|
|
|||||
|
|
||||
 |
|
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צמחייה ובעלי חיים. שמו העתיק של האי (קסמיקה - "ארץ העץ והמים") מעיד על הצמחייה העשירה שלו. יותר מ-3,000 מיני צמחים גדלים בג'מייקה, כ-830 מהם ייחודיים למקום (אנדמיים). באי יש שפע פרחים טרופיים, כמו סחלבים ובוגנוויליאה. בחוף הדרומי צומחים מנגרובים. בעבר השתרעו יערות טרופיים על פני אזורים נרחבים בג'מייקה. ואולם, היום רק כשישה אחוזים משטחה מכוסים ביערות, שבהם גדלים עצים טרופיים כמו מהגוני, בלסה ודקלים. כתוצאה מבירוא היערות מרחפת סכנת הכחדה מעל ראשם של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים. ג'מייקה משופעת בעופות וידועה במיוחד במיני הקוליברים שבה. עופות נודדים רבים עוצרים כאן בדרכם צפונה או דרומה. בג'מייקה יש גם מינים רבים של פרפרים. באי חיים תנינאים, אבל אין בהם כמעט בכלל יונקי יבשה, פרט למכרסם הגדול הוטיה, לנמייה ולחזיר הבר. בשנות השישים נראה היה כי האיגואנה של ג'מייקה (Cyclura collei) נכחדה, אולם בשנות התשעים נמצאו בהרי האי פרטים אחדים ממין זה. מימי ג'מייקה עשירים בדגים ובאלמוגים. נוף. ג'מייקה שייכת לקבוצת איי האנטילים הגדולים ומהווה את האי השלישי בגודלו בקאריבים. אורכו של האי הוא כ-235 קילומטרים ורוחבו מגיע עד 56 קילומטרים. בחלק הפנימי של האי עובר רכס הרים, שבו הנקודה הגבוהה ביותר היא פסגת ההר הכחול (Blue Mountain Peak) שבמזרח האי, אשר מגיעה לגובה של 2,256 מטרים מעל פני הים. במערב הרכס הולך ויורד לקראת החוף. מספר גאיות חורצים את הרכס מצפון לדרום. הנהרות הם קצרים וניזונים ממעיינות שופעים. רצועת החוף צרה ואינה רציפה. אקלים. האקלים בג'מייקה הוא טרופי ימי, חם ולח. בפנים האי האקלים ממוזג יותר. גשמים יורדים במשך כל השנה, אך עונת הגשמים העיקרית היא בין מאי לנובמבר, אז חשופה ג'מייקה גם לסופות הוריקן תכופות. כמות משקעים חודשית ממוצעת בעיר הבירה קינגסטו: ינואר 20; פברואר 10; מרץ 20; אפריל 30; מאי 100; יוני 90; יולי 90; אוגוסט 95; ספטמבר 100; אוקטובר 180; נובמבר 75; דצמבר 35 אוכלוסיה ותרבות. רובם של בני ג'מייקה הם צאצאי העבדים השחורים, שהביאו הבריטים מאפריקה כדי שיעבדו בשדות קני הסוכר, ומולאטים - בני תערובת של השחורים עם הקבוצות האתניות האחרות. היתר - אירופאים, הודים, סינים וערבים - הם בני מהגרים מדורות שונים. ג'מייקה היא מרכז הראסטפאריאנים, כת דתית-פוליטית המאמינה כי הקיסר ראס טפארי, כינויו של היילה סלאסי שהיה מנהיג אתיופיה, יאחד באתיופיה את כל השחורים. בשכונות עיר הבירה, קינגסטון, מדברים התושבים ניב אנגלי מקומי. כמחצית מן האוכלוסיה מתגוררת בערים. הממשלה מעודדת הגירת תושבים מג'מייקה על מנת לצמצם את הגידול באוכלוסיה. בג'מייקה פועלת תנועה נמרצת של אמנות, הנובעת בחלקה מהתפתחות הספרות הלאומית בשנות הארבעים. יצירות ספרות של סופרים מג'מייקה תורגמו למספר שפות ואמנים שונים הציגו את עבודותיהם בהצלחה בחו"ל. החברה הלאומית לתיאטרון ריקודים נוסדה ב-1962 וזכתה בהכרה בינלאומית. כמו כן, ניכרת התעוררות גם במוסיקה העממית, המבוססת בעיקר על מקצבים מהירים שהגיעו מהתרבויות האפריקאיות. הרגאיי, סגנון המוסיקה שנוצר בג'מייקה בשנות השישים, פופולרי בעולם כולו. חינוך. החינוך ניתן חינם בגילאים שש עד 15, וחובה רק בחלקים מסוימים באי. השלוחה העיקרית של האוניברסיטה של איי הודו המערבית ממוקמת במונה, האיזור הצפון-מערבי של קינגסטון. היסטוריה. ב-1494, כשהגיע קולומבוס לג'מייקה, חיו שם האינדיאנים בני שבט ארוואק, אשר היגרו מאמריקה הדרומית דרך האנטילים הגדולים בערך בשנת 250 לספירה, והגיעו לאי כמה מאות שנים אחר כך. הם הושמדו כליל על-ידי הספרדים שהתיישבו בג'מייקה. זמן קצר לאחר שהתיישבו בה, התאכזבו הספרדים מכך שלא מצאו זהב, והאי נשאר אמנם תחת שליטתם, אך כמעט ללא תושבים. ב-1655 השתלטה בריטניה על האי. נסיונות חוזרים ונשנים של הספרדים ושל הצרפתים למגר את הבריטים מן האי נכשלו. סחר העבדים, שהחל עוד בזמן הספרדים, המשיך ביתר שאת בזמן הבריטים, והם ייבאו לאי המוני עבדים שחורים מאפריקה, כדי שיעבדו בשדות קני הסוכר. עם שחרור העבדים, ב-1838, הידרדר ענף הסוכר. ב-1866 הוכרז האי כמושבת כתר בריטית והוקמה בו ממשלה, כאשר למושל יש סמכויות חקיקה וביצוע. בארץ התפשטו עוני ואבטלה, ועקב כך היתה תסיסה בג'מייקה במאה ה-19 ובמאה העשרים. המצב השתפר כאשר החלו לגדל גידולים אחרים והונהגו רפורמות. בשלהי שנות השלושים של המאה העשרים, הביא חוסר שביעות רצון מן השלטון, יחד עם השלכות הדיכוי הגדול, להתפרעויות חוזרות ונישנות ולהקמת איגוד עובדים, וכן עלתה והתחזקה הדרישה להגדרה עצמית. ב-1959 קיבלה ג'מייקה שלטון עצמי, וב-1962 היתה למדינה עצמאית בחבר העמים הבריטי. מפלגת הפועלים שלטה בפרלמנט בשנים הראשונות. בשנת 1972 זכתה מפלגת העם הלאומית בניצחון מוחץ, ושלטה עד 1980. בתקופה זו הונהגו רפורמות כלכליות, והממשלה, בראשותו של מייקל מאנלי, השתלטה על המכרות ועל תעשיית הסוכר. ב-1988 נפגעה ג'מייקה קשות עקב סופת הוריקן, שהרסה את רובם המכריע של בתי המגורים באי, את חקלאותה ואת תשתיתה. יהודים. בתקופת שליטת הספרדים בג'מייקה, הגיעו יהודים מומרים מחצי-האי האיברי, בעיקר מפורטוגל. הבריטים אסרו על היהודים המומרים לחזור ליהדותם. במאות ה-17 וה-18 שלטו היהודים בתעשיות הסוכר והווניל, ומילאו תפקיד חשוב במסחר. במאה ה-19, לאחר מתן שוויון זכויות לכל, איישו היהודים משרות בכירות בחיים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים של ג'מייקה. במאה העשרים הצטרפו לקהילה יהודים מסוריה ומגרמניה, אך האוכלוסיה היהודית הצטמצמה עם הזמן עקב הגירה ונישואי תערובת. בעבר חיו יהודים בכל ג'מייקה, ובתי כנסת היו בקינגסטון, ספניש טאון, פורט רויאל ומונטגו ביי. כיום חיים בה כ-300 יהודים. כלכלה. ג'מייקה נחשבת לאחד מיצרני האלומיניום הגדולים בעולם, וזאת בשל מרבצי הבוקסיט הגדולים שלה, המינרל שממנו מזקקים אלומיניום. לממשלה יש מידת שליטה במכרות, והיא שותפה בכריית הבוקסיט ובייצור האלומיניום, המהווים כמעט חצי מהיצוא הכולל של המדינה. החקלאות מהווה רק כחמישה אחוזים מן התוצר הלאומי הגולמי, ומעסיקה כרבע מכוח העבודה במשק. הגידולים העיקריים הם בננות, קפה, קקאו, הדרים, קוקוס ועוד, המהווים בסיס לעיבוד מזון. גידולים שונים, ובהם תירס ואורז, אינם מספקים את הביקוש, ויש צורך לייבאם. התעשייה תורמת כשישית מהתוצר הלאומי הגולמי, ומעסיקה כ-24 אחוזים מכוח העבודה במשק. חוץ מענף הבוקסיט והאלומיניום, ישנן תעשיות עיבוד מזון, רום, מלט, טבק, טקסטיל ועוד. החשמל מיוצר בעיקר מדלק מיובא. השירותים תורמים כמחצית מן התוצר הלאומי הגולמי, ומעסיקים בערך אותו חלק מכוח העבודה במשק. התיירות היא ענף משגשג מאוד, המכניס הרבה מטבע חוץ למדינה. כלכלת ג'מייקה חשופה לסכנת מכסי מגן המוטלים על-ידי ארצות-הברית והאיחוד האירופי. אתרי תיירות חשובים. ג'מייקה היא אחד מן היעדים הפופולריים ביותר בקאריבים, ומציעה לתייר נופים מרהיבים ומגוונים המשתרעים על פני שטח קטן. החופים היפים יותר הם הצפוניים והמערביים, אך ישנם גם כמה חופים יפים בדרום. החופים הידועים ביותר נמצאים במפרץ אוחו ריוס, שבחוף הצפוני. קינגסטון, בירת ג'מייקה, נבנתה ברובה מחדש לאחר רעידת האדמה הגדולה של 1907. אפשר לצאת ממנה לאתרים שונים בסביבתה, בהם ספניש טאון, בירתה הקודמת של ג'מייקה, אשר נוסדה ב-1534 והיא עיירה מרתקת מבחינה היסטורית וארכיטקטונית. מצפון-מזרח לקינגסטון נמצאים ההרים הכחולים, הנחשבים לאיזור היפה ביותר באי. שם נמצאים מסלולים רבים להליכה ברגל. כמו כן ימצאו עניין מיוחד באיזור זה חובבי בוטניקה וצפרים. באיזור קוקפיט קאנטרי (Cockpit Country) שבמערב ג'מייקה יש קרסטים מיוחדים, הוא משופע במגדלי סלעים מוזרים, מערות ומכתשים. הקרנבל של ג'מייקה מתקיים סביב תקופת הפסחא, ובאמצע אוגוסט מתקיים פסטיבל הרגאיי השנתי - שני אירועים המושכים אליהם תיירים רבים. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||