזיה וכך גם את הפרסומות שיכולות להיות גם במחשב, בעיתון, בפליירים ובשלטי חוצות יכולים להבין שיש בעיה באיכות הסביבה ועושים כל כך הרבה מאמצים כדי לסייע לכך אז יבינו שזה באמת חמור וצריך לעזור יחד עם כולם ולעשות משהו בנדון.

עמוד 181, שאלות 8-ב'
תשובה: כל אחד יכול לעזור לאיכות הסביבה אם ידע על כך, כלומר אם הרשויות יפרסמו באינטרנט, בפליירים, בטלוויזיה, בשלטי חוצות, ועוד כל מיני דרכי תקשורת, האדם יוכל להבין שאיכות הסביבה בבעיה וכתוצאה מכך יוכל: להתחיל למחזר בקבוקים וסוללות, לשלם קצת יותר על מנת להשתמש בחומרים הפחות מזיקים לסביבה כמו בשקיות שטובות לאיכות הסביבה, הוא יכול להתחיל למעט קצת את כמות הפסולת שלו ולהתחיל גם לחסוך במים. דומה מהרשויות: יש פרסומת שאומרת שאם כל אחד מאיתנו יתקלח שתי דקות פחות, יהיה ניתן לחסוך כ-40 ליטר. ולדעתי פרסומת זאת אכן עוזרת ואומרת שכן, יש בעיה של מים, וכן צריך לעשות משהו בנדון, וכן היא נותנת דוגמה מה ניתן לעשות.

עמוד 181, שאלות 8-ג'
תשובה: מפגע ביישובי שלדעתי החוק ואכיפתו יועילו להתמודדות איתו: "כל עוד ישתלם לנהג הישראלי לנהוג ברכבים המזהמים יותר מתוך הרשימה לעיל, אין לצפות לגידול ניכר באחוז הנהגים שיעברו לרכבים המזהמים פחות, רק מתוך מוסריות ומשמעת עצמית גבוהה. באמצעות סידרה של החלטות ניתן להקטין את המוטיבציה להמשיך להשתמש ברכבים מזהמים:
העברת חוק האוסר על הסכמי ליסינג למגזר הפרטי הכולל תגמול של דלק חינם. מדובר במגזר המונה 300,000 כלי רכב. לאחרונה עלה לסדר היום הציבורי נושא המיסוי לרכבי הליסינג. ההטבה מעודדת נסיעות בזבזניות, גורמת לנהגים ברכבים אלה להימנע כלל משיקול כדאיות הנסיעה ברכבם הפרטי לעומת חלופות אחרות." חוק נוסף: " טיפול במקומות חניה: לא להקים חניוני ענק נוספים בשטח הערים הגדולות – הם מעודדים הכנסת כמות גדולה יותר של רכבים נוספים במהלך היום.
אכיפה נמרצת של נושא החניה – אי חידוש רישיון רכב לעברייני חניה במרכזי הערים. התסכול מאי מציאת מקום חניה יעזור להורדת החשק בשימוש ברכבים פרטיים. בנוסף הנהגת פדיון חנייה לעובדים וכן ביטול הכרה במס על חנייה".

עמוד 181, שאלות 10-א'
תשובה: רשימה מעודכנת של בעיות סביבה המצויות ביישוב שלי: פקקי תנועה- יותר מדי אנשים, מבלים חלק ניכר משגרת יומם בתנועה מזדחלת בכבישים. שכיחות הפקקים הולכת ועולה. אם בעבר היו שעות העומס, שעתיים בבוקר וזמן דומה אחה"צ, הרי שהיום פרט אולי לשעות ספורות במהלך היום, כבישים ראשיים רבים ברחבי הארץ פקוקים. כדי להשתכנע שאזורכם אינו הקורבן היחיד לתופעה, אתם מוזמנים להקשיב לסקירות עומסי התנועה של גלגל"צ. המצב מתסכל, גורם לאיחורים, בזבוז זמן ופוגע ברמת החיים. נוצר מצב אבסורדי בו עם השנים, ביצועי הרכבים משתפרים והם מסוגלים לנוע בבטיחות במהירויות גבוהות, אולם ההזדמנות לנוע במהירויות אלה בכבישים פוחת. הרס שטחים פתוחים – ריבוי כבישים בין עירוניים ועיבויים (הרחבת המסלולים בהם) מביא לפגיעה בכמות השטחים הפתוחים המצומצמת ממילא, חלק מהכבישים נסללים בדרך הפוצעת את הנוף (חציבה, יציקה, יישור שטח) ובאופן כללי פוגעת בנוף ובטבע. המשמעות היא צמצום האזורים שאנחנו האזרחים יכולים לבלות בהם וליהנות מהם כדי וזאת כדי לנפוש קצת מהסביבה העירונית בה אנו מנהלים את רוב חיינו. פגיעה בבעלי החיים- כשאר בתי הגידול נמצאים בסמוך לתוואי הכביש. חיות רבות מתות כתוצאה מדריסה ומן העובדה שהכביש חוצץ את אזורי המחיה שלהם. הכביש המחולק בחלוקה לא טבעית, פוגע ביכולתם של בעלי החיים, לאתר מקורות מזון, ולהתרבות.

עמוד 181, שאלות 10-ב'
תשובה: הבעיה הראשונה שבה יש לטפל זה: פקקי התנועה. הבעיה השנייה שבה יש לטפל זה: הרס שטחים פתוחים. הבעיה השלישית שבה יש לטפל: פגיעה בבעלי החיים.

עמוד 181, שאלות 10-ג'
תשובה: הצעות ראשונות לפתרונות לדרכי הטיפול בבעיות לאור היקף נזקי התחבורה, צריך להיות אדיש במיוחד כדי להשלים עם המצב ולהסכים לחיות עם מפגע מסוכן לבריאות הציבור. מודעות לחומרת העובדות וההכרה כי הנושא צריך לתפוס מקום גבוה יותר בסדר היום הציבורי, הוא שלב ראשון ומשמעותי בצעדים לשיפור המצב. נכון כי לא ניתן ולא כדאי לעצור את הקדמה, אולם ניתן לנקוט במספר צעדים לשינוי המצב.
ואלה הפעולות העיקריות אותן יש לנקוט:
- צמצום משמעותי בשימוש ברכבים פרטיים בפרט ורכבים ממונעים במנוע שריפה באופן כללי.
- מתן אלטרנטיבה ידידותית יותר לסביבה לצורכי הניידות האנושית – תחבורה ציבורית אינטנסיבית: אוטובוסים, רכבות, רכבות קלות ורכבת תחתית במטרופולין (גוש דן, ירושלים וחיפה)
- צמצום הניידות ע"י תכנון ערים טוב יותר ומתן שירותים רב יותר באמצעות רשת האינטרנט, שינוי דפוסים ונורמות – מעבר לחיים קהילתיים.
- מעבר לרכבים לא מזהמים – מכוניות ממונעות חשמל ורכבים היברידיים.את הפעולות ניתן לחלק לפי הגורמים, עליהם מוטל ביצועם. הגורמים הנם:
הפרט- כל אחד מאתנו האזרחים – בהחלטות יומיומיות.
הרשויות- מקבלי החלטות שלהם הסמכות לחוקק חוקים, להפנות תקציבים ולאכוף את החוקים הקיימים.
המגזר העסקי – חברות מסחריות שאת מוצריהם אנו קונים ואת שרותיהם אנו צורכים וגם להם נגיעה בעניין זה. פתרונות נוספים: אופניים- אינו מזהם. אינו דורש כבישים רחבים כלי חביב שקט וזוכה בתואר הבחירה הטובה ביותר למלחמה בנזקי התחבורה. הליכה ברגל- ההולכים ברגל אינם מזהמים יותר מרוכבי האופניים, אך הם זכו בסגנות רק משום שרוכבי אופניים נקטו צעד אקטיבי בקניית אופניים ולכן יש להניח שהם מבצעים יותר אחוזים מההתניידות שלהם בכלי זה.תחבורה ציבורית למיניה (אוטובוס, מונית שרות, רכבת, רכבת תחתית לכשתהיה)- הרכב שאתם נוסעים בו אולי מזהם ותופס מקום בכביש אבל מדובר ברכב שמסיע המונים ולכן חוסך זיהום ועומס של עשרות ואולי מאות כלי רכב. מכוניות חשמליות, היברידיות ומונעות גז-כמובן בהנחה שהללו ישווקו במחירים נוחים למגזר הפרטי ותפותח התשתית הנדרשת- בחירה בהם תפחית את זיהום האוויר- הנזק המשמעותי ביותר. רכבים פרטיים -הבוחרים באופציה זו הם לב ליבו של הקונצנזוס ולב הבעיה- אבל חכו יש גרועים מכם רכבי ליסינג- הנוסעים ברכבים אלה ובמיוחד ללא הגבלת קילומטראז'- לא דופקים חשבון- גם למכולת השכונתית יעדיפו לנסוע באוטו, וייסעו לכל יעד ללא התחשבות במרחק ביחס לחשיבות הנסיעה- כי הרי הדלק לא על חשבונם.
עמוד 181 שאלה 10 ד': הצעות לשיתוף הציבור בשיפור מצב הסביבה: הצעה ראשונה, להציע לתושבים - ישראל בשביל האופניים - ארגון המקדם את השימוש באופניים ומהווה כתובת מידע לרוכבים בישראל – מקדם הכנסתם של שבילי אופניים לאזורים עירוניים וכן בעזרת מפגשי רוכבים מקדם פעילויות סביבתיות בנושאים שונים בשטח הפתוח. הצעה נוספת - אדם טבע ודין – ארגון בעל פעילות ענפה בנושאים אקולוגיים שממקד את פעילותו בנוסף להסברה, בשימוש במערכת החוק והמשפט להשגת מטרותיו בכלל זה יוזמות חקיקה, עתירות וייצוג וייעוץ משפטי. בנושא התחבורה יזמה העמותה את חוק אוויר נקי לטיפול מקיף בנושא זיהום האוויר בישראל על גורמיו השונים. ועוד הרבה דרכים לשכנע את התושבים ולהסביר להם את המצב, כך גם דרך פרסום: אינטרנט, פליירים, טלוויזיה, שלטי חוצות, פרסומות חוץ, עיתון ועוד...