אנציקלופדיה

| | | | | |

אינדקס ערכים

נושאים קשורים

תמונות

יהונתן גפן

יהונתן גפן. משורר, פזמונאי, עיתונאי, סופר, מחזאי, סאטיריקן, פרְפורמֶר ומתרגם שירה, סיפורת ומחזות. נולד במושב נהלל ב-22 לפברואר 1947 להורים חקלאים, ישראל ואביבה גפן. שם משפחתה המקורי של אימו היה דיין, והיא היתה אחותו של הרמטכ"ל לשעבר, משה דיין.

בשנת 1965 התגייס לצה"ל והתחיל לשרת בחטיבת הצנחנים תחת פיקודו של מתן וילנאי, שם הגיע לדרגת קצין אך מעט לאחר סיום הקורס עבר לשרת כקמ"ן (קצין מבחן) בגדוד ברק בחטיבת גולני וסיים את השירות הצבאי בדרגת סגן. בגיל 19 כתב את הספר "שירים שענת אוהבת במיוחד" לאחותו ענת שהייתה אז בת ארבע, לאחר מותה של אמו מנטילת מנת יתר של כדורים. יהונתן מאמין כי היתה זו התאבדות וכתב על כך בספרו "אמא יקרה".

לאחר ששוחרר מהצבא ב-1969 החל לפרסם משיריו בעידודו ובעצתו של המשורר האהוב עליו, נתן אלתרמן. בשנת 1970 בהיותו בן 23 טס ללונדון, אנגליה למטרת לימודים. שם קיבל את הידיעה המרה על התאבדותה של אחותו, נורית. את אשתו הראשונה, נורית מקובר, הכיר דרך הזמר והיוצר שלום חנוך שהיה ידיד משותף של השניים, יהונתן היה אז חבר בחבורת "לול" ביחד עם חנוך. לאחר זמן קצר הם נישאו בטקס די צנוע שהשתתפו בו מחשובי המדינה באותה תקופה. שנה לאחר מכן נולדה בתם המשותפת, שירה, אשר יהונתן כתב לה ובהשראתה מאוחר יותר את השיר; "שיר לשירה". פחות משלוש שנים לאחר לידת הבת שירה, נולד להם בן והוחלט לקרוא לו אביב על שמה של אמו המנוחה של יהונתן, אביבה. בשנות השמונים עברה המשפחה להתגורר במושב בית יצחק ליד נתניה.

בשנת 1972 החל לכתוב טור שבועי במוסף 'סופשבוע' של עיתון 'מעריב' אשר ממשיך להתפרסם עד ימינו (אוגוסט 2007) גם באתר nrg השייך לעיתון 'מעריב'. ספרו "הצד הרביעי של המטבע" הוא לקט מהמאמרים והרשימות שפורסמו על ידו בטור זה. בזמן מלחמת יום הכיפורים כתב ופרסם במוסף הקבוע שלו ב'מעריב' את השיר "אתם זוכרים את השירים" והזמר והיוצר חנן יובל שקרא והתרשם מהשיר הלחין אותו בדרכו להופעה בפני חיילים בסיני. בהשפעת המאורעות במלחמה כתב גפן גם את השירים "מקום לדאגה" ו"הנסיך הקטן (מפלוגה ב')".

שימש ככתב חוץ בעיתון 'מעריב' בלונדון (ב-1991 כשנה וחצי), ניו יורק (ב-1994) ובוסטון. על קורותיו בניו-יורק והמלצות על מקומות בעיר כתב בספרו "רחוק מהעץ" (רשימות מניו יורק). את השיר "יהונתן סע הביתה" כתב על התקופה בה חי בלונדון ועל הגעגועים לישראל למרות שגם לא חסך בשירים אחרים בביקורת על הנעשה בארץ, על סלידתו מהמיליטריזם וכו'. גפן כתב ביחד עם אורי דן, ישעיהו בן פורת, חזי כרמלי, איתן הבר, אלי תבור ואלי לנדאו, את הספר 'המחדל' אודות המחדל במלחמת יום הכיפורים, בה לקח חלק כחייל בחטיבה 55. בספר ישנה ביקורת קשה על המחדלים, על קרבות במלחמה, על החיילים שנהרגו, הפצועים ואובדן הציוד הרב בה. הספר שפורסם בשנת 1973, שנה לאחר המלחמה, עורר סערה רבה בקרב הציבור הישראלי.

היצירה המזוהה ביותר עם יהונתן גפן היא "הכבש השישה עשר" אשר מוכרת ואהובה על ילדים רבים ואף על מבוגרים גם כשלושים שנה אחרי צאת הספר לראשונה ב-1978. השירים באלבום הולחנו על ידי יצחק קלפטר, דיוויד ברוזה, עדה נסטוביץ, שפי ישי ובעיקר יוני רכטר (שגם היה אמון על הניהול והעיבוד המוזיקלי) ובהפקתו של דודו אלהרר. המבצעים באלבום הם; דייוויד ברוזה, יהודית רביץ, יוני רכטר, גידי גוב, ויהונתן גפן עצמו שמדקלם-שר בקולו בשירים; "איך שיר נולד" ו"אתמול רבתי עם גיורא", "רעמים וברקים" ועוד. הספר נכתב והוקדש לילדיו שירה ואביב. החבורה אף הופיעה בהצגות על פי הספר והאלבום אך בהצלחה מינימלית. בשנת 2006 יצאה ההצגה בגרסא חדשה ומצליחה.

גפן לקח חלק בעשרה מופעי סאטירה ובידור, לערך, שבהם הוקראו שירים שתרגם, מערכונים שלו ושירים משותפים עם אמנים אורחים. ב-1974 העלה את מופע הבידור "זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל" ביחד עם דני ליטני שעיבד, הלחין, שר וניגן על גיטרה ומפוחית, דני פאר וישראל בורוכוב. באפריל 1974 השתתפו בהקלטת המופע ב'צוותא' גם שלום חנוך ואריאל זילבר שלקחו חלק בשירה ומתי כספי שתופף על תופים, קונגו וניגן בחליל.

מופע זה רץ כ-300 פעמים ויצא בשני תקליטים,"זה הכל בינתיים" שבתוכו כלולים תרגומים של גפן לשיריו של בוב דילן "אבק ברוח" ו"בלוז לנערת הקאנטרי הצפונית", שירים של יהונתן עם לחניו ושירתו של ליטני; "דוד ויהונתן", "הם מסתירים את אלוהים", "גמרתי להכין את כל השיעורים", קטעי ההקראה של גפן ל"מיהו יהודי" ו"לגמור" על פי לני ברוס, בליווי של דני ליטני בחלק מהשירים, "כל מיני צרות", "זה הכל בינתיים" ו"שיר מספר 1", פרודייה על השיר הזוכה של שלמה ארצי בפסטיבל הזמר. בין היצירות שנכללו בתקליט השני; "בינתיים זה הכל"; "הבלדה על אורי גלר", "אופליה (הקטנה)", וקטעי הקראה כמו; "גן של שושנים", "שיר מולדת", "מוזיאון השעווה" ועוד. בתחילת שנת 1976 יצא אלבום ההופעה - "מכתבים למערכת" בהשתתפות יהונתן גפן, מיקי גבריאלוב, חיים רומנו ודני פאר שהיה על פי הופעה בשם זה. האלבום היה מעין המשך ל"בינתיים זה הכל". החומר באלבום כולל מערכונים ושירים כגון; 'מראת פלאים' - תרגום לשיר של ליאון ראסל, 'שיר היורה' (על השולף מהמערב), מיקי גבריאלוב מבצע את השיר "אבא סיפור" ועוד.

המופע הבא היה "שיחות סלון" ב-1977 ובשבילו הקים את 'להקה טובה' שאליה צירף את יעל לוי, יצחק קלפטר בשירה ובנגינה על גיטרה, דני פאר בקלידים, ישראל בורכוב בקולות ובגיטרה בס ודון הרווי על התופים. במופע זה הושמעו השירים בלחניו של קלפטר; "עד עולם אחכה" ו"לוקח את הזמן" שנכנס מאוחר יותר לתקליט שדרים בעיבודו של מתי כספי. האלבום הופק על ידי דני סנדרסון ושם לראשונה הופיע השיר הידוע "יהיה טוב" שהולחן על ידי דיוויד ברוזה. בשיר "יהיה טוב" במקור, נכתב המשפט; "ממשלה של גנרלים מחלקת את הנוף, זה שלהם, זה לא שלנו", אך דיוויד ברוזה חשב שלא נכון לקחת עמדה פוליטית חד צדדית בשיר ולכן שונו המילים ל- "..ממשלה של גנרלים מחלקת את הנוף, לשלהם ולשלנו, מתי נראה את הסוף".

בשנת 1978 על הבמות מופע בשם "אדם וחבל" שכתב גפן. הפעם הוא לא לקח חלק במופע. מיקי גבריאלוב וסמדר וימזר שרו את השירים ודובי גל וטוביה צפיר הציגו את המערכונים. השיר 'זה היה סיפור של חורף' הושמע שם. האלבום הפך לתקליט. ב-1979 יצא האלבום בשם "המעיל" בעקבות הופעה באותה שנה בשם "קוראים לזה אושר". העיבוד והניהול המוסיקלי במופע היה של עדי רנרט ויואל לרנר ואסתר שמיר שרו. השירים שנכללו באלבום; "הרומנים האלה", "מחר אזיל דמעה", "תחנת רכבת", "שלמה המלך", "שיר אהבה" ו"לכו תגנבו". בשירים "המעיל", "דיפרסיה אהובתי", "נטשה" ו"היא הייתה גבוהה" השתתף בדקלום סולו. חברו להקלטות שלמה יידוב, חיים רומנו ושמוליק בוגדנוב על הגיטרות, מיקי שביב, אלון נדל ויוסי מנחם בגיטרות בס, אלון הלל, מאיר ישראל ואיקי לוי על התופים ובשירה שם טוב לוי, מזי כהן ודפנה ארמוני. בסוף 1980 העלו דיוויד ברוזה ויהונתן גפן את המופע "דוד ויהונתן". במופע זה הופיעו שניהם בלבד. יהונתן קרא קטעי הומור וסאטירה ודיוויד ברוזה ניגן בגיטרה. המופע הוקלט ב'צוותא' באפריל 1975 ושנה אחרי יצא באלבום. בין השירים שהופיעו במופע זה; "יכול להיות שזה נגמר", "הילדה הכי יפה בכפר" (בתרגומו של יהונתן על פי המילים של דה גונגורס ולחן של פאקו איבנז), "סניוריטה", "שיר שיכורים".

ב-1981 יצא גפן במופע באווירת בלוזית-ג'אזית, בליווי פטר ורטהיימר בסקסופון, נגנים נוספים והרקדנית סיגי סלע. בפרוץ מלחמת לבנון הראשונה ב-1982 החלו יהונתן גפן (בשירות המילואים), יהודה עדר ודיוויד ברוזה להופיע בפני חיילי צה"ל בלבנון. במיוחד להופעות אלו כתב את השירים; "רומבה ד"ש חם הביתה" ו"רומבה רמב"ם" שהקדיש לפצועי המלחמה ולאחר מכן קיבל את השם; "אתן לה כל מה שתיקח". בהשפעת ההופעות בלבנון דיוויד ברוזה הקליט את האלבום "האישה שאיתי" בתרגום של יהונתן גפן מספרדית בחלק מן השירים.

יותר מעשור לאחר מלחמת יום הכיפורים, עמוק בתוך מלחמת לבנון השנייה, בשנת 1984 יצא במופע מחאה נגד המלחמה. האלבום נקרא "הווי ובידור" ביחד עם שלמה גרוניך שהלחין את שירי המופע שיצא מאוחר יותר באלבום עם שירים וקטעי קישור כמו; "שיר אהבה לחוזרת", "אוי ארצי", "עגל הזהב", "60 שניות על הקשר בין מלחמת יש ברירה לחרא", "אתם עוברים כל גבול", "מילים שאסור להגיד לחייל".

ב-1985 שב לשתף פעולה עם דני ליטני במופע קאמבק בשם "זה הכל בין שניים". המופע רץ רק כ-15 פעמים וכלל את השיר "האיש שבקיר" שנאסר להשמעה ברדיו בשל החשש מפגיעה במנחם בגין שעליו נכתב השיר. בשנת 1986 שיתף פעולה עם היוצר והזמר אלון אולארצ'יק על הבס ועל הגיטרה, רמי לוין ניגן על הקלידים במופע "על הפנים". המופע לא יצא באלבום אך הוקלט ב"קול ישראל".

ב-1989 עלה על הבמה במופע מוסיקלי סאטירי בשם "טוב נבוט בעד ארצנו" (בפראפרזה על "טוב למות בעד ארצנו"), גיורא קנט ניגן בגיטרה, עידן סחובולצקי בקלידים וגני תמיר שרה. המופע "פלסף" יצא בשנת 1993. יהונתן הופיע בו כמעט ללא ליווי מוזיקלי. בשנת 2004 שב לבמה אחרי שהות בארה"ב עם מופע חדש בשם; "רק דגים מתים שוחים עם הזרם", איתו הופיעה הזמרת דין דין אביב ולאחר שיצאה לחופשת לידה החליפה אותה אורלי פרל. שימש ככתב חוץ בעיתון 'מעריב' בלונדון (ב-1991 כשנה וחצי), ניו יורק (ב-1994) ובוסטון. כתיבתו בעלת פן אישי ואינטימי, לעתים הומוריסטית ולעתים עצובה ואף משלבת את שני האלמנטים יחד. את הדברים הבאים אמר יהונתן גפן על כתיבתו; "בכתיבה שלי אני משתדל לתפוס דקויות של אמת, לא לפוצץ מילים, לא לעשות שרירים, אלא לכתוב בשפה פשוטה מאוד, בצורה הישירה ביותר שאפשר". "אני לעולם לא כותב דווקא לילדים. לעולם אינני חושב: עכשיו אני הולך למצוא חן בעיני ילד."

יהונתן גפן נישא בשנית לאווה חדד. הם התגוררו ביחד בניו יורק ונולדה להם בת, נטשה גפן. אחרי כמה שנים התגרשו. לבתו, נטשה כתב והקדיש את הספר "שירים לנטשה" עם איורים-תמונות צבעוניות שלה שעוצבו על ידי ניר הוד. יהונתן גפן הוא סבא לשני נכדים. נכדו הראשון, לב, נולד בתחילת 2006 לבתו שירה ובעלה, הסופר אתגר קרת. נכדו השני, דילן, נולד לבנו, אביב ולאשתו, שני פרידן ביולי 2007. שיריו וסיפוריו לילדים ולמבוגרים נלמדים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים.

בשנת 1983 ספרו "ילד הכרובית" זכה בפרס 'ברנשטיין'. מתרגומיו; הספר "אור בעליית הגג" מאת של סילברסטיין, המחזה "המיזנטרופ" של מולייר, "טירונות" של המחזאי ניל סיימון. כתב גם מחזות מקוריים כמו "נומה עמק", "קשר אירי", "קפריסין", "פטרה" ועוד.

תרגם שירים כמו "גלוית שנה טובה משוש המתאבדת" (תרגום לשיר של טום ווייט Christmas card from a" "hooker in minneapolis; 'גשם כבד עומד ליפול' (תרגום לשיר של בוב דילן) שהופיע בתקליט "בינתיים זה הכל" ב-1974; "האישה שאיתי" (תרגום לשיר la mujer que yo quiero של חואן מנואל סרט במקור בספרדית) ; "סיגליות" (תרגום די חופשי לשיר של הזמרת והמלחינה הספרדיה ססיליה "un ramito de violetas") ; בין שיריו הרבים; "מקום לדאגה", "הנסיך הקטן", "הילדה הכי יפה בגן", "קר שם בחוץ", "איך שיר נולד", "ארץ מולדת", "הבלדה על חדווה ושלומיק", "גן סגור", "הילד הכי קטן בכיתה", "ככה את רצית אותי", "יכול להיות שזה נגמר", "לוקח את הזמן", "כשאת בוכה את לא יפה", "מי מפחד מגברת לוין", "עד עולם אחכה", "שיר לשירה", "צ'רלי וחצי", "סתיו מסוכן", "זה היה סיפור של חורף" ועוד רבים וטובים.

רשימת ספריו:

ספרי שירה - "מקום לדאגה", "כמה מילים", "פחות אבל כואב", "התפרדויות", חתולשלאפאחד", "בעיקר שירי אהבה", "רוק בבית הסוהר", "שירים 85-90", "אתם זוכרים את השירים". פרוזה - "שיני חלב", "כורסת השיש", "בקשר לשושנים", "יונתן הקטן", "אישה יקרה", "חומר טוב" ו"רומן אמריקאי".

ספרי ילדים - "שירים שענת אוהבת במיוחד", "הכבש השישה עשר", "הדרקון הלא נכון", "הכוכבים הם הילדים של הירח", "שירים שיהונתן אוהב במיוחד", "שירים לנטאשה", "אלרגיה", "יום שענת אוהבת במיוחד", "ילד הכרובית" ו"סיפורים שענת אוהבת במיוחד".

ספרי מאמרים - "הצד השני של המטבע", "רחוק מהעץ"(רשימות מניו יורק), "כל יום שישי", "עלייתו ונפילתו של ה-y" ו"קטעים". ספרי הופעות - "על הקרשים", "על הקרשים - סיבוב שני".