|
|
|||||
|
|
||||
 |
|
 |
| לאינדקס ערכים... | |||||||||
|
נושאים קשורים הורדוס תמונות
| אוגוסטוס. הקיסר הרומאי הראשון. נולד ב-23 בספטמבר ב-63 לפני הספירה ונפטר ב-14 לספירה. נולד בשם גָיוּס אוֹקְטָבְיוּס. שלט ברומא ארבעים שנה. התואר 'אוגוסטוס' אשר פירושו, "הנעלה", "הנשגב", הוענק לו מאוחר יותר בחייו בידי הסנאט הרומאי ב-27 לפנה"ס. התואר אומץ על ידי כל הקיסרים ששלטו אחריו. בני העיר אף העלו אותו לדרגת אֵל כאות תודה על פועלו למען רומא ולמען תושביה. אוגוסטוס המיר את הרפובליקה הרומאית בשלטון מונרכי ובמשך שנים ממושכות שמר על יציבות ושלום בממלכה. בשנת 43 לפנה"ס דודו, שליט רומא, יוליוס קיסר נרצח ובצוואתו, אוקטביוס, המוזכר בשמו הנודע אוקטביאנוס, צויין כיורשו. הוא התמנה למפקד הצבא והצי למשך עשר שנים ונבחר כל שנה מחדש לתפקיד הקונסול. למרות שהיה חבר במפלגה הרפובליקנית הצטרף למארק אנטוניוס, זכה לפופולריות רבה ובניגוד לרצון הסנאט הוא הצליח עוד באותה שנה לזכות בשלטון באופן רשמי. הוא נכנס להסכם עם לפידוס ואנטוניוס ובו הוסכם שבמשך חמש שנים הם ישלטו בענייני רומא. על פי ההסכם שנקרא הטריומוויראט ("שלטון שלושה אנשים") השני, הוחלט שהשלטון באימפריה הרומית יחולק בינהם. לפידוס קיבל את השליטה בספרד, אנטוניוס בגאלה ואוגוסטוס באפריקה, סיציליה וסרדיניה. המהלך הראשון שהוחלט על ידי הטריומוויראט היה להמשיך לנקוט באמצעים נגד רוצחי יוליוס קיסר שבמפלגת הסנאט בהנהגתם של ברוטוס וקסיוס. מפלה מוחצת ספגו ברוטוס וקסיוס בקרב פיליפי ב-42 לפנה"ס, כשגורלה של רומא נשאר בעיקר בידי שני אנשים. גם בקרב נגד סקסטוס פומפיוס שאיים על שלטונו, נחל אוקטבינוס ניצחון. לפידוס נהג בהזנחה כלפי אזור שליטתו אך היה נחוש לקבל את השליטה על סיציליה לעצמו. אך אוגוסטוס גבר במהרה על כוחותיו והיגלה את לפידוס לרומא, שם הוא העביר את שארית חייו כפונטיפקס מקסימוס, הממונה על הדת בממלכה הרומית. אוקטבינוס (אוגוסטוס) הסתכסך עם אנטוניוס מכיוון שהאחרון עזב את אשתו, אוקטאביה, (שהיתה אחותו של אוקטבינוס) בשביל קליאופטרה, מלכת מצריים. בשנת 31 לפנה"ס הצי של אוקטביאנוס הביס את הצי של אנטוניוס וקליאופטרה בקרב אקטיום. אנטוניוס וקליאופטרה התאבדו שנה לאחר מכן באמצעות נחש ארסי. בעקבות זאת הוא הפך להיות השליט הבלתי מעורער של רומא. אוקטבינוס לא המשיך את דרכו הדיקטטורית של יוליוס קיסר, אלא ייסד ב-27 לפנה"ס את הקיסרות, מערכת מונרכית המונהגת בידי שליט בעל כוחות חזקים. כוחותיו הוסתרו מאחורי מהות חוקתית. עם זאת, נשאר בעל שליטה מוחלטת בכל אספקט שהוא בממלכה הרומאית, כשהצבא תחת פיקודו הישיר. המוטו של משנתו הפוליטית היה "החפז לאיטך" או ביוונית speude bradeus. אוגוסטוס העדיף את השלום על פני המלחמה וכריתת הברית עם המלך הפרתי שהחזיר את כל הליגיונות שהיו בשבי הפרתים בחזרה לרומא ויצרה שקט באזור המזרחי של הממלכה, שימחה אותו יותר מכל ניצחון. כבר בשנה הראשונה לשלטונו, אוגוסטוס נפל למשכב. בשנת 26 לפנה"ס כבר היה מרותק למיטה ובעיות הירושה הגיעו עד לחזית. הוא העביר את טבעת החותם שלו ואת המסמכים הממשלתיים לידי חברו הטוב, מרקוס אגריפס ולמצנס, יועצו המכובד (שהיה פטרונם של המשוררים הורציוס ווירגיל). עד לשנת 24 לפנה"ס הספיק להתאושש קמעה ולקיים טיולים קצרים והופעות פומביות ובשנת 23 לפנה"ס הבריא לחלוטין. ההיסטוריון המפורסם, רונאלד סיים, כותב כי סימנים מצביעים על הבן של אחותו, מרצלוס אשר התחתן עם בתו של אוגוסטוס ג'וליה, הבכירה, כממשיכו. היסטוריונים אחרים מפריכים זאת ומצביעים על העדפתו את מרקוס אגריפס, שהיה היחיד שיכול היה לשלוט בצבא. אחרי מותו של מרצלוס בשנת 23 לפנה"ס, אוגוסטוס השיא את בתו לאגריפס. נישואין אלו הניבו שלושה בנים; גאיוס קיסר, לוקיוס קיסר ופוסטומוס אגריפס (שנולד אחרי מות אגריפס ולכן כונה בשם זה) ושתי בנות; אגריפינה הבכורה וויפסניה ג'וליה. אגריפס קיבל כח רב ונדמה כי ניהל את החלק המזרחי של האימפריה הרומית מסאמוס אשר בסיקלדס (קבוצה של איים יווניים בים האיגאי). אוגוסטוס התכוון להפוך את נכדיו, לוקיוס וגאיוס קיסר ליורשיו ואימץ אותם להיות לבניו החוקיים ואף נטה חסד כלפי בניו החורגים מאשתו (ליביה), נרו קלאודיוס דרוסוס גרמניקוס וטיבריוס קלאודיוס והעניק להם תפקיד פיקודי מיליטריסטי ומשרה ציבורית. נדמה כי נטה יותר לכיוונו של קלאודיוס דרוסוס לאחר שדרוסוס העניק לו ניצחון כשהכניע חלק נרחב מגרמניה. לאחר מות אגריפס ב-12 לפנה"ס, נצטווה טיבריוס להתגרש מאשתו ולשאת את אלמנתו של אגריפס, בתו של אוגוסטוס. טיבריוס התמנה לקצין בכיר הממונה על האינטרסים של פשוטי העם, אך פרש תוך זמן קצר, מתוך רצון להתרחק מפוליטיקה. אחרי מותם המוקדם של לוקיוס וגאיוס ב-2 וב-4 לפנה"ס ואחיו ב-9 לפנה"ס, טיבריוס נקרא לחזור לרומא, שם אומץ על ידי אוגוסטוס בתנאי שהוא בתמורה יאמץ את גרמניקוס וימשיך את המסורת של הצגת לפחות שני יורשים מכוחות אוגוסטוס. ב-19 לאוגוסט ב-14 לספירה נפטר אוגוסטוס וטיבריוס הפך ליורשו. מילותיו האחרונות היו; "האם אהבתם את המופע"? ("did you like the preformance") בהתכוונו לתפקידו כשליט האימפריה הרומית. במדיניות הפנים שלו יצא עם תכניות רקונסטרוקציה ורפורמה חברתית. רומא שינתה צורה, נבנו בניינים חדשים ומרשימים, הוקמה משטרה חזקה, אשר יצרה סדר בעיר והעלימה כמעט לחלוטין את השליטה של כנופיות שודדים שהתרבו באזור בעת מלחמת האזרחים; כמו כן, עודד לחיי משפחה ומוסר והעמיד חוקים שאסרו על חיי מותרות ובזבוז. אוגוסטוס היה הפטרון של המשוררים החשובים של הימים ההם, וירגיל, הוראס ופְּרוֹפֶרְטיוּס. דאג להפיץ ברחבי האימפריה את שמו, מיצירת מטבעות שעליהן מוטבעת דמותו עד לפסלים בצלמו. הוא יזם את הקמת ה-"Ara Pacis Augustae" (מזבח השלום של אוגוסטוס) ברומא. המצב הכלכלי השתפר, גם בזכות הקדשת משאבים מועטה לצבא, מכיוון שלא היה בו צורך מיוחד (בזכות השלום ששרר). יופיה של רומא בתקופתו של אוגוסטוס, הערים החדשות, הדרכים הסלולות מחדש, הביאו עימם תושבים מערים אחרות. בגלל החוקים שאסרו על בזבוז ומותרות, אנשים חיו חיי רוגע ושלווה. פרנסתם של בני המעמד הנמוך השתפרה בעקבות ביקוש לידיים עובדות לשם בניית ושיפור המקדשים והבניינים וכו'. התרבות שגשגה ואנשי רומא השתעשעו בצפייה במרוצי הסוסים, באמפיתאטרון, תיאטרון ועוד. אוגוסטוס נהג בכבוד כלפי נתיניו בפרובינקיות ובמדינות שסופחו לאימפריה הרומית, הוא לא נטל דמי חסות ולא גייס חיילים מליגיונות זרים. אוגוסטוס העריך מאוד את הורדוס והטיל עליו את השלטון על ארץ יהודה, שהיתה מדינת חסות של האימפריה הרומית. להורדוס הוענקה סמכות מלאה על ענייני הפנים של יהודה, אך בשלטון החוץ היה כפוף עדיין לאוגוסטוס. פומפיוס נשלח לנהל את ענייני החוץ והתבקש להנחיל את התרבות ההלניסטית אל שטחי יהודה. בחייו הפרטיים לא שמר על נאמנות לאשתו, אך נשאר מסור לה. ישנם אפילו סיפורים המגלים כי ליביה, אשתו הייתה מספקת לו נערות צעירות לבילויים ליליים. ליביה לא קיבלה תפקיד רשמי ברומא, אך בפועל תיפקדה כמזכירת המדינה. במדיניות החוץ שלו שמר על צבא יציב לראשונה ברומא, ופתח בקמפיין נמרץ של התפשטות הממלכה שנועדה ליצור ביטחון מפני ה"ברברים" אשר מאחורי הגבולות ובכדי להגן על השלום ששרר ברומא. בניו החורגים, טיבריוס ודרוסוס, ילדיה של אשתו, ליביה, לקחו על כתפיהם את המשימה. בין השנים 16 לפנה"ס עד 6 אחרי הספירה, הגבול התפרש מנהר הריין עד האלבה בגרמניה ועד נהר הדנובה לכל אורכו. אך דרוסוס נפטר ובשנת 9 אחרי הספירה הושמדו שמונה ליגיונות רומאים בגרמניה, מתוך עשרים ושמונה בסך הכל. חזותו החיצונית של אוגוסטוס היתה נאה מאוד, קומתו היתה נמוכה ולכן נהג לנעול נעליים בעלות עקבים גבוהים, שערו היה בהיר למדי, כתמים כיסו את גופו וכתמי לידה את חזהו ובטנו. סבל כל חייו מבעיות שיניים. חודש אוגוסט נקרא על שמו של אוגוסטוס. לפני השינוי, החודש הקייצי נקרא סקסטיליס על שום היותו החודש השישי בלוח השנה הרומאי (sex היתה המילה הלטינית ל-six). הסנאט הרומאי החליט לקרוא דווקא לחודש זה על שמו מכיוון שבו התקיימו המאורעות החשובים ביותר שאוגוסטוס וכוחותיו לקחו בהם חלק, כמו כיבוש מצרים ב-30 לפנה"ס. על שמו נקראו גם ערים רבות כמו; סרגוסה, אוגסוברג, אוטון, אאוטה. אוגוסטוס נפטר בגיל שבעים ושבע. מזמן שלטונו ואילך, נשמר, מה שכונה - "השלום הרומאי" למשך מאתיים שנה בהן הדרכים ברומא היו בטוחות, ונבנו והתפתחו האקוודטות שהובילו מים ממקום למקום. |
||||||||
