|
|||||
![]() |
![]() |
||||
![]() |
|
![]() |
| לאינדקס ערכים... | |||||||||
|
תמונות
| מרי שלי. סופרת אנגליה מהתקופה הרומנטית. נולדה בשם מרי וולסטונקרפט גודווין שלי ב-30 לאוגוסט 1797 בסומרס טאון שבבריטניה הגדולה, אביה היה הפילוסוף וההיסטוריון וויליאם גודווין ואמה, מרי וולסטונקרפט היתה מחנכת פמיניסטית וסופרת שמתה מהרעלת דם עשרה ימים לאחר לידתה את מרי, אביה גידל אותה לבדו ביחד עם פאני, בתה של אשתו מיחסיה הקודמים עם קפטן צבאי אשר נטש אותה ואת ביתם המשותפת. אביה היה קר ומרוחק והקדיש את זמנו בעיקר לעבודותיו הפילוסופיות אך בכל הנוגע לבתו יצא מגדרו. מרי היתה ילדה עקשנית, דעתנית ובגלל היותה תזזיתית ניתן לה שם החיבה "כספית". בשל קשייו לגדל את שתי הבנות לבד מיהר להנשא למרי ג'יין קליירמונט אשר הזניחה את מרי ופאני לטובת יחס חם לבנותיה מנישואים קודמים. בגלל חוצפתה וקשיות עורפה של מרי שנבעה מהתמרדות טבעית הולקתה לא מעט על ידי אימה החורגת. זו נהגה להטיל משימות על הבנות (בישול, ניקיון ושאר מטלות שנחשבות נשיות) אך שלי העדיפה לקרוא ספרים בעת שבישוליה הקדיחו. אביה היה האדם החשוב ביותר עבורה והיא דרשה תמיד בטובתו. היא הצטיינה בלימודיה וידעה להשתלב בשיחה אינטילגנטית עם מעגל החברים של אביה שהיו מגדולי המוחות של אותה תקופה כבר בגיל צעיר מאוד. מגיל שמונה עד עשר קראה את כל כתביה של אִמה המנוחה ואף ידעה את תוכנם כמעט בעל פה. היא נהגה לברוח מהאוירה השלילית שהיתה בבית אל קבר אִמה, שם נהגה לבכות, לקרוא ואפילו לאכול את ארוחותיה. מרי לא זכתה לחינוך פורמלי אך קראה ממיטב הספרים מספרייתו הפרטית של אביה. בגיל 10 היא פירסמה את שירה הראשון. בגיל 15 נשלחה לסקוטלנד לגור אצל חבר טוב של אביה, ויליאם בקסטר אותו חיבבה במיוחד. היא נהנתה מאוד משהותה שם, מהיחס החם והמשפחתי, מנופי סקוטלנד המרהיבים ובעיקר מקשריה עם בנותיו, כריסטינה ואיזבל. את חוויותיה המרנינות מתקופה זו והתרשמותה מנופי סקוטלנד אפשר להבחין בספרה "מתילדה" שנכתב ב-1820-1819. בהיותה בת שש עשרה הכירה את האריסטוקרט והמשורר הצעיר פרסי ביש שלי שמאוחר יותר תמך כלכלית באביה הפילוסוף הרדיקל שאותו העריך מאוד ואף התארח תכופות בביתם עם אשתו הרייאט. הקשר בין פרסי למרי התהדק אך אביה אסר עליהם להתראות בשל היותו נשוי ואף אסר על פרסי להמשיך לבקר בביתו אך המשיך לקבל ממנו תמיכה כלכלית. אולם ניסיון ההתאבדות של פרסי גרם לה להאמין שהמשורר הצעיר אכן אוהב אותה אהבת אמת. היא הצטרפה אליו לצרפת ויחסיה עם אביה נותקו למשך כשנתיים וחצי. מרי, אחותה החורגת קלייר קליירמונט ופרסי שלי נהגו לצאת לטיולים משותפים ביבשת אירופה. פרסי עדיין היה נשוי בתקופה הזאת. בשנת 1816 יצאו השלושה לאירופה בשנית והפעם התארחו אצל המשורר לורד ביירון (שקלייר היתה פילגשו) וחברו ורופאו של ביירון, ג'ון ויליאם פולידורי בג'נבה. ביירון הציע תחרות שבה התבקש כל אחד מהם לכתוב את סיפור האימה הטוב ביותר. מרי כתבה את הספר "פרנקשטיין" כסיפור קצר שהיא פיתחה מאוחר יותר בעידודו של פרסי, והיה היחידי מבין ארבעת היצירות של החבורה שיצא לאור כנובלה (ב-1818). הרעיון לספר נבע מחלום שחלמה מרי על בתה המתה ובחלומה הצליחה להחיותה. "פרנקנשטיין" הוא סיפורו של סטודנט גרמני שמפיח חיים בגולם שיצר מחלקים של גופות שונות ויוצר מפלצת הגורמת לבסוף להרס ולאובדנו של יוצרה. הספר "פרנקנשטיין, או פרומתיאוס המודרני" בשמו המלא ידוע כרומן הראשון שמשתייך לז'אנר; "מדע בדיוני". ב-1815 ילדה מרי בת וקראה לה קלרה אך היא מתה לאחר 11 ימים מכיוון שהיתה פגה. בינואר 1816 ילדה את ויליאם שנפטר ממלריה בגיל שלוש. בשנת 1817 נולדה למרי בת נוספת בשם קלרה אוורינה אשר מתה מדיזנטריה לאחר שנה. בשנת 1816 התאבדה פאני, אחותה החורגת ולאחר מספר חודשים אף אשתו של פרסי, הארייט, התאבדה בטביעה. בדצמבר 1816 מרי ופרסי נישאו בעידודו של גודווין לאחר שחידש את הקשר עימם. הבן היחיד שהגיע לבגרות, פרסי פלורנס נולד ב-1819 ומת בגיל 1889. במהלך ההריון החמישי הלא מוצלח עמדה על סף מוות ואיבדה את הולד. למרי היתה נטייה לדכאונות שכנראה הגיעה בתורשה מאימה שניסתה להתאבד בעברה ללא הצלחה. פרסי שלי מצא את מותו בטביעה במהלך טיול שיט בשנת 1822. את השנים הבאות הקדישה מרי להנצחת שמו ופרסמה מבחר הוצאות מכְּתביו בתוספת רשימות והקדמות מפרי עטה. בשנת 1826 הוציאה לאור את ספר "האדם האחרון" שעוסק גם הוא כמו ספרה הנודע "פרנקנשטיין" בבדידות האנושית, המשיכה בכתיבת סיפורים קצרים, ביקורות וביוגרפיות ל-"קבינט אנציקלופדיה". ספריה הידועים בנוסף ל"פרנקנשטיין" הם; "מתילדה" (1820), ולפרגה (1821), האדם האחרון (1826), לדורה (1835). מרי שלי נפטרה כתוצאה מגידול במוח שהתגלה בשנת 1850 לאחר שסבלה מכאבי ראש חזקים ותכופים והפכה באותה שנה למשותקת לחלוטין. היא מתה בשנתה בגיל 53 ב-1 לפברואר 1851 בלונדון ונקברה ליד הוריה על פי בקשתה. קברם נמצא בחצר כנסיית סנט פטר'ס אשר בבורנמאות'. |
||||||||